מצודת דוד על תהילים מז

תקעו כף. לשמוח בעת מלוך ה׳‎ על כל הארץ:

כי ה׳‎ וגו׳‎. כי אז ידעו שה׳‎ עליון נורא וכו׳‎ ר״‎ל שהוא עליון על הכל ונורא עליהם:

יבחר לנו. ר״‎ל יחזיר לנו את נחלתינו ויבחר אותה לנו לשבת בה כמאז:

את גאון יעקב. זה בה״‎מ אשר אהוב הוא לעולם:

עלה. אז יתעלה ויתרומם אלהים בתרועה כי יתקעו על הקרבנות:

ה׳‎ בקול שופר. מוסב על עלה לומר עלה ה׳‎ בקול שופר וכפל הדבר במ״‎ש:

זמרו אלהים. זמרו לאלהים:

זמרו. כפל הדבר להתמדתו:

זמרו משכיל. זמרו זמר העשוי בהשכל:

על כסא קדשו. להראות ממשלתו על כל:

נדיבי עמים. הנדיבים שבכל העמים יהיו נאספים לא״‎י וחוזר ומפרש שהם עם אלהי אברהם:

מגיני ארץ. הם השרים שהם למגן ולחוזק לתשושי כח ור״‎ל כל שרי העמים המה לאלהים ובידו להוציא את ישראל מתחת ידיהם ולהביאם אל ארצם:

מאוד נעלה. הוא מאוד מעולה ומרומם וכל אשר יחפוץ יעשה: