מצודת דוד על משלי ז

וחיה. בעבורם בעבורם תחיה:

ותורתי. מוסב על מלת שמור לומר שמור תורתי כאישון עיניך:

אמור וגו׳. ר״ל תהא רגיל בחכמה כאדם באחותו:

ומודע. כפל הדבר במ״ש:

לשמרך. למען תשמרך מאשה הזרה ממך שאינה מותרת לך:

אמריה החליקה. אשר מחלקת אמרי פתויה:

כי בחלון ביתי. דרך חלון ביתי ואשנבי נשקפתי אל החוץ והוא ענין מליצה לומר שהשכיל בחכמה לדעת מעשה הבריות:

וארא בפתאים. ראיתי בחבורות הפתאים והנה הבנתי והכרתי בין הבנים ההם נער חסר לב:

עובר. כי ראיתיו עובר בשוק אצל פנתה של הזרה ולפי שאמר למעלה לשמרך מאשה זרה קצר כאן וסמך על המבין:

בנשף. בעת הנשף למען לא יראוהו אנשים:

בערב וגו׳. הוא כפל ענין כדרך המליצה:

והנה אשה. ראיתי והנה אשה באה לקראתו:

שית זונה. ר״ל בתקון זונה:

ונצורת לב. ונותנת מצור על לבות בני אדם לכבשם תחת ידה:

הומיה. היא משמעת קול המיה למען ימשכו הזונים אחר קולה:

וסוררת. מדברת דברי סרה ונאוף:

לא ישכנו. אינם שוכנים בביתה כדרך הנשים:

פעם בחוץ. פעם הולכת בחוץ פעם ברחובות לרדוף אחר מאהביה תארוב. תשב במארב עד אשר יעברו דרך הפנה ההיא:

והחזיקה. ראיתי האשה היוצאת אחזה הנער ונשקה לו:

העזה. חזקה פניה ולא נכלמה:

זבחי שלמים עלי. מאז היה עלי זבחי שלמים והנה היום שלמתי נדרי והבאתים ויש א״כ עמדי בשר השלמים:

על כן. הואיל ויש עמדי בשר להאכילך לזה יצאתי לקראתך לשחר פניך לבוא אלי והנה מצאתיך:

מרבדים. קשטתי מטתי בקשוט הראוי:

חטובות. בדי המטה המה חטובות ביושר רב ומסוגרים המה במיתרי פשתן הבא ממצרים הנאות ביותר:

נפתי. התכתי על משכבי מור וגו׳ להביא הריח:

נרוה. נשבעה באהבים עד הבקר ונשמחה בה:

כי אין האיש. אל תפחד מבעלי כי איננו בביתו כי הלך בדרך רחוק:

צרור הכסף. אל תחוש פן בלילה יבוא מדרכו כי לקח בידו צרור כספו ויתאחר בדרך עד כי יתום הכסף לקנות בכולם סחורות רבות:

ליום הכסא. לזמן המיועד אשר קבע יבוא הנה והזמן עדיין לא בא:

הטתו. אמר שלמה הן ראיתי שהיא הטתה אותו אחר דעתה ברוב הרגל דבריה אשר היא למודה לפתות בני אדם ובחלקת מאמר שפתיה הדיחה אותו מדרך הישר:

הולך. והרי הוא הולך אחריה פתאום כמו השור הבא מעצמו אל מקום המטבח:

וכעכס. וכאשר ירוץ הנחש מהרה בשליחות המקום לייסר האויל בארסו כן חיש מהר נמשך אחריה:

עד יפלח. עד אשר נכשל בה וחצה יפלח את כבדו כי מאבד עולמו על ידה:

כמהר. הרי הוא כצפור הממהר לעוף אל הפח בעבור הנאה מועטת לאכול מהזרעונים אשר בה ואינו יודע כי האכילה ההיא תהיה באבדן נפשו כן הוא מאבד עולמו בעבור הנאת שעה:

ועתה בנים. הואיל ושמעתם שכן הוא לזאת שמעו לי ואל תהיו כמוהו:

אל ישט. אל יסור לבך אל הדרך ההולך לבית הזונה ואל תתע מדרך הישר ללכת בנתיבותיה:

הפילה. הזונה המחלקת אמריה:

ועצומים. מספר עצום ורב:

ביתה. דרך ההולך אל ביתה היא דרך שאול ויורדת אל חדרי מות כי בקל יתפתה ומאבד עולמו: