מצודת דוד על תהילים סד

שמע אלהים קולי. ארז״‎ל שאמרו דוד בעבור דניאל על שהושלך לגוב אריות על ידי תחבולות השרים ולפי שהיה מזרעו אמר כמדבר בעדו:

בשיחי. בעת אספר תלאותי מפחד אויב. הם שרי מלך דריוש:

מסוד. מעצת העם:

מרגשת. מהקבוץ שקבצו יחד להתיעץ בדבר:

שננו. חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך:

דרכו. הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו:

דבר מר. להמית אותי בגוב אריות:

לירות. להשליך החץ במסתר על התם ופתאום ישליכו ולא ייראו מה׳‎:

יחזקו למו. היו מחזקים ביניהם את הדבר הרע והעצה היעוצה ויספרו זה לזה להטמין מוקש על דניאל ואמרו מי יראה מחשבתם ר״‎ל שאמרו אין המלך מרגיש שכל עצתם היא על דניאל:

יחפשו. היו מחפשים למצוא עלילה להמיתו וכאשר תמו את החיפוש שהיו מחפשים ומצאו העצה היה כ״‎א מסתירה בקרבו בעומק הלב לבל ירגיש מי:

ויורם. וסוף הדבר היה שה׳‎ השליכם לגוב האריות תמורת דניאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית:

ויכשילוהו עלימו לשונם. הביאו מכשול על עצמם וכל הרואה ינודד עליהם בראש דרך לעג:

וייראו. מאז והלאה כל אדם יפחד לנפשו מעשות כזאת ויספרו זה לזה פועל אלהים וישכילו מעשיהם איך נלכדו בשחת אשר טמנו:

בה׳‎. בתשועת ה׳‎:

וחסה בו. ע״‎י זה יחסה בו בכל עת:

ויתהללו. וישבחו א״‎ע על שהשכילו לדעת שה׳‎ הוא האלהים: