מצפה אריה תנינא חלק ב שלו

סימן מד לרב אחד ע"ד השאלה באברך א' מקהלתו בר אוריין ומופלג מו"ה יוסף ב"ר זאב שנשתטית אשתו ר"ל זה כמה שנים וישבה בבית החולים מהמשוגעים ואחר זמן רב נתרפאה מחליה על איזה ימים ושוב חזרה למחלתה והאיש הלזה הוא רך בשנים ועוד לא זכה להבנות לכן מבקש מחכמי הזמן שיחתרו לו עצה עפ"י ד"ת לישא אשה ואחרי כי כבר נהגו בכל בתי דינים להתיר בכה"ג ע"י מאה רבנים כמו שמבואר בשו"ע אה"ע סי' א' וסי' קי"ט בהגה"ה שם אך ישליש גט ביד שליח להולכה וגם כתובה וח"כ ביד נאמן כמבואר שם בב"ש בשם הב"ח ובנידן דידן אין להאברך הנ"ל להשליש כתובתה ולכן יש לשאול מה דינו של האיש הלזה. והנה מקודם אמרתי לעיין בדבר השלשת הגט אשר רבים המה שנתקשו על מנהג זה עפ"י מ"ש הרב המגיה ז"ל במ"ל בה' גירושין פ"ו הל' ג' דזה דמי להא דאמרינן בנזיר דכל מידי דלא מצי עביד השתא לא משוי איניש שליח עיין נזיר דף י"ב והכא נמי כיון שעכשיו היא שוטה ולאו בת גירושין היא לא מצי משוי שליח להולכה שיתן להאשה אחר שתשתפה וכבר האריכו בזה גדולי הזמן שלפנינו וכמעט לא הניחו מקום להתגדר בו אולם עכ"ז אמרתי אלך גם אני בעקבותיהם אשר מלאו פני תבל תנובה אולי אזכה גם אני להוסיף נופך משלי ברצות ד': מקור הדברים היא ביבמות דף קי"ג דאמרינן התם אמר ר' יצחק ד"ת שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בע"כ ומ"ט אינה מתגרשת משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר ופריך הש"ס ה"ד אילימא כו' אלא שאינה יודעת לשמור את גיטה ולא את עצמה ד"ת שוטה מתגרשת והא אמרי דבי ר' ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה ותנא דבי ר' ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלח' ואינה חוזרת יצתה זו שמשלח' וחוזרת ומשני לא צריכה דיודעת לשמור את גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה כו' ע"ש ומגמרא זו החליטו כל הפוסקים דשוטה שאינה יודעת לשמור את גיטה מדאורייתא לא הוי גט וכשיודעת לשמור את גיטה ואינה יודעת לשמור א"ע מה"ת שפיר מתגרשת רק מדרבנן לא הוי גט עיין ברמב"ם ה' גירושין ובשו"ע אה"ע סי' קי"ט: והנה לכאורה עלה על לבי דיש להבין מה דקאמרו דבי ר' ישמעאל הטעם דשוטה אין מתגרשת מחמת דהיא משלחת וחוזרת נהי נמי דאין לגרשה שתהא מגורשת כשהיא שוטה מ"מ כשיתן לה גט ויאמר לה שתתגרש לאחר שתשתפה למה לא יהא כשר הא בשעת חלות הגרושין תהיה כשאר נשים דמשלחות ואינם חוזרות ודוחק לומר דבכה"ג הגט פסול מטעם דאין לה יד ואף דהתוס' כתבו שם דגם דבי ר' ישמעאל סבירא להו הך דרשא דבי ר' ינאי ונתן בידה מי שיש לה יד ואך משמעות דורשין איכא בינייהו מ"מ משמע דמהך דרשא דבי ר' ישמעאל נמי ידעינן למעט כל דיני שוטה ולכאור' בכה"ג שמתנה שהגירושין יחולו לאחר שתשתפה לא שייך בזה דמשלחת וחוזרת ובפוסקים לא מצינו שחילקו בכך ואף דמצינו לומר דכיון דעכ"פ אינה יכול לגרשה לחלוטין בזמן שהיא שוטה מחמת שעכשיו היא משלחת וחוזרת ממילא אין בידו לגרשה שיחולו הגירושין לאחר שתשתפה מחמת דהוי דבר שלבל"ע מ"מ כד דייקת בה אינו מספיק תירוץ זה חדא דאכתי קשה למ"ד אדם מקנה דשלבל"ע ועוד עכ"פ בעתים שוטה ועתים חלימה דבזמן שהיא שוטה לכו"ע אין לגרשה מה"ת דהרי היא שוטה לכל דבריה והא בכה"ג בודאי יש לגרשה שיחולו הגירושין לאחר שיעברו ימי שטות שלה ותשתפה דבכה"ג פשיטא דל"ח דשלבל"ע