מצפה אריה תנינא חלק ב שט

איתא דברכת הטוב והמטיב כשיש טובה לו ולאחרים ואיתא שם ילדה אשתו זכר אומר ברוך הטוב והמטיב התם נמי איכא אשתו בהדי' דניחא לה בזכר א"כ כשאמר הבעל ברוך הטוב והמטיב אמר משום שמה שלא מסר לה הגט יש טובה לו ולאשתו שגם היא לא רצתה לקבל הגט עד למחר ובזה גילה דעתו שיעשה השליח כרצונ' ולמסור לה הגט למחר ולא ביום אחר ומבואר ברמב"ם פרק ט' מהל' גירושין הלכה ל"ג אם אמר אל תתנהו אלא ביום פלוני ונתנו לה מלפניו או מלאחריו אינו גט שהרי הקפיד על עצמו של יום ע"ש ולהכי כתב רש"י ומסר לה הגט למחר: והנה מבואר בש"ס דבין אביי ובין רבא תרווייהו סבירי להו דבמאי דאמר ברוך הטוב והמטיב נחשב גילוי דעת שאינו רוצה בהגט אלא דפליגי אם גילוי דעתא בגיטא מילתא היא או לאו מילתא היא וגם האשה לא רצתה בקבלת הגט שהרי דחתה השליח בלך ושוב למחר וגם הבעל לא רצה לגרשה שלא ברצונ' הטוב דהרי חזינן דהשליח הלך בחזרה לדרכו ולא מסר לה הגט בעל כרחה וכן הוא בסתם נשים דחוב הוא לאשה שתצא מבעל' כדאיתא בפ"ק דגיטין דף י"א ע"ב במתניתין ובדף י"ב שם בגמרא ולהכי קשה לי הרבה הא דאמרינן לעיל בריש פרק השולח קידם הוא אצל אשתו למה לי מהו דתימא כי לא אמרינן לצעור' קא מכוין ה"מ לשליח אבל לדיד' ודאי לצעורה קא מכוין הא אדרבה עפ"י רוב יותר נוח להאש' ביטול הגט מקיומא דהגט חוב הוא לה ונ"ל דזה הי' קשה לי' לרש"י ז"ל וע"כ פירש לעיל אין בדעתו לבטלו אלא חודש או חדשים וזהו רק המשכת הזמן אבל ברצונו לגרש' ע"כ חשוב דבר זה לצעור' כי המשכת הזמן קשה לה יותר הרבה כמובן: והנה הרשב"א ז"ל בחידושיו תמה על רש"י ז"ל דלפי דבריו מאי נפקא לן בין שמתכוין לבטלו או לצער' ולעכבו מליתנו עכשיו דבין כך ובין כך אינו רשאי ליתנו עד שיאמר לו לשליח עכשיו אני רוצה ליתנו דאטו מה שלא בטל לשליח לגמרי אלא שאמר לו איני חפץ ליתן עדיין מי יהיב לי' עד שיאמר לו עכשיו אני רוצה ליתנו והא קי"ל כר"נ דאפילו בביטול גמור חוזר ומגרש בו ע"ש ונ"ל דיש ליישב כוונת רש"י ז"ל על דרך זה דלכאורה בלא"ה דברי רש"י ז"ל צריכין ביאור דמנ"ל לרש"י ז"ל לתפוס המשך הזמן חודש או חדשים וי"ל עפ"י מה דאיתא ריש פרק המדיר דף ע' ע"א המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס כו' ר"י אומר בישראל חודש אחד יקיים כו' בכהן שנים יקיים ע"ש הרי חזינן דזמן הכעס עד שיתפייס הוא חודש או ב' חדשים והכא נמי רוצה חודש או שני חדשים שבתוך משך הזמן אולי יתחרט ואם לאו ימסור הגט ומ"ש רש"י ז"ל חדשים היינו מיעוט רבים שנים ולפ"ז חשוב כאלו קבע להשליח זמן להמתין לת"ק כדאית לי' ולר"י כדאית לי' ותו אין צריך שיאמר להשליח עכשיו אני רוצה ליתנו אלא חשוב כאלו קבע לו זמן שיתן אחר שלשים יום דמבואר בש"ס ופוסקים דיכול ליתן אחר שלשים יום: עוד הקשה הרשב"א שם אהא דאמרינן לא צריכא דמהדר עלי' מעיקרא לבטולי דלרשב"ג דאמר בטלו אינו מבוטל מאי קמ"ל דמהדר עלי' לבטולי לא הוה ביטול השתא אפילו בטלו בפירוש לא מהני כ"ש כשמהדר לבטלו שלא לפניו לא מהני ולפענ"ד די"ל דלפי מ"ש הרשב"א בעצמו בדף ל"ג ד"ה כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש אפקעינהו רבנן לקידושין מיני' וז"ל כלומר אם הי' מבטל היו חכמים מפקיעין את הקידושין משום כך אנן סהדי דאינו מבטלו בלבו כדי שלא יהא בעילתו בעילת זנות ע"ש א"כ זה שייך כשרצה הבעל לבטל שלא בפניו שבזה הוא עובר על דברי חכמים משא"כ כשרהיט בתרי' דהשליח לבטלו בפניו הא לא עבר בזה כלל על דברי חז"ל תו לא שייך לומר טעמא דאפקעינהו להכי שפיר הי' מקום לומר דהוה ביטול מעליא ודו"ק: עוד הקשה הרשב"א בחידושיו דף ל"ד בעובדא דרב יהודא דאשקלי' למתני' דרב ירמי' ביראה דאמר אביי אי ס"ד גילוי דעתא בגיטא מילתא היא הא קא חזינן דרהיט בתרי' לבטולי' אמאי שביק אביי למיפרך ארבא מדיוקא דמתניתין כמו דפריך הגמרא לעיל אמתניתין דקתני משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו פשיטא ומשנינן לא צריכא דמהדר עלי' מעיקרא לבטולי' הרי מוכח דלאו מילתא היא ע"ש ונראה ליישב דהנה התם פריך הש"ס בתחילה ארישא דמתניתין הגיעו לא קתני אלא הגיע ואפילו ממילא ולא אמרינן לצעור' קא מכוין או ששלח אחריו שליח למה לי משמע דאלו הוה קתני מתניתין הגיעו לא הוה פריך או ששלח אחריו שליח למה לי וצריך להבין למה תליא זה בזה וי"ל דאלו הוה קתני הגיעו הומ"ל דנקט ששלח שליח לאשמועינן דלא אמרינן לצעורי קא מכוין אבל זה דוחק אבל יותר יש לומר עפ"י מ"ש בספר פ"י להסתפק כשמבטל ע"י שליח אם נחשב הביטול בשעה שעושה שליח לבטל וגם אם לא הגיע השליח השני לשליח הגט עד אחר המסירה ליד האשה גם כן הגט בטל ע"ש ולפ"ז אלו הוה קתני הגיעו דהוה פירושו דהוה רודף אחריו כמו שכתב רש"י ז"ל והי' שמעינן מזה דגם אם רהיט בתרי' לבטולי' בעינן דוקא שיגיע לשליח ויבטל בפניו אז על כרחך היינו מוכרחין לומר דמה דקתני במתניתין אח"כ אם משהגיע גט לידה שוב אינו יכול לבטלו דלא קאי ארישא דמתניתין והגיעו בשליח דלזה לא איצטריך דמהגיעו בשליח מוכח דבר זה אלא קאי אהך ששלח שליח אחריו ואתי למיפשט הסתפקותו של הפ"י דבעינן שיבטל את הגט בפני השליח קודם שהגיע ליד האשה ולהכי קתני או ששלח שליח כו' אבל השתא דקתני במתניתין הגיע בשליח דאפשר לומר דמה דקתני משהגיע גט לידה אינו יכול לבטלו קאי ארישא דמתניתין ותו ליכא למיפשט ספיקא של הפ"י פריך או ששלח שליח למה לי ומעתה להס"ד דאביי אליבא דרבא דאם רהיט אחריו לבטולי' הוה גילוי דעת ובטל גיטא תו לא הוה מצי תנא למיתני והגיעו בשליח דלרבא אם רהיט בתרי' לא בעינן שיגיע בשליח וע"כ הא דקתני משהגיע גט לידה שוב אינו יכול לבטלו קאי אהא דשלח שליח למיפשט ספיקא של הפ"י דאף בשלח שליח לבטל לא אמרינן דבטל למפרע אלא בעינן שיגיע השליח השני לשליח הגט או להאשה קודם שנמסר הגט ליד האשה דוקא ומעתה אליבא דרבא שפיר אתי' מתניתין דקתני הגיע ואדרבה מזה הוכיח רבא דמדלא קתני הגיעו שמעינן דאי רהיט בתרי' לא בעינן שיגיע בשליח ולא צריכנא לשנוי' דסד"א לצעורי' קא מכוין לסיפא דמתניתין דקתני משהגיע גט ליד האשה קאי אהך דשלח אחריו שליח ודוק: והנה כבר הבאתי למעלה מ"ש הגה"ה בשם המרדכי דאם אמר הבעל להשליח החזר לי את הגט ואני אתן לך גט אחר אין זה אלא גילוי דעת ויוכל השליח ליתן את הגט ליד האשה אבל נ"ל דז"א אלא בשליח ראשון אבל לא בשליח שני שהשליח ראשון שהבעל בעצמו ממנה קודם כתיבת הגט והנוסח בסידור הגט שאומר הבעל להשליח אני ממנה אותך להיות שליח להוליך גט לאשתי ולפ"ז נעשה שלוחו על כל גיטין שימסור לו בדרך כלל ולהכי גם כשאומר לו אח"כ החזר לי את הגט ואני אתן לך גט אחר לא נתבטל בזה השליחות כלל וכלל כי מתחיל' נעשה זה שליח קודם כתיבת הגט שלא הי' עדיין גט בעולם ואם נפסל הגט בשעת הכתיב' או אפילו ביד השליח יש לכתוב גט אחר מצד הדין ולמסור ליד השליח בלי סידור גט שנית ובפרט שמנהגינו שממנה השליחות בפירוש אפילו עד מאה גיטין ואף דנהגינן שאם נפסל הגט להיות