מצודת דוד על ישעיהו יא

ויצא חוטר. כאומר אל תתמהו מהפלא הגדול הזה כי יבוא זמן שיפליא לעשות עוד יותר מזה כי יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח:

ונצר וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

רוח ה׳. רוח נבואה:

רוח חכמה וכו׳. כל אלה ינוחו עליו ובו ימצאו:

והריחו. לפי שהריח היא הרגשה קלה מאד לכן קורא להרגשה קלה בשם ריח ור״ל במעט הבנה והתבוננות ירגיש ויבחין בבני אדם הטובים המה אם רעים:

ביראת ה׳. ההרגשה הזאת תהיה לו בעבור היראה מה׳:

ולא למראה וכו׳. בהשפטו בני אדם לא יצטרך לראות הדברים בעיניו ולשמוע באזניו כי בלבבו יבין מדעתו:

ושפט בצדק דלים. יקח משפט הדלים בצדק מן העשירים ולא יהדר פני הגדולים ואת החזקים יוכיח במישור כפי הראוי בעבור ענוי הארץ שלא יגזלום עוד מעתה:

והכה ארץ. רשעי הארץ יכה בקללת פיו והרי הוא כשבט המכה:

וברוח וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

והיה צדק וכו׳. הצדק והאמונה שיחזיק בהן יהיו לו לחוזק כאדם החגור אזור במתניו שהוא מזורז ומחוזק:

וגר זאב. אף החיות לא יטרפו טרף והזאב ידור יחד עם הכבש ולא יטרפנו יחדו. ירבצו יחדו ולא ירעדו זה מזה:

נוהג בם. ולא יזיקו את הנער:

תרעינה. כל אחת תרעינה במקום מרמה ואף הדוב לא יטרף טרף:

יחדו. במקום ילדיהן ולא יחרדו זה מזה:

כבקר. כמו הבקר אוכל תבן כן יאכל האריה:

ושעשע. תינוק היונק יתעסק לשמוח בהושטת ידו על הנקב אשר הפתן יושב שם ולא יזיקנו:

ועל מאורת. על הבקע אשר הצפעוני יושב שם:

גמול. תינוק הנגמל משדי אמו יושיט שם ידו ולא יוזק:

לא ירעו. הנחשים הרעים לא ירעו עוד ולא ישחיתו את מי:

כי מלאה וכו׳. ובעבור זה יהיה הטובה הזאת:

כמים לים מכסים. מקום המים קרוי ים והמים ממלאים אותו המקום עד שלא יראה הקרקע ואמר כמו שכל היה מכוסה במים כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעה:

שורש ישי. משיח היוצא משורש ישי אשר יהיה עומד ביום ההוא י ום קבוץ גליות. לנס עמים. הוא לכל העמים כמו נושא הנס אשר הדרך הוא שכל אנשי החיל הולכים אחריו כן ידרשו כל העובדי כוכבים אל המשיח ואחריו ילכו לעשות מה שיצוום:

והיתה מנוחתו כבוד. בוחר במנוחה ולא יתגרה במי אבל מנוחת המשיח תהיה לו לכבוד כי כולם יהיו נשמעין אליו:

יוסיף אד׳ וכו׳. כי מאז קנה אותם מבית עבדים מיד מצרים ועתה יוסיף שנית ידו לקנות את הנשארים בגולה אשר לא מתו:

מאשור וכו׳. חוזר על מלת לקנות לומר לקנות אותם מאשור וכו׳:

ונשא נס. ר״ל יעורר לב הפרסיים ולשלוח את ישראל מן הגולה וכאלו נשא להם נס לרמז על הדבר:

ואסף. ובזה יאסף נדחי ישראל וכו׳:

וסרה קנאת אפרים. לא יתקנאו ביהודה על כי יהיה המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשעבר בעת נחלק המלכות בימי ירבעם:

וצוררי יהודה. הם בני אפרים שזכר וכפל הדבר במ״ש:

יכרתו. ר״ל לא יהיו עוד צוררים כי השנאה תכרת ואיכה:

אפרים וכו׳. ר״ל משיח בן יוסף הבא מאפרים ומשיח בן דוד לא יתקנאו זה בזה ולא יצורו זה לזה:

ועפו. ימהרו כעוף הפורח ללכת בצד פלשתי היושב במערבה של א״י:

יחדיו. יהודה ואפרים:

משלוח ידם. יהיו משלוח ידם ר״ל ישלחו ידם בהם לבוזזם:

משמעתם. יסורו אל משמעתם ר״ל יהיו נשמעים להם לקבל מצותם:

והחרים. יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים:

על הנהר. זה נהר פרת:

והכהו. את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל:

והדריך. דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה:

והיתה מסלה. תהיה דרך סלולה כאלו היה שם דרך מעולם:

אשר ישאר. שלא מתו בגולה:

מאשור. חוזר על מלת מסלה המסלה בדרך ישר יהיה מאשור:

כאשר וכו׳. כמו שהיתה מסלה בים סוף ביום עלותו וכו׳ כן יהיה מסלה בנהר פרת ונהר מצרים: