מצודת דוד על תהילים צב

ליום השבת. המזמור הזה הוקבע לזמר על הדוכן בשבת:

טוב להודות לה׳‎. טוב וישר לנו להודות לה׳‎ ולזמר לשמך העליון על כל:

בבוקר. בכל בוקר:

ואמונתך. קיום הבטחתך נגיד בכל הלילות:

עלי עשור. נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין:

עלי הגיון בכנור. על השיר שבדבור הפה מנגן בכנור לבסם הקול כדרך המנגנים:

בפעליך. במעשה הנסים שעשית לי:

במעשי וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

עמקו. הם דברים עמוקים ואין להבינם:

איש בער וגו׳‎. וחוזר ומפרש וכסיל לא יבין את זאת והיא האמורה למטה:

בפרוח. במה שהרשעים מפריחים:

כמו עשב וגו׳‎. לא יבין אשר הכוונה היא להשמידם עד עולם כי משלם להם מעט שכר צדקתם לטרדם מעוה״‎ב:

ואתה. כי אתה מרום לעולם ובכל עת ידך על העליונה ואם לא תפרע מהם בחייהם תפרע מהם אחרי מותם:

כי הנה וגו׳‎. וחוזר ומפרש כי הנה אויביך יאבדו ר״‎ל האבדון נכון בידם וימק בשרם ויתפרדו עצמותם:

ותרם. אבל קרני תרומם כקרני הראם:

בלותי. אהיה נבלל בראשי בשמן לח ודשן והוא משל על רבוי התענוג:

ותבט עיני. עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה:

בקמים. בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים:

כתמר יפרח. יעשה פרי בבנים ובבנות כתמר הזה הפורח להוציא פירות:

ישגה. יתגדל ויעלה מעלה מעלה כקומת הארז אשר בלבנון:

שתולים. יהיו נטועים וקבועים בבית ה׳‎ לומדי התורה והחכמה:

בחצרות. כפל הדבר במ״‎ש:

עוד ינובון. בימי זקנתם ירבו עוד תנובה והצמחה ויהיו דשנים ורטובים:

להגיד. למען יודע לכל כי ישר ה׳‎ ואין בו עולה בראותם כי סוף הדבר שמקבל כל אחד גמול מעשיו: