מצפה אריה תנינא חלק ב שכה

שנים ולא ילדה דהוא מ"מ בכלל רוב נשים ועיין בתוס' הרא"ש הביא מש"ס דלקמן לסתור דבר זה אלא דמוכח מהתם דבכל גווני הוה בכלל רוב אעפ"י ששהתה כמה שנים ולא ילדה אך מלשון התוס' דידן משמע לחלק וכתב המהר"ם לובלין דלקמן דליכא ריעותא אחרת גם בכה"ג ששהתה צרתה עם בעלה כמה שנים ולא ילדה מכל מקום היא בכלל הרוב שמתעברות ויולדות אבל הכא דאיכא עוד ריעותא דלא הוכר עוברה שוב אין סברא שתהי' בכלל רוב מתעברות ויולדות ע"ש ועיין בספר ערוך לנר שנדחק ג"כ בכונת התוס': אמנם הנראה לי די"ל עפי"מ דאיתא בר"ה ט"ז ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם כו' וי"א אף שינוי מקום שנאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך והדר ואעשך לגוי גדול ואידך האי זכותא דא"י הוא דאהני לי' ובמהרש"א עה"ת כתב דהסוגיא דהתם ביבמות גבי שהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה ללמדך דישיבת א"י אין עולה מן המנין וכתב רש"י ז"ל דעון חו"ל גורם לא אתיא כהך י"א דשינוי מקום גורם דלמ"ד דשינוי מקום גורם אין חילוק בין חו"ל לא"י אלא ה"ה בחו"ל ממקום למקום או אפי' מא"י לחו"ל ולפ"ז י"ל בכונת התוס' דלקמן באשה שהלך בעלה וצרתה למדה"י דיש כאן שינוי מקום שפיר ה"ה בכלל רוב נשים מתעברות ויולדות אמנם יש להקשות הא בין הנך ד' דברים חשב שינוי השם דילפינן משרה אמנו שנאמר שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי לך ממנה בן ולמה לא נימא כי כמו כן גם בשאר נשים שאם נשתנה שמה לא יחשבו השנים הראשונים במספר עשר שנים ודבר זה לא מצינו בשום מקום הן אמת דהמהרש"א בח"א כתב דמה דשינוי השם או שינוי מקום מבטלין הגזירה זהו דוקא דהשינוי נעשה עפ"י ציווי הש"י ע"ש אמנם לפמ"ש הרמב"ן הובא בטואה"ע סי' קנ"ד שפסק להלכה דאם הלך מחו"ל לא"י אין חו"ל עולה לו מן המנין שכן מצינו באברהם מוכח דסובר דאין חילוק כלל אף אם הלך בלא ציווי הש"י ועיין בתשו' חכם צבי סי' מ"א אך ממה שיסד הפייטן ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ושברה לשינוי השם ושינוי מקום מוכח דס"ל כהמהרש"א דרק לאברהם ושרה איהני שינוי השם ושינוי מקום דהוי עפ"י ציווי הש"י וצ"ע: אבל באמת אין כאן צורך לכל זה ובחנם נדחקו בזה דבפשיטות ניחא דבמתניתין שהלך בעלה וצרתה למדה"י דלא תנשא ולא תתיבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה שפיר פריך הש"ס לא תנשא אמאי נינא הלך אחר רוב נשים ורוב נשים מתעברות ויולדות דהתם איכא ספק אם הצרתה הוא מהרוב נשים שמתעברות ויולדות או מהמיעוט נשים שאינן מתעברות כל עיקר בזה שפיר פריך הש"ס דאי אתה יכול לאפיקתה מהרוד נשים ולשדי' בתר מיעוט ואין דמיון לפי האמור כלל לקושית התוס' דהכא בספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון שבאשה זו אין לנו נ"מ אם רוב נשים מתעברות ויולדות אלא אפי' אלו הוי אמרינן רוב נשים אין מתעברות ויולדות הא בהאי אשה חזינן דנתעברה וילדה אלא שהספק הוא באיזה זמן נתעברה אם נתעברה מבעלה הראשון או מבעלה השני וע"ז הקשו דנימא דאוקמא אחזקת היתר ליבום דבאשה כזו ששהתה עם בעלה כמה שנים ולא ילדה דודאי עפ"י רוב אין שכיח שתתעבר ותלד חשוב עכ"פ חזקה ליבום ולענין הרוב אין חילוק אם נתעברה מבעלה הראשון או נתעברה מבעלה השני דבין כך ובין כך היא נתעברה רק פעם אחת דאין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת ואין לנו לדון רק על הזמן ובזה אין שייך לומר דרוב נשים מתעברות ויולדות מרע לחזקת יבום ונימא דמעולם לא היתה לאשה זו חזקה ליבום דאף דעכשיו אין לה בנים מ"מ היא עומדת עדיין לילד דאין סברא למימר הכי אלא הדעת והסברא נוטה דכיון דשהתה כמה שנים ולא ילדה הרי היא בחזקת שלא תלד עוד וכן שם בסוגיא דלקמן פרק בתרא דיבמות אמרו רישא חזקה ליבום תדע דבמתניתין דב"מ ק' א' תנן המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר משלקחתי ילדה יחלוקו ולא אמרינן רוב בהמות או רוב נשים מתעברות ויולדות ומסתמא ילדה מקודם דזה לא שייך הכא דכיון דליכא אלא עיבור אחת ולא שתים ואין אנו דנין רק על הזמן אם מוקדם או מאוחר לא שייך למימר הכי וזה פשוט וברור ואין לדחוק ולומר דהתם שאני דאין הולכין בממון אחר הרוב דמ"מ יקשה לרב דאמר בב"ק דף מ"ו הולכין בממון אחר הרוב איך יפרנס הך מתניתין: והנה ראיתי בספר שו"מ תנינא חלק ב' סי' מ"ב שנשאל בעובדא באשה ששהתה עם בעלה עשר שנים ולא ילדה ואח"כ נתעברה וילדה ואח"כ גירשה ונשא אחרת ולא הוליד ממנה ומת והחמיר הגאון בעל שו"מ להצריכה חליצה וסמיכות שלו הוא מדברי התוס' דיבמות הנ"ל דאחרי ששהתה עם בעלה עשר שנים ולא ילדה דאין סברא לומר גבה רוב נשים מתעברות ויולדות וכ' לפרש דברי התוס' מה שכתבו ולקמן הוא דאמרינן הכי היינו משום דעכ"פ הוה מיעוט המצוי להכי אמרינן שלא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה ע"ש ואחרי בקשת הסליחה אלף פעמים מכת"ה שגג מאוד בזה דשם פריך הגמרא אמתניתין אמאי לא תנשא לימא רוב נשים מתעברות ויולדות להתירה לעלמא וע"ז משני דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ודברי התוס' סובבים אפירכת הש"ס דליכא למימר גבה הך רוב נשים מתעברות כו' כיון ששהו עם בעליהם כמה שנים ולא ילדו וראיתי בספר עין יצחק מהגאון ר' יצחק אלחנן ז"ל מקאוונא חלק אה"ע סי' ו' שנשאל ג"כ אהך עובדא גופא שבשו"ת שו"מ הנ"ל וכ' דבנידן זה ל"ש לדון אודות רוב נשים מתעברות ויולדת רק משום דקי"ל רוב בעילות אחר הבעל וזה נכון: והנה בגוף הדבר באשה ששהתה עם בעלה כמה שנים ולא ילדה אם זה חשיב ריעותא לדעתי יש להביא ראי' דאין לערער בזה כלל שהרי רש"י ז"ל כתב בריש פרש' תולדות על הפסוק אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו מה עשה הקב"ה צר קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם ויש לתמוה למה כתב רש"י ז"ל שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם וכי לא סגי לי' מה דכתיב בקרא אם. שרה הבת תשעים שנה תלד כו' וכן איתא בש"ס ב"מ פ"ז א' אלא י"ל דהש"ס קאמר הניקה בנים שרה שנעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדי' כשני מעיינות והניקה את כולם הרי נתברר ששרה ילדה את יצחק והיתה חזרה לנערותה ומה שאברהם הי' בן מאה אין חידוש כ"כ כמו שכ' הרמב"ן בפ' לך שהרבה זקנים בני תשעים ובני מאה מולידים גם בדורות הללו שהחידוש שאמר הלבן מאה שנים על שלא הוליד בבחרותו מן האשה הזאת יוליד ממנה עתה אחרי מאה שנים ע"ש א"כ אף שבאמת הוא דבר חידוש מ"מ אין לעשות משום טענה זו שום רינון ח"ו ואלו שעשו רינון מחמת זה לא הי' הרינון שלהם רק על אברהם ושרה בלבד אלא על כל מי ששהה עם אשתו כמה שנים ולא ילד' יש לרנן שנתעברה מאחר לכן נקראו ליצני הדור שהמה ריננו בזה על הדור שדבר זה מזדמן טובא ולא אל אברהם ושרה בלבד נוגע זה אלא לכל דור ודור וגם ידוע לי בכמה מאורעות בזמנינו אשר נשים צדקניות בנן דמוריין ששהו עם בעליהן יותר מעשרים שנה ולא ילדה ואח"כ ילדה אך מ"מ מוכח מזה