מצודת דוד על תהילים צא

יושב וגו׳‎. אמר בל׳‎ קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר״‎ל המתבודד בעבודת ה׳‎ ובעיון סתרי תורתו:

בצל וגו׳‎. אתה המתלונן וכו׳‎ וכפל הדבר במ״‎ש:

אומר לה׳‎. אומר אני לך בעבור ה׳‎ אשר הוא מחסי וכו׳‎:

כי הוא יצילך. אשר הוא יצילך מפח הלוכד ומדבר המשבר:

באברתו. בכנפיו יסוכך ויגן עליך:

אמתו. אמיתת הבטחתו היא כצנה וסוחרה:

לא תירא. על כי יסוך עליך לא תירא מפחד:

מדבר. מן המזיק דבר ההולך באופל:

מקטב. מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים:

יפול. אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומ״‎מ אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך:

רק וגו׳‎. מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרעה:

כי אתה. כאשר תאמר אתה ה׳‎ מחסי ועל אל עליון תשים מעונך ר״‎ל תבטח בו כאדם הבוטח במדורו לחסות בו מזרם וממטר:

לא תאונה. אז לא תזדמן לך רעה:

ונגע וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

על כפים. המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ רגלי כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ והוא משל על גודל השמירה וההשגחה:

תדרוך. תרמוס עליהם ברגליך ולא יזיקו אותך:

כי בי חשק. כה יאמר ה׳‎ הואיל וחשק בי לכן אצילהו מן החיות הממיתים:

כי ידע שמי. הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני:

יקראני. לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו:

עמו אנכי בצרה. בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנו:

אחלצהו. אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו:

אשביעהו. יהיה שבע מהם לגודל הריבוי:

ואראהו. בעיניו יראה בימיו תשועת ה׳‎: