מצודת דוד על תהילים נב

משכיל. בו ישכל את העם להזהיר מלשון הרע:

הגבור. אתה דואג הגבור בתורה מה תשתבח עצמך בהרע שעשית לי בחושבך שמעתה הכל ימנעו מלתת לי צידה ואהיה נלכד ביד שאול:

חסד. וכי לא ידעת שחסד אל הוא בכל עת וימצאו לי מרחמים:

תחשוב לשונך. לפי שהלשון תגלה מחשבת הלב אמר תחשוב לשונך:

עשה רמיה. שחותך הבשר עם השער וכן אתה כי משנאתך האבדת לכהני נוב:

מטוב. מלעשות טוב:

שקר. מוסב על מלת אהבת לומר אהבת לדבר שקר מלדבר צדק שהוא דבר המתקיים לעולם:

דברי בלע. הם לשון הרע הנאמר בבליעה ובחשאי:

גם אל. כמו שעל ידך נתץ שאול כהני נוב כן גם אותך יתצך האל:

מאהל. מביתך:

ושרשך מארץ חיים. ועד עולם מבלי חזרה:

וייראו. יוסיפו יראת ה׳‎:

ועליו. על דואג ילעגו:

הנה הגבר. יאמרו בלעגם הנה זה הגבר אשר לא שם את אלהים חזקו ובטחונו ראו מה עלתה בו:

יעוז בהותו. היה מחזק עצמו במה שדבר הוות על כהני נוב כי בזה מצא חן בעיני שאול:

ואני. אבל אני אהיה נשרש בבית אלהים כזית רענן כי אני בטחתי בחסד אלהים עולם ועד ואינני כדואג:

עשית. כאשר שאלתי:

ואקוה שמך. אשר תעשה עמדי עוד חסד כי הלא טוב אתה נגד חסידיך ולזה אקוה אשר גם תטיב לי בחסדך: