מצפה אריה תנינא חלק ב ש

אמנם גדולי האחרונים דעתם נוטה להתיר בשמו ושם עירו בלא שם אביו הנו"ב מהד"ק אה"ע סי' מ"ב בסוף התשובה ובמהד"ת אה"ע סי' כ"ה הביא עובדא בשמו ושם עירו בלא שם אביו וכתב להתיר בצירוף עוד איזה סימן במהדורא קמא שהי' מומר ובמהד"ת שהי' בו סי' הגוף, והישוי"ע בפירוש הקצר כתב דשמו ושם עירו בלא שם אביו יש מקום להקל כיון דלא הוחזק בעיר הזאת ופירשתי בענין זה דברי המהרי"ק ע"ש והנה ביבמות דף קט"ו איתא שלחו מהתם יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לאו אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן אמר אביי מנא אמינא לה דההיא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב בצד קלוניא מתא אנא אנדרולינאי נהרדעא פטרית ותרכית ית פלונית אנתתי ושלחה אבוה דשמואל לקמי' דר' יהודה נשיאה ושלח ליה תיבדק נהרדעא כולה ע"ש והנה לפי גירסא זו המגרש הי' נקרא אנדרולינאי ולא נזכר בגט שם אביו א"כ יש להקשות איך מייתי אביי ראי' מדחיישי בעובדא דא ה"ה דיש לחוש בעובדא דיצחק ריש גלותא לפמ"ש הבאר היטב שם ס"ק ס"א דאת פלוני הוה כמו בן פלוני א"כ הכא דהוה נזכר בר אחתי' דרב ביבי הי' חשיב כמו בן פלוני ועוד הא הי' ריש גלותא לסימן והנוב"ת ס"ס מ"ו מפקפק ע"ז דאין זה ברור ויש לחלק דאב ליכא אלא חד לכל אחד משא"כ אחים יש אחים לכל אחד א"כ גבי עובדא דיצחק נמי ליכא שם אביו: אמנם עדיין י"ל לכאורה דריש גלות' עכ"פ ודאי ליכא אלא אחד וצריך להיות חשוב כמו בן פלוני אם לא דנימא דבימי אביי ורבא היו נקראים הרבה חכמים בשם ריש גלותא אע"פ שלא הי' ראש גולה ממש כמו שהביא הטור בסי' קכ"ט והני אינשי דפלגי יקרא לבעלי זרועות וכתבו פלוני החכם או רב או נשיא אע"ג דלא קרי ליה אינשי הכי ואיהו נמי לאו בר הכי הוא ע"ש וכן נראה ממה דאיתא בסידורים בתפילת שבת קודם מוסף יקום פורקן רישי גלותא לשון רבים ובאמת ליכא אלא חד ריש גלותא אלא זהו רק משום שחולקין כבוד והנה נכתב בצידו של הגמרא בהגהות אשר"י פרק השולח בגיטין על המשנה ד"ה בראשונה הגירסא אנא דוד בר נהילאי נהרדעא הרי הי' שמו ושם אביו: עוד יש לומר דגבי גט שמכר גם שם האשה הוה כמו אח פלוני דהכא נמי כתוב בעל פלונית ונראה דזה תליא במה שמסתפקו אם בלשון שמו ג"כ בן פלוני או הכונה רק שמו לבד ולא שם אביו דהכא בגמרא איתא ית פלונית אנתתי ולא נזכר בהדיא שהי' נכתב בת פלוני ואי נימא דבגט הי' נכתב בת פלוני אלא שהגמרא נקט בקיצור א"כ הי' במו שנזכר אצלו דלאשה ליכא אלא חד בעל ומשו"ה הי' סגי למיכתב אנא אנדרולינאי בלא שם אביו אבל אי נימא שלא הי' נכתב בגט שם אבי האשה רק שמה בלבד צריך לומר שהי' נכתב דוד בר נהילאי דאם גבי הבעל נמי נשמט שם האב הרי נשמט שניהם גבי דידי' וגבי דידה שם אביהם: והנה בלשון המחבר סי' קכ"ט סעי' ו' איתא אם לא הזכיר שם אבי האיש או שם האשה כשר ואינו מבואר אם השמיט שניהם שם אבי המגרש ושם אבי המגורשת שתיהם יחד אמנם ממה שהביא הרב"י תשובת הרשב"א להוכיח דאם לא כתב שם אבי עצמך שהי' גר מה שם אביו או אם שהי' שתוקי או אסופי שאינו מכיר את אביו האיך יכתוב בגט או בשטרות וכתובות וזה פשוט עכ"ל וא"כ עכצ"ל דגם אם השמיט שם אבי הבעל ואבי האשה שניהם יחד ג"כ כשר דהגע עצמך אם שניהם גרים או שניהם שתוקי ואסופי האיך יכתבו בגט. והנה יש לתמוה דלמה צריך הרשב"א להוכיח דנשמט שם אבי הבעל כשר מגר תיפוק לי' דהא