מצודת דוד על ישעיהו יב

כי אנפת בי. והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עווני וישוב מעלי אפך ותנחמני בהבאת הטובה:

הנה אל ישועתי. הואיל ועמי אל ישועתי אשכון בטח ולא אפחד עוד:

כי עזי וכו׳. העוז והשבח של המקום הי׳ לי לישועה ר״ל התשועה היתה למען הראות חזקו ולמען אזמר בשבחו:

ושאבתם מים בששון. ר״ל כמו השואב מים מן המעין הנובע הנה שואב הוא בששון כי לא ידאג פן יכלה המים כן תשאבו בששון את הישועה ממעיני הישועה כי לא תופסק התשועה כי יד ה׳ לא תקצר:

ואמרתם. תאמרו זה לזה דרך זרוז:

הודיעו. לפרסם הנס:

הזכירו. היו מזכירים זה את זה שבחי המקום כי נשגב שמו ומהראוי אם כן להזכיר שבחיו:

זמרו ה׳. זמרו אל ה׳ כי עשה דבר הראוי להתגאות בו:

מודעת זאת. הגאוה ההיא נודעת ומפורסמת בכל הארץ:

צהלי. הרימי קולך ברנן כי קדוש ישראל גדול בקרבך ר״ל ע״י הנפלאות שעשה בקרבך נתגדל שמו והוא מקרא מסורס: