מצודת ציון על שמואל ב יח

ויפקוד. מנה אותם:

נס ננוס. נברח:

אל יד. אל מקום:

לאט. ענין נחת, כמו (בראשית לג יד): אתנהלה לאטי:

וירב. מלשון רבוי:

ויקרא. מלשון מקרה:

שובך. כמו סובך בסמ״ך, והוא ענין ענף, כמו (שם כב יג): בסבך בקרניו ויקרא כן על שם שנאחזים ומסובכים זה בזה:

האלה. שם אילן מה:

עשרה כסף. תרגם יונתן: עסר סלעין דכסף:

ולו אנכי. ואם אנכי, וכן (שופטים ח יט): לו החייתם אותם:

או עשיתי. אם עשיתי:

יכחד. ענין העלמה:

מנגד. מרחוק:

כן. ענין טוב ונכון, כמו (שם יב ו): ולא יכין לדבר כן:

אוחילה. אבקש, כמו (מלכים ב ה ג): אחלי אדוני:

שבטים. שרביטים:

ויתקעם. ותחבם:

בלב האלה. באמצעית האלה, ועל כי הלב הוא באמצע הגוף, הושאל המלה ההיא לכל מצוע, וכן (דברים ד יא): עד לב השמים:

כלי יואב. כלי זיינו:

חשך. מנע, כמו (בראשית כב טז): ולא חשכת:

הפחת. בור וחפירה:

גל. תל גדול:

מצבת. מלשון מצבה, רוצה לומר בנין גבוה:

יד אבשלום. מקום אבשלום:

ארוצה. ענין מהירות ההליכה:

ויהי מה. רצה לומר יהיה מה שיהיה, ודוגמתו (איוב יג יג): ויעבור עלי מה, ופירושו יעבור מה שיעבור:

הככר. המישור, והוא ככר הירדן:

סגר. מסר, כמו (עמוס א ו): להסגיר לאדום:

ההמון. העם הרב:

סוב. מלשון סבוב והפנה:

כה. הנה: