מצפה אריה תנינא חלק ב שז

דעיקר השם לחודא סגי בדיעבד אינו אלא שכתבו אצל הבעל והאשה רק עיקר השם וכן בשמות האבות משני הצדדים ובזה מדוקדק לשון המשנה כתב חניכתו וחניכתה כשר והיינו דוקא שכתב אצל הבעל והאשה רק החניכה לבד אבל אם כתב אצל אחד מהם השם המובהק ואצל השני רק החניכה אינו מוכח ממתניתין דכשר וכן נוטין דברי הרמב"ם ז"ל בפ' ג' מה' גירושין מי שהי' לו שני שמות וכן אשה שיש לה שני שמות כשמגרש כותב שמו ושמה שהן רגילים בו ויודעים בו ביותר ואומר איש פלוני וכל שום שיש לו ואשה פלונית וכל שום שיש לה ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר עכ"ל משמע נמי דצריך לכתוב אצל האיש והאשה בשוה או שניהם בשמם המובהק או שניהם בחניכתם וכמדומה לי שבסברא וחידוש זה יתישבו הרבה ענינים אך אין בידי כעת לעיין הרבה וגם לענין מעשה אין לנו רק הדברים שנמצאו בראשונים אבל אין לנו לעשות חדשות לדינא ובפרט להחמיר אשר חכמינו ז"ל אמרו משום עיגונא אקילו בה רבנן עיין גיטין דף ג' ע"א ולא באתי בזה אלא לעורר: שוב ראיתי בהת"ג סי' קכ"ט סעי"ק כ"ה שכתב דבעינן תרווייהו דוקא היינו החתימ' והעלי' לתורה דמה שעושין החתימ' והעלי' עיקר חידוש הוא שחידש הקונדריסי' דלכאור' מוכח מהש"ס דהשם שהכל קורין עדיף דהא בחניכ' שהכל קורין מגרש אפילו לכתחיל' לדעת הרא"ש הביאו הב"ש ס"ק ב' ושם המובהק שעולה בו לתורה וחותם אינו כשר רק בדיעבד ואין לך בו אלא חידושו ובעינן דוקא שניהם ע"ש אבל לא באחד מהן ע"ש אבל כבר מבואר למעלה להרב"י ובספר מכמ"א מבואר בהדיא דבאחד מהן סגי דבחתימ' או בעלי' לתורה די שיחשב עיקר ומובהק והטעם דחתימ' לחודא סגי נראה לי די"ל לפמ"ש הר"ן ז"ל בפ' המביא תנינא דהא דבעינן שמו ושמה מפורש בגט הוא מחמת דכתיב ספר כריתות ואי אפשר לספירת דברים של כריתות אלא א"כ נכתב שמו ושמה ע"ש משו"ה שפיר י"ל דמהאי טעמא העיקר הוא שם שחותם בו תמיד דע"י זה חשיב ספר כריתות ומשו"ה שם קטנות עפ"י רוב אין דרכם של בני אדם לחתום בו רק חותמים בשם המובהק ולהכי חשיב עיקר לגבי גט. והנה אחרי כותבי כ"ז בא לידי ספר חא"ש מהגאון מהרש"ק מבראדי ועיינתי בו ומצאתי בסי' כ"ו שאירע ממש כעין מעשה שלנו והשיב שאם מעריסה נקראת לאה ואח"כ נקראת ליצה יש לכתוב רק שם לאה ע"ש וכתב שם דמהט"ג לא משמע ששם ליצה יהא יוצא מלאה מדכתב ליצא בא' לבסוף ע"ש אך דבריו בתשובה הנ"ל מגומגמים ומגיד וחוזר ומגיד: וראיתי בספר שו"ת דברי חיים להגאון מצאנז חלק א' סי' ע"ח באשה שנקראת מעריסה גיטל וגם עתה נקראת במקום אחד גיטל אך במקום הבעל נקראת גיטשא ונכתב בגט רק גיטל לבד שהחמיר מאוד לפסול אפילו בדיעבד דהברת שי"ן במקום למ"ד הוי כשם אחר ובפרט גיטשא דהטי"ת הוא טי"ת שבורה והוא ממש אות אחר בודאי פסול אפילו בדיעבד עכ"ל וא"כ ה"ה מלאה ליטשא דבמבטא הוא יותר חילוק מגיטל לגיטשא אך לדעתי י"ל איפכא דליטשא הוא יותר קרוב ללאה מחמת דכשמושכין שם לאה עם הוספה טשא כמו לאהטשא הוא ממש במבטא כמו ליטשא רק מחמת שהא"ה מלאה נשמטין בחיטוף הדיבור ונשמע רק ליטשא משא"כ בגיטל גיטשא נשמט הלמ"ד לגמרי והטי"ת נעשה שבורה: הן אמת שלדעתי גם הוא ז"ל החמיר הרבה יותר מדאי לפסול אפילו בדיעבד דלא גרע גיטל גיטשא מחיים חייקא אשר ג"כ המ"ם