מצודת ציון על שמואל ב יט

וירגז. ויחרד:

עלית. מלשון עלה:

וכה. וכן:

לאט. עטף וכסה, כמו (מלכים א יט יג): וילט פניו באדרתו:

לו אבשלום. אם אבשלום, כמו (שופטים ח יט): לוא החייתם:

ילין. מלשון לינה:

נדון. מלשון דין וויכוח:

מחרישים. שותקים:

תמרו. כמו תאמרו באל״ף:

וצלחו. ועברו, ודוגמתו (שם יד ו): ותצלח עליו רוח ה׳:

העברה. רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים:

לעביר. כמו להעביר:

העוה. מלשון עון:

התחת. האם במקום:

קלל. מלשון קלות ובזיון:

לשטן. למקטרג:

בן שאול. אף בן הבן יקרא בן:

עשה. תקן, וכן (בראשית יח ז): וימהר לעשות אותו:

שפמו. שער שעל השפה, וכן (ויקרא יג מה): ועל שפם יעטה:

רמני. מלשון רמאות:

אחבשה. ענין תקון האוכף:

לי. לצרכי:

פסח. חגר:

וירגל. ענין רכילות ולשון הרע, כמו (תהלים טו ג): לא רגל על לשונו:

אנשי מות. רצה לומר חייבי מיתה:

ותשת. ותשם:

השדה. הוא כולל כל הנחלה:

אחרי. הוא כענין הואיל, כמו (יחזקאל כ לט): ואחר אם אינכם שומעים:

את המלך. עם המלך:

לשלחו. ענין לויה:

כלכל. ענין ספוק המזון, כמו (בראשית מה יא): וכלכלתי אותך:

כמה. מהו המספר:

שרים ושרות. משוררים ומשוררות:

יגמלני. ענין השבת הטובה:

על איש ישראל. אל איש ישראל:

נשאת נשא. ענין תשורה ומתן, כמו (אסתר ב י): ויתן משאת כיד המלך:

ידות. חלקים:

הקלתני. מלשון קלות ובזיון:

ויקש. מלשון קשה: