מצודת דוד על דברי הימים א כ

תשובת השנה. ר״ל בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמ״ש למעלה:

ותהי על ראש דויד. למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא כי איך יסבול על ראשו משא של ככר:

ועץ חניתו. הוא בית יד החנית:

איש מדה. בעל מדה גדולה וכן אנשי מדות (במדבר י״ג):

שש ושש. לכ״א היו שש ולשלא נחשוב שבשתי ידיו וכן בשתי רגליו היו שש ג׳ לכ״א לזה אמר עשרים וארבע:

ויחרף. חרפם בדברים: