מצפה אריה תנינא חלק ב שיט

להאמינו לפי דעת הפוסקים כאביי מ"מ ממתניתין דסוף יבמות שהוציאה להם מקלו ותרמילו משמע דמזה יש הוכחה לאמת דבריהם שאומרים אמת הן אמת דלא כן משמע מדברי התוס' כנראה מדבריהם דטעמא דרבנן דמייתי ראיה מפונדקית שהוציאה להם מקלו ותרמילו זה היתה יכולה לעשות כן לעדות דש"מ דע"א מהימן אבל מרש"י דמתניתין משמע שמקלו ותרמילו וס"ת המה סימנים שאומרת אמת: והנה בדין ערכאות אי מהימני אשר האריכו בזה גדולי האחרונים להקל ולסמוך על עדותן מה שלא שערום אבותינו הקדמונים ז"ל ובראשם הגאון בעל חת"ס אשר תקע בזה מסמר וליסוד מוסד כבר הארכתי בזה בתשובה לעיל סי' י"ב אולם אין ביהמ"ד בלא חידוש ע"כ אמרתי אשנה פרק זה שנית איה"ש: הנה בגיטין דף כ"ח ע"ב תנן דהיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים ואמר רב יוסף ל"ש אלא בב"ד של ישראל אבל בב"ד של עכו"ם כיון דגמרי ליה לדינא מקטל קטלי ליה ודוקא בדחתמו עליה פרסי שנמג ואיתא בגמרא ת"ש שמע מב"ד של ישראל איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטריסין של נכרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו אילימא מת מת ממש נהרג נהרג ממש דכוותיה גבי נכרים אמאי אל ישיאו את אשתו הא קי"ל דכל מסל"ת הימנוה מהימני ליה אלא לאו מת יוצא למות נהרג יוצא ליהרג וקתני בב"ד של ישראל ישיאו את אשתו ומשני ה"מ במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבידי לאחזוקי שיקרייהו ונראה מסוגיא זו דערכאות לא מהימני אפילו במסל"ת דקומכטוריסין הוה ערכאות וברמב"ם פ' י"ג מה' גרושין וכן בטור אה"ע סי' י"ז כתבו שמע מערכאות של נכרים ונרא' שכך הי' גירסתם בגמרא ומוכח דלא כחת"ס וכבר הרגיש בזה מו"ח ז"ל בספר ברכת רצה סי' ד' עוד הביא הלח"מ בשם הריב"ש שהקשה אהנך פוסקים דס"ל דכל מסל"ת בעי קישור דברים והא כאן לא היה ק"ד: ולפענ"ד נראה דיש ליישב דהא ביבמות דף קכ"א תנן ובנכרי אם הי' מתכוין להעיד אין עדותו עדות אמר ר"י אמר שמואל ל"ש אלא שנתכוין להתיר אבל נתכוין להעיד עדותו עדות היכי ידעינן אמר רב יוסף בא לב"ד ואמר איש פלוני מת השיאו את אשתו זהו נתכוין להתיר מת סתם זהו נתכוין להעיד א"כ ס"ל לרב יוסף דנכרי נתכוין להעיד מהימן א"כ אדר' יוסף לשיטתו שפיר פריך ממ"נ אי מיירי בנתכוין להעיד הא קאמר בהדיא דנתכוין להעיד מהימן ואי במסל"ת הא קי"ל מסל"ת ג"כ מהימן מעתה ניחא קושית הריב"ש דהא דבעינן להנך פוסקים קישור דברים זהו לדידן דק"ל דנכרי כשמתכוין להעיד אינו נאמן משו"ה בלי ק"ד חיישינן שמא הוא מתכוין אבל לרב יוסף דס"ל דנתכוין להעיד מהימן לא בעינן ק"ד דממ"נ מהימן אי מטעם עדות כשמתכוין להעיד או מטעם נסל"ת. אלא מה דקשה לי בזה בש"ס דיבמות הנ"ל דאיתא אהא דבנכרי אם היה מתכוין להעיד אין עדותו עדות היכי משכחת לה ופירש רש"י ז"ל דלא נתכוין להתיר ולא להעיד ומשני במסל"ת כי ההוא דהוה קאמר וקאזיל מאן איכא בי חיואי מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואנסיבא רב יוסף לדביתהו ופירש רש"י מי מאנשי ביתו של חיואי שישמע לדברי דשכיב חיואי ע"ש ותמיה לי האיך מייתי מעובדא דא דכגון זה מיקרי מסל"ת הא רב יוסף ס"ל דנתכוין להעיד ג"כ מהימן משא"כ לדידן דקי"ל השתא בשיטה דנתכוין להעיד אינו מהימן ולע"ע לא מצאתי מי שהעיר בזה ועוד אני תמה למה ליה להש"ס למייתי ענין מסל"ת מעובדא דר' יוסף תיפוק ליה מעובדא דבני לוי דבמתניתין דהשיבו חכמים לר"ע לכשתהא הפונדקית נאמנת שהיתה מסל"ת דחזיתינהו בכיא אך בזה י"ל דהש"ס פריך לרבנן דר"ע דסבירא להו דפונדקית לא היתה מסל"ת: אבל עדיין לא נח לי בזה דהתם כתבו בתוס' ד"ה פונדקית דטעמא דרבנן דלא חשיב' מסל"ת מחמת שהוציאה להם מקלו ותרמילו וס"ת אבל בלא"ה חשיב מסל"ת במאי דחזיתינהו בכיא ונ"ל דעיקר כונת הש"ס דפריך היכי משכחת לה לא הוה פירושא ללמדינו אופן מסל"ת דזה ידעו שפיר בלי עובדא דרב יוסף אלא בא ללמדנו זה גופא דלא תימא דמה שהתיר רב יוסף לההוא עובדא דבי חיואי משום דהיה מתכוין להעיד ולשיטתיה אזיל אבל למ"ד דאם מתכוין להעיד אין להתיר גם בבי חיואי לא היה סומכין עליו אלא רב יוסף התיר לכו"ע מטעם דכגון זה שאמר להודיע לבני ביתו מקרי מסל"ת: ונרוח לנו בזה לישב דעת האחרונים ובראשם החת"ס שהעלו דערכאות מהימני בעדות אשה הא הש"ס בגיטין סבר דערכאות עבידי לאחזוקי שיקרייהו ולפי האמור דהש"ס שקיל וטרי אליבא דרב יוסף דס"ל דנכרי מהימן גם כשנתכוין להעיד ולהכי הוצרך הש"ס לאוקמא במסל"ת ולומר דעבידי לאחזוקי שיקרייהו וגרועים מסתם נכרים בענין מסל"ת ולכאורה הי' מצי הש"ס כמו כן לאוקמא הברייתא בנתכוין להעיד ולומר דערכאות עבידי לאחזוקי שיקרייהו וגרועים משאר נכרים דסבר רב יוסף דמהימני מ"מ ערכאות מוד' רב יוסף דלא מהימני אלא מוכח דבנתכוין להעיד אי אפשר כלל לומר דערכאות גרועים מסתם נכרים דהא קי"ל כל השטרות העולים בערכאות של נכרים כשרים אלמא דעדותן של ערכאות עדיף מסתם נכרים ע"כ דחיק הש"ס לאוקמא הך ברייתא במסל"ת. מעתה יש לנו מקום לומר דגם לדידן דקי"ל דלא כרב יוסף אלא סתם נכרים אינם מהימני כשנתכוין להעיד מ"מ ערכאות עדיפי כשנתכוין להעיד ואך במסל"ת גרוע מסתם נכרים אבל כשנתכוין להעיד המה עדיפי ומהימני לי לעדות אשה יותר מסתם נכרים: עוד עלה על לבי דלפי' מ"ש בספר פ"י בסוגיא דגיטין הנ"ל בישוב קושית המהרש"א דלמה מוקי רב יוסף ללישנא קמא דמיירי בב"ד של ישראל הא מצי מוקמא בב"ד של נכרים ומקמיה דחתם פרסי שנמג וכתב דמתניתין דקתני יוצא ליהרג בודאי כבר חתם פרסי שנמג אבל ברייתא דקומנטריסין אמרו שהוא יוצא ליהרג אפשר דלא חתם פרסי שנמג אלא אינהו דעבידי לאחזוקי שקרייהו וכו' וכל שנגמר דינו קרי להו יוצא ליהרג ע"ש הרי הס"ד נמי ידע הך סברא דעבידי לאחזוקי שיקרייהו ומ"מ פריך ועכצ"ל דאף דעבידי לאחזוקי שיקרייהו מ"מ לא עבידי לאחזוקי אלא חד דרגא היינו נגמר הדין קרי להו יוצא ליהרג וכן יוצא ליהרג קרי להו נהרג ויוצא למות קרי להו מת ומשו"ה פריך שפיר דאי מת מת ממש ונהרג נהרג ממש הא קי"ל מסל"ת מהימן והכי פירושא דאפילו אי נימא דעבידי לאחזוקי שיקרייהו חד דרגא ובאמת יוצא למות או יוצא ליהרג ג"כ ישיאו את אשתו לרב יוסף והתרצן משני דעבידי לאחזוקי שיקרייהו אפילו אי יוצא לדון ואמרו נהרג דהוי שתי דרגות אולם כ"ז ללישנא קמא אבל ללישנא בתרא דרב יוסף דב"ד של נכרים ביוצא למות וביוצא ליהרג אל ישיאו את אשתו סגי אם נפרש מה דקאמר הש"ס דבמילתא דשייכי בה עבידי לאחזוקי שיקרייהו רק חד דרגא היינו כשאומרים מת או נהרג אפשר שלא ראו אלא יוצא למות או יוצא ליהרג דבכה"ג לדידן נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים כמו דקתני במתניתין והמה מחזיקים בשיקרייהו דיוצא למות ויוצא ליהרג קרי להו מת ונהרג אבל מ"מ גם המה אינם מחזיקים בשיקרייהו כל כך אם אפילו לא ראו רק יוצא לדון דלדידן יש לו חזקת חיים והמה יאמרו ע"ז מת ונהרג דכולי האי לא משקרי וכעין דאמרינן בכתובות דף כ"ז ע"ב תרתי