מאחר דתליא בזמן וזמן ממילא קאתי: ונראה לפענ"ד לומר דכיון דבקרא כתיב ונתן בידה ושלחה מביתו בעינן שבשעת נתינת הגט לידה תהא משלחת ואינה חוזרת ולאו דוקא בשעת חלות הגרושין דאין הפירוש משלחת ואינה חוזרת הוא שמחמת הגט תהי' משלחת ואינה חוזרת לבעלה רק הפירוש הוא שתהא האשה בגדר הבושה שאם ישלח אותה בעלה לא תהא חוזרת אצלו וכמ"ש רש"י ז"ל שם וז"ל שכן מנהג בשוטים שאינן בושין ע"ש ולכן שייך נמי לומר דבשעת נתינת הגט לידה בעינן שתהא האשה ג"כ במצב הזה ואף אם התנה שהגירושין יחולו אחר זמן אע"פ שעדיין לא שלחה מ"מ בעינן שתהי' בגדר הבושה דאילו הי' משלח אותה בעלה עכשיו לא היתה חוזרת אליו דאם נימא דבעינן נמי שתהא השלוחין מהגט על אופן זה שלא תהא חוזרת בודאי אי אפשר לומר דקאי על הנתינ' לידה רק על חלות הגירושין דהא בכל גיטא דעלמא נמי כשנותן לה גט שתתגרש לאחר ל' יום בשעת קבלת הגט עדיין היא חוזרת אליו עד שעת זמן חלות הגירושין ומ"מ הא קי"ל דבכה"ג מה"ת הוי גט אפילו אם חזרה אליו אחר קבלת הגט ורק מדרבנן פסול משום גט ישן וא"כ קשה למה אינה מתגרשת עתים שוטה ועתים חלומה אם מקבלת הגט כשהיא שוטה והגירושין יחולו כשיעברו ימי שטות שלה ותהא חלומה וכנ"ל אלא מוכח דלא בעינן רק שתהא בגדר משלחת ואינה חוזרת היינו שיהא לה בושה וזה בעינן ג"כ בשעת קבלת הגט אפילו אם מגרשה לאחר זמן ודו"ק. והנה ראיתי בישוי"ע בסוף חלק אה"ע תשובת מו"ח ז"ל שמביא מה שראה בתשובת זקיני הגאון ר' חיים כהן ז"ל שם בהגה"ה שמביא בשם גדול אחד שרצה לחדש ולומר דלפי הטעם דבי ר' ישמעאל דשוטה אינה מתגרשת משום דהיא משלחת וחוזרת צריך להיות דעכ"פ פוסל אותה הגט לכהונה דחשיב עכ"פ ריח הגט והוכיח דבר זה מהא דקי"ל בפ' המגרש דגם רבנן מודי במגרש את אשתו ואמר לה ואי את מותרת לכל אדם דאף דלא הוי גט מ"מ הוי ריח הגט לפסלה לכהונ' והא בכה"ג היא חוזרת להבעל דהגט בטל ומ"מ היא פסולה לכהונ' אלא ע"כ דגם כשהיא משלחת וחוזרת פסולה לכהונ' וה"ה כשהיא שוטה ומו"ח הגאון פלפל בדבר זה יעיין שם וחזינן לדעת גדול הנ"ל וגם למו"ח ז"ל שתפסו הפשט הא דממעטינן משלחת וחוזרת היינו דבעינן שהגט יהי' על אופן שלא תהא חוזרת ואם היא חוזרת מחמת סיבת הבעל הגט בטל דחשוב משלחת וחוזרת ולדעתי זה אינו דהך דרשה דושלחה לא מצינו רק למעט שוטה שאינה בגדר הבושה אבל התם אילו היה בעלה משלחה בשלוחין גמורין לא היתה חוזרת ואך הסיבה שהיא חוזרת מחמת שלא גרשה כדת לא הוי בכלל זה ולפ"ז אין ראיה כלל מהך דמגרש ואמר לה ואי את מותרת לכ"א דפסולה לכהונ' דהתם לא מקרי משלחת וחוזרת כיון דהיא חוזרת מחמת סיבת הבעל דהוא גרם לה שיהא הגט בטל אבל אילו היה מגרשה כד"ת לא היתה חוזרת ומשו"ה הגט מהני לפוסלה לכהונ' אבל שוטה כיון דהיא משלחת וחוזרת אפשר לומר דמותרת ג"כ לכהונה: ואמינא להביא ראיה לזה מתוס' תמורה דף ו' ד"ה מיתיבי שהקשו וז"ל וא"ת כיון דלא מהני גירושין לחייב הבא עליה משום אשת איש אפילו קודם חזרה וכהן כמי אמאי לוקה ואינו מחזיר ה"ל למימר דלא חל הגט כלל ע"ש ומוכח א"כ מדבריהם דכל היכי דלא מהני הגט כשרה ג"כ לכהונ' ולא אמרינן דחשיב עכ"פ ריח הגט לפוסלה לכהונ' א"כ כ"ש היכי שהגט פסול מטעם משלחת וחוזרת בודאי לא חשיב ריח הגט לפוסלה לכהונ' שוב ראיתי להתוס' גיטין דף ע"ח ע"א ד"ה אינו גט שכתבו בסוף דבריהם דצריכים העדים להודיע להאשה אח"כ שהיא מגורשת