בגט של אנדרולינאי לא נכתב שם אביו אלא מוכח שהוא גורס כגירסת הג"א הנ"ל דגריס דוד בר נהילאי: ולכאורה נ"ל דאף דקי"ל דאין סומכין על שמו לבד מ"מ לא כל השמות שוים אלא אם השם שנקרא הוא לא שכיח שפיר סומכין על שמו בלא שם אביו ושם עירו ויש להוכיח דבר זה מהא דאיתא בחולין דף ה' ודלמא תרי גברי דהוי שמייהו עורבים כו' א"ל איתרמאי מילתא דתרווייהו הוי שמייהו עורבים וכתב רש"י בתמיה הרי חזינן דיותר יש לנו למימר דהוה עורבים ממש ועפ"י כס מלומר שאיתרמי תרי גברי דהוי שמייהו עורבים ולכאור' קסה הא קי"ל בעלמא לתרי יוסף ועכצ"ל דבאמת שם עורב ל"ש כלל שהרי הגמרא איצטריך להביא ממקרא דיש אנשים בשם עורב מקרא דויהרגו את עורב ואלו הי' שם עורב שכיח לא הי' צריך להביא ראי' מהכתוב וע"ז קאמר הש"ס איתרמי מילתא דשמייהו עורבים היינו שם דלא שכיח כלל רק אחד במדינה. ומעתה לפ"ז ה"ה יש לנו ללמוד דאין לנו לחוש גם להלכה לענין עגונה היכי דנקרא שם דלא שכיח כלל כמו כתריאל גאדל וכדומה דאין לחוש דלמא הוא אינש אחרינא וזהו דינא רבתי אשר נתקבל על הדעת אמנם שם מיכל לפי השערתי הוא שכיח קצת ולא הרבה ובודאי בעיר גדולה כמו עירנו לבוב יש הרבה אנשים ששמם מיכל אבל בעיר קטנה מאוד כמו פמארין ודאי לא שכיח שני אנשים בשם מיכל ע"כ יש לומר דאין לנו לחוש שמא הוא איש אחר ששמו מיכל מעיר פמארין ולפ"ז אף להסוברין דשמו ושם עירו לא סגי זה אינו אלא בשם דשכיח בעיר הזאת או העיר היא גדולה אבל בעיר קטנה ושם דלא שכיח לכו"ע לא חיישינן: ובחפשי בספרי האחרונים מצאתי ראיתי בספר שו"ת משיבת נפש מבעל המחבר ספר גט מקושר שהביא מ"ש הש"ג בפרק האשה בשם ריא"ז ונראה בעיני שאם הזכירו שם עירו אע"פ שלא הזכירו שם אביו אם לא הוחזק אחר באותו העיר כגון שהי' מיוחד בשמו מתירין את אשתו ואם לא הי' מיוחד בשמו צריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו ואם הזכיר שמו ושם עירו ולא הזכיר שם אביו מפשפשין באותו העיר אם לא יצא משם מי ששמו כך אלא הוא תנשא אשתו עכ"ל וכתב המחבר הנ"ל נראה ביאור דבריו דמיוחד בשמו שנקרא בשם שאינו מצוי לקרות בו שאין חוששין לומר שיהא עוד אחר בשם זה ואין מיוחד היינו שם שרגילין לקרות לכמה אנשים ובסתמא הוחזק לכן צריך חקירה מי שיצא משם שיהא שמו כן וכן בספר שו"ת רבי משולם איגרא חלק אה"ע סי' ו' כתב בתוך התשובה ונידון דהוה רק שמו ולא שם אביו לפי מה שמבואר בספר צמח צדק כיון דשמו ידע ולא הוחזק עוד מי ששמו כן ובדרך זה שידענו שהלך לא מספקינן באחר ועוד לפימ"ש בתשובת משאת בנימין דהך סחורה דנסע עמה הוה סימן ע"ש הנה לפי הנ"ל דעת הש"ג דבשם שאינו מצוי סגי בשמו ושם עירו לבד אבל לפי מה שכתבתי מוכח מהש"ס דחולין הנ"ל לכאורה דאפילו שם עירו לא בעינן שהרי הש"ס סתמא קאמר איתרמי תרי גברי דשמייהו עורבים. ועפי"ז נתיישב לי הני תרי עובדי דאיתא ביבמות דף קכ"א ע"ב ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואנסבה רב יוסף לדביתהו וכן ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חסא טבע חסא ואנסבה כו' ע"ש ולכאורה קשה הא לא הי' רק שמו ולא שם אביו גם לא שם עירו ולפי האמור ניחא דחיואי וחסא המה שמות דלא שכיחי ולא חיישינן שמא איכא עוד אחר דשמו כשמו: עוד איתא התם ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומפדיתא דשכיב ואנסבה רב יוסף ואיתימא רבא לדביתהו ופי' רש"י ז"ל לפרשא