נשמט לגמרי והברה יהי' על הקו"ף מתחלפת ומ"מ כתב הב"ש באות ח' מש"א שאין לכתוב ה' חייקא וגם על הב"ש גבי לעאל יש לעמוד למה שינה את הענינים פעם כך ופעם כך עיין בש"א אות ל' גבי לוי ובט"ג שם ונראה לי כי הכל תלוי במנהג העולם שיש מוצאות הנוספים לקטנות ובזמן הב"ש לא הי' נקרא לעאל לקטנות וכדומה אבל בזמנינו שאנו רואין שהמוצאות הללו ניתן לקטנות בכמה שמות נראה דאין להחמיר בדיעבד או גם לכתחיל' במקום חשש עיגון כלל ובעובדא שלפנינו אחרי שיש לסמוך על מה שחותמת א"ע תמיד לאה (ואף שכתבתי למעלה דבעינן שתהא חותמת בשטרות דוקא אבל במכתבים של שלום לחוד נראה דלא סגי ובעובדא דידן לא ידעתי אם היא חותמת בשטרות מ"מ לענין צירוף עכ"פ י"ל דסגי ג"כ בהכי) אשר לדעת הרב"י בשם הקונדריסי' והמהרי"ק חשיב זה לשם עיקר גם יש לצרף מה שקראוה בעת שהית' יולדת בעת עשי' מי שבירך ג"כ בשם לאה אשר האחרונים סמכו זה לסניף אע"פ דזה לא אלים כל כך ולא דמי לעלי' לתורה שקוראין אותו בפניו משא"כ המי שבירך הוי שלא בפני האשה: מחמת כל הני טעמא נראה לפענ"ד דאין כאן בית מיחוש ליתן הגט הנשלח ליד האשה אחרי אשר שלחתי לחקור אצל כמה נשים הנקראות ליטשא איך שמם מעריסה וכולם אמרו אשר שמם מעריסה היה לאה אך מחמת גיעגועים נקראים ליטשא וא"כ קרוב לדבר דהוי שם אחד וגם לענין מה שנראה שהב"ש והט"ג לא סברי כן מ"מ יש לצרף שאר היתרים הנ"ל שיוצאים גם דעת הגאונים הללו ובפרט דכבר נמשך איזה חדשים אשר כתבתי שישלחו גט אחר ועוד לא בא ובגיטין דף י"ט ע"ב גבי הא דאמר רבא מ"ט דרשב"ג כדי שלא יהיו בנות ישראל עגונות משמע דגם משום המתנה איזה זמן חשיב עיגון וכן כתב הד"מ הביאו הפ"ת דממקום מרחק חשיב עיגון ואף דהד"מ מיירי בהבאת הגט ע"י שליח וכאן הוא נשלח ע"י הפאסט מ"מ כיון דכבר עברו איזה חדשים ועדיין לא בא יש לומר דחשיב עכ"פ קצת עיגון ובזה אסיים ואומר שלום רב וד' יצילני משגיאות: סימן לח כבוד ידיד נפשי נכד דוד הרב הגדול החריף ובקי המפולפל מגזע קודש מחצבתו מו"ה עזריאל מאיר הכהן ראפאפורט אבד"ק מעלניצא: את מכתבו עם תשובתו הארוכה קבלתי בדבר השאלה באיש אחד שהוא באמעריקא ומשם שלח ג"פ לאשתו הדרה במחנתו ע"פ הנהוג כעת ששולחין ע"י פאסט והשליח ראשון עושה שליח שני עם הרשאות והגט נשלח להרב המו"ץ והאשה לא רצתה לקבל את הגט מיד השליח שני וכאשר נודע לבעלה מזה כתב להרב המו"ץ מכתב וז"ל בקשתי מאוד לשלוח את הגט להנגיד ר' יוסף גוטמאן כי זוגתו שלחה מעות ע"כ תחפוץ הגט לידה כו' והגידה לי שאין מצוה לגרש את הארורה הזאת כי אתם יודעים שכתבה לי כמה פעמים מכתבים שהיא תתרצה לקבל את הגט ועתה אינה מקבלת בעד הגט נתנה להרב דאלער ועתה שלחה לו עוד שנים בעד טרחתו כדי שלא תתעגן. האשה הזאת תחשוב שאני הייתי קצין בכאן באמעריקא אנכי יותר עני בכאן כו' ואנכי הולך עם השק על שכמי לדפוק על דלתות הפתחים אתם בעצמם כתבתם שהיא תתרצה לקבל גט ועתה תעמוד בקומה זקופה ואינה מתרצה לקבל גט ע"כ באתי בבקשה לשלוח ולהשיב את הגט להנגיד הר"י גוטמאן והוא ישלם פאסט פורטא יותר אין לחדש רק לשלח את הגט ממני יצחק ראזענשטאק המצפה לתשובתכם עם הגט עכ"ל המכתב שבא מהמגרש וכאשר קיבל המו"ץ המכתב הזה לא נמסר הגט מיד השליח ליד האשה רק הוא שמור תחת ידו: