מצודת דוד על תהילים קח

אלהים. אתה אלהים הנה לבי נכון עמך להאמין בך ולזה אשירה ואזמרה לך:

אף כבודי. אף נשמתי תשיר לה׳‎ כפי רוחניותם:

עורה. אמר בדרך מליצה אתה הנבל וכנור עורה את עצמך לזמר לה׳‎ בעת אעירה אותך בשחר:

מעל שמים. חסדך עולה מעל השמים ר״‎ל יותר גדולה מערך גבהות שמים:

אמתך. אמתת הבטחתך גדולה כערך גבהות השחקים:

רומה. הרם עצמך לשבת על השמים ר״‎ל הראה לכל שאתה יושב בשמים ממעל ומשלה ידך בתחתונים כי אפילו חלש למעלה לגבור יחשב וכמ״‎ש גבור למעלה:

ועל. הראה על כל הארץ כבודך:

למען. בכדי שידידיך יחלצון הושיעה למו בימינך וענה אף לי:

דבר בקדשו. ברוח קדשו דבר ע״‎י נביאיו שאעלוז ואשמח במלכותו כי אנצח את העובדי גלולים:

אחלקה. מקומות העובדי גלולים אחלק חלקים לישראל בחבל המדה:

לי גלעד. כי ראה ברוה״‎ק שבימי רחבעם תחולק המלוכה לכן אמר בימי יהיו כולם תחת ממשלתי:

מעוז ראשי. החוזק לשמור ראשי מן האויב:

מחוקקי. יהיו שרים שלי הכל ממני:

סיר רחצי. ר״‎ל אעשה בהם כל תשמישי כרצוני כקדרה המוכן לרחוץ:

עלי פלשת. על פלשתים אריע בקול להומם ולהפחידם:

מי יובילני. מי הוא הנותן כח בידי לכבוש עיר מבצר ומי נחני עד אדום:

הלא אלהים. הלא כל זה הוא ממך אלהים אשר זנחתנו עד הנה ולא יצאת בצבאותינו ר״‎ל כמו הצרה שהיינו בה מאז היתה על אשר זנחתנו כן התשועה היא ממך ולא בדרך מקרה:

הבה. אתה תן לנו עזרה מן הצר הצורר והמכחיש בך כי תשועת אדם היא שוא ואין בה תועלת:

באלהים. בעזר אלהים נעשה כח להתחזק שהוא ירמוס את הצרים לנו: