מצודת דוד על תהילים מח

בעיר אלהינו. ר״‎ל כשתשרה שכינתו בירושלים הר קדשו אז הוא גדול ומהולל בפי כל:

יפה נוף. מחוז יפה ומשוש לכל הארץ הוא הר ציון העומד בצפון ירושלים והיא קרית מלך רב וגדול הוא דוד וכה״‎א קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳):

אלהים. כשאלהים שוכן בארמנותיה אז נודע לכל שהוא לה למשגב:

המלכים נועדו. המלכים אשר עשו יום מיועד ויעברו אז לבא על ירושלים למלחמה:

המה ראו. והמה כאשר ראו שאלהים בארמנותיה כן תמהו וכו׳‎:

שם. בירושלים:

ברוח קדים. אשר היא העזה שברוחות בה תשבר את האניות של חיל הבאים דרך ים תרשיש:

כאשר שמענו. את הדברים מפי הנביאים כן ראינו אותם בעיר ה׳‎ שהוא אלהינו:

יכוננה. את ירושלים יכונן להיות עומדת על כנה ובסיסה עד עולם ועד:

דמינו. אתה אלהים הן הוחלנו מאז אל חסדך אשר תראה בקרב היכלך:

כשמך. כמו ששמך מורה שאתה מושל בכל כן מהראוי להלל אותך בזה על קצות הארץ:

צדק. עם כי היכולת בידך לא תבוא בשטף אף כ״‎א בצדק:

למען משפטיך. אשר תעשה בחיל גוג:

סובו ציון. וראו תפארתה:

ספרו מגדליה. ותראו כי רבים המה:

שיתו. שימו לבבכם לבנין החיל ליפותה ולחזקה:

פסגו. הגביהו וחזקו הארמנות:

למען תספרו. מגודל יופי הבנין הנעשה בעזר אלוה:

כי זה אלהים. העושה לנו כל זאת הוא אלהינו עד עולם ובדרך זה ינהגנו עולמית: