מצודת דוד על שמואל א כג

ביהודה. עם שאנו בין אנשי שבטך, אנו מתפחדים, ומכל שכן כאשר נלך קעילה:

ויוסף וכו׳. בכדי לאמץ לב אנשיו שאל שוב:

וינהג. נהג לעצמו, להיות לו לשלל:

קעילה. כשבא אל דוד היה בגבול קעילה:

אפוד ירד. לפי שנאמר למעלה (פסוק ב): וישאל דוד בה׳, לזה אמר שאביתר הביא עמו האפוד ובו שאל:

נכר. מסר אותו אלהים בידי אחרי שסגר בעדו לשבת בעיר דלתים ובריה, ובוטח הוא בחוזק העיר ולא יתחבא עוד, ואני אצור על העיר עד רדתה:

וידע דוד. הבין מדעתו שעליו לבד מחריש הרעה ולזה פחד פן ימסרוהו בידו:

בעבורי. בכדי, לתפוש אותי:

היסגרני. האם דעתם למסור אותי בידו:

הירד. האם דעתו לרדת הנה:

ירד. דעתו לרדת, ועל כי אין אורים ותומים משיבים על שני דברים כאחד, לזה השיבו לו על דבר שהיה מהראוי לשאול ראשון עליו, כי הירידה היא ראשון בזמן:

יסגירו. דעתם להסגיר אותך בידו:

באשר יתהלכו. רצה לומר: לא הלכו אל המקום אשר חשבו מתחילה לילך אליו וכדרך כל הארץ, כי המה לא חשבו מתחילה ללכת אל מקום ידוע, כי אם כאשר יזדמן:

וישב וכו׳. פעם ישב במצדות, פעם בהר וכו׳:

וירא דוד. כשראה אשר שאול יוצא לבקשו, אז ישב במדבר זיף במקום שיוכל להמלט:

ויחזק. חזק, כמו ואמץ לבבו במשענת אלהים, באמרו ; אלהים עמך, מה יעשה בשר לך:

לפני ה׳. לפני האורים והתומים, כי הברית שמאז לא היה לפני ה׳:

מסתתר. מתחבא אצלינו בהמצדות העומדות בחורשה, שהיא בגבעת החכילה אשר היא מימין הישימון:

לכל אות וכו׳. רצה לומר: באיזה אופן שתרצה לרדת אלינו רד, ועלינו למסרו בידך:

ברוכים. ה׳ יברך אתכם בעבור ההודעה:

הכינו עוד. היו נכונים לראות מקום מהלכו, כי מי ראהו שם, הלא דבריכם מאומד ומשמועה:

כי אמר אלי. עודו סר למשמעתי, אמר לי שבערמה ובתחבולות יעשה מלחמה, ולזאת מאוד מהצורך לחקור ולחפש אחריו:

אם ישנו בארץ. כאשר לא נמצא אותו בכל מחבואיו, אם כן ודאי יהיה בארץ בין אנשי שבטו, ואז אחפש אותו בכל אלפי יהודה, רצה לומר: אכריח את כל אלפי יהודה, שכל אחד יחפש אחריו בין אנשיו:

ויקומו וילכו. לחקור ולחפש טרם בוא שאול:

בערבה. במישור אשר מימין הישימון:

וילך שאול. אחר שחזרו הזיפים והגידו לו מכל מחבואיו:

וירד הסלע. ירד מהסלע אשר ישב בה, לשבת במדבר, מקום נוח להשמט אנה ואנה:

נחפז ללכת. היה ממהר לברוח, ושאול ואנשיו סבבום לתפשם:

ומלאך בא. ועד שלא תפשם, בא שליח אליו ללכת מול פלשתים:

סלע המחלקות. על שם כי בהסלע ההוא (הוא ההר שהלך שאול מצד ההר מזה וכו׳ האמור למעלה) נחלקו ונפרדו שאול ואנשיו, מעם דוד ואנשיו: