מצודת דוד על תהילים יא

לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר״‎ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה׳‎ חסיתי וכל יכול להצילני:

כי הנה. ר״‎ל ואם תחשובו שעזבני ה׳‎ בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וכו׳‎ והוא משל הלה״‎ר שאמר דואג לשאול על כהני נוב:

לירות. את החצים:

במו אופל. ר״‎ל בהסתר:

לישרי לב. על כהני נוב:

כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם צדיק מה פעל על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה:

וה׳‎ בהיכל וגו׳‎. אף שה׳‎ מגביה לשבת בהיכל קדשו אשר בשמים עכ״‎ז משפיל עיניו לראות בארץ לבחון מעשה בני אדם ויודע הוא בשלמי הרעה:

צדיק יבחן. מה שאני נרדף משאול לא הוא בעבור העון רק כן דרך ה׳‎ להבחין את הצדיק ביסורים אם יעמוד בצדקתו להטיב אחריתו ולא משנאתו אותו מייסרו:

ורשע. אבל את הרשע ישנא עם כי חדל הוא מן היסורים:

ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם:

מנת כוסם. המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר״‎ל פורעניות רב יביא עליהם:

צדקות. איש צדקות יאהב ולא יעזבו ביד אויביו:

ישר. איש ישר יראה פני ה׳‎ והוא ענין משל ממלך שאת אשר יאהב הוא מרואי פניו: