מצודת דוד על תהילים ע

להזכיר. יאמר בו להזכיר את המקום למהר להושיע:

להצילני. מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני:

יבושו. בראותם כי לא יכלו לי:

יסוגו. דרך הנכלם לחזור לאחוריו לבל יראה מי בבשתו:

ישובו. בבושת פנים בעבור שכר הבושה שעשו לי אשר אמרו תמיד האח לשמוח על צרתי:

בך. בישועתך:

ויאמרו וגו׳‎. האוהבים ומצפים לישועתך יהיו נושעים בכל עת ויאמרו תמיד בעת התשועה מאוד יגדל אלהים:

ואני עני. אני מוכנע כעני ואביון לזה אתה אלהים חושה לי למלאות שאלתי עזרי. מעולם אתה עזרי ומפלטי לזה גם עתה אל תאחר: