מצודת דוד על שמואל א כד

צורי היעלים. סלעים גבוהים אשר היעלים מקננים בהן וכן נאמר [ איוב לט א ]: הידעת עת לדת יעלי סלע:

הנה היום. אולי נאמר לו על ידי נביא שימסור ה׳ אויביו בידו, וחשבו אנשיו שעל היום הזה נאמר, ולזה אמרו הנה זהו היום וכו׳, ולזה לך ועשית לו וכו׳:

ויך וכו׳. לבו היתה מתנענעת ומכה בקרבו, כדרך החרד ומצטער, וזה בחשבו שלא עשה הטוב, והוא כמרים יד במשיח ה׳:

ויאמר לאנשיו. האומרים אליו להרוג את שאול:

חלילה לי מה׳. הדבר הזה הוא חולין לי מחמת מצות ה׳, וחוזר ומפרש הדבר ואמר ; אם אעשה וכו׳ לשלוח ידי בו:

כי משיח. והתורה הזהירה עליו:

וישסע דוד. כי אנשיו עשו אגודה אחת להמית את שאול, ובא דוד ובקע להבדיל את האגודה באמרי פיו:

את דברי אדם. המדבר רכיל:

מבקש רעתך. מבקש להרע לך:

ואמר להרגך. כל אחד מאנשי, אמר להרגך, וחסה נפשי עליך, והוא מקרא קצר:

ראה גם ראה. רצה לומר: ראה בראיה ברורה ומוחשת, אשר כנף מעילך בידי, ומזה תראה שהאמת אתי:

כי בכרתי. במה שכרתי כנף המעיל שהיא לראיה שהיית בידי, ועם כל זה לא הרגתיך, מזה דע וראה כי מעולם לא חטאתי לך לבקש רעתך:

ונקמני ה׳. ינקום נקמתי ממך:

כאשר יאמר. רצה לומר: יקוים בך דברי המשל הקדום, אשר יאמר: מרשעים יצא רשע, רצה לומר: כל דבר תקלה ורשע, באה על ידי רשעים, וכן תומת אתה ביד רשעים, וידי לא תהיה בך:

אחרי מי. רצה לומר: וכי לא די לך בשלוח אחרי מלאכים מחבלים, עד שבעצמך תרדוף אחרי, הלא אין זה כבודך שמלך ישראל ירדוף אחר ההדיוט שנחשב למולך ככלב מת, וכפרעוש הקופץ ממקום למקום:

הגדת. רצה לומר: הראית לכל בראיה ברורה:

וכי ימצא. רצה לומר: וכי נעשה מעולם כזאת, שימצא איש אויבו וכו׳:

וה׳. אבל ה׳ ישלם לך גמול, ולא לחנם עשית מה שעשית:

הנה ידעתי. בראותי הצלחתך:

וקמה בידך. בעבור כשרון מעשיך:

אם תכרית וכו׳. אז יהיה עליך עונש שבועה:

ואם תשמיד. כפל הדבר במלות שונות, כי אם יוכרת זרעו, אם כן ממילא יושכח שמו: