מצפה אריה תנינא חלק ב רנב

אשה ומיהו מסל"ת כשר הוא ואפילו הי' פסול בעבירה של תורה עכ"ל אי כונתו ואפילו הי' פסול בעבירה של תורה ג"כ פסול לעדות אשה כשאינו מסל"ת וקאי אדלעיל או כונתו דאפילו הי' פסול בעבירה של תורה כשהוא מסיח לפי' תומו הוא כשר ומפשטת הלשון נראה דקאי אהך דמסל"ת אבל לפי"ז קשה מאי אפילו דאדרבה דהוא כ"ש דהשתא גזלן דאוריית' כשר במסל"ת כ"ש פסול משאר עבירה. אמנם לפענ"ד יש לומר דיש להסביר דגבי מסל"ת עדיף גז לן משאר עבירות דגזלן דאורייתא עובר עבירות שיש בהם חימוד ממון דוקא וע"כ כשהוא מסל"ת בודאי לא הי' בדיבורו חשד חימוד ממון או שאר נגיעה ושוב אין חשש שישקר בשאר עבירות שדרכו לעבור אפילו בדברים שאין לו בהם שום הנאה כלל והורגל בהם יש לחוש שמא הוא משקר אפילו כשהוא מסל"ת דמה לו לשקר לא שייך גבי איש כזה שמורגל בעבירות כמו שאנו רואין בחוש כמה אנשים שדרכם לספר שקרים הרבה אפילו במסל"ת כל היוצא מפיהם הונה שקרים קמ"ל דבעדות אשה לא חיישינן לזה: ובספר ישוי"ע אה"ע סי' י"ז ס"ק ט"ז עיינתי אבל אין כונתו דישראל פסול לא יהי' מהימן במסל"ת כלל אלא בפירוש נאמר דרק לשיטת הריב"ש והמהריב"ל שסוברים דעכו"ם נאמן במסל"ת בלא קישור דברים בזה ישראל פסול מגרע גרע דאינהו מודה דבישראל פסול בעינן קישור דברים אבל עם קישור דברים כו"ע מודו דישראל פסול מהימן כמ"ש הרי"ף ביבמות וכל הקדמונים מסכימים לזה בלי חולק כלל והנה הש"ך ביו"ד סי' ס"ט ס"ק כ"ג הביא דב"י כתב אף כשיודע העכו"ם מנהגי ישראל נאמן במסל"ת והפרישה והב"ח תמהו עליו איך שייך מסל"ת כשיודע שאיסור והיתר תלוי בזה עיי"ש וזהו לפי מאי דקיימ"ל דלא בעינן קישור דברים ולפי"ז בישראל דמסתמא ודאי יודע מנהגי ישראל בלי קישור דברים ל"ח מסל"ת כלל ועיי"ש בש"ך שמביא ראי' ממומר לעכו"ם דנאמן לעדות במסל"ת אעפ"י שיודע מנהגי ישראל ומוכח מדבריו דגם גבי ישראל פסול לא בעינן קישור דברים ודלא כישוי"ע אמנם הפרישה והב"ח ע"כ סברי דבישראל באמת בעינן קישור דברים וכדעת הישוי"ע: והנה לכאורה יש לתמוה על הישוי"ע דסובר דגם הריב"ש דסובר דעכו"ם מסל"ת לא בעינן קישור דברים מ"מ ישראל פסול בעינן קישור דברים הא כל עיקר הוכחת הריב"ש דלא בעינן קישור דברים הוא מסוגיא דיבמות קכ"ב דפריך ודלמא שד הוא ולא פריך דילמא עכו"ם הוא ובעינן קישור דברים אלא מוכח דמסל"ת מהימן בלי קישור דברים ואי נימא דישראל פסול מסל"ת בעינן קישור דברים הדרא קושיא לדוכתא דלמה לא פריך הש"ס ודלמא ישראל פסול הוא ולא מהימן בלי קישור דברים אלא מוכח דגם ישראל פסול מהימן בלי קישור דברים כמו עכו"ם וזהו לכאורה קושיא עצומה על הישוי"ע: והנראה לפענ"ד בישוב דבר זה דבאמת אנן קיימ"ל דעד פסול נאמן באיסורין וכמ"ש הנ"י והטעם דאין אדם חוטא ולא לו אלא דבעדות אשה החמירו חז"ל מטעם שמא עיניו נתן בה כמ"ש הנה"מ בסי' מ"ו וביאור הדברים דמחמת שהוא המתיר אותה תתקרב דעתה אליו כעין תשלום גמול בעד ההיתר וזה שייך היכא שיודעת מי הוא המתיר אותה אבל כיון דבעובדא דמתניתין שהי' זה המעיד בראש הגג וראה אדם אחד שצעק איש פלוני מת וא"כ האשה ג"כ אינה יודעת מי הוא זה שצעק איש פלוני מת וע"כ לא תדע האשה להיות מכר' טובתו אחרי שלא נודע ממי יצאו הדברים האלה ומשו"ה מהימן וא"צ קישור דברים כלל דאפילו אם כוון להתירה לעלמא ג"כ מהימן אחרי כי אין האשה יודעת כי הוא הי' המתיר אותה ליכא חשש שמא עיניו נתן בה שמאיזה סיבה יהי' לו פתחון פה להתקרב עמה וממילא מהימן משום שאין אדם חוטא ולא לו כמו דמהימן בכל האיסורין משא"כ בעכו"ם שבכל איסור דאוריית' לא מהימן כלל רק בעדות אשה הקילו חז"ל במסל"ת לכן אין נ"מ כלל אם האשה יודעת מי המתיר אותה או אינה יודעת ובכל גווני לא מהימן רק במסל"ת לכן שפיר מוכח מהש"ס הנ"ל דלא בעינן קישור דברים דאל"ה הו"ל למיפרך דלמא עכו"ם הוא ודו"ק: ולפי"ז יש להמציא דבר חדש דכפי מה שנתברר דהיכא דליכא חשש שמא עיניו נתן בה היינו שתהי' לי התקרבות עמה שתהי' שכיחא לי' מחמת הטובה שעשה לה שהתירה לעלמא אף עד פסול מהימן גם בני מסל"ת כמו דנאמן בשאר איסורין א"כ בנ"ד שהעד ה"ר ישראל בערנשטיין הוא במדינת אמעריקא הרבה שנים ואין דעתו לחזור למדינתינו בשום אופן ואינו מכיר את האשה הלזו אשת ר' יצחק שפירא שהיא דרה פה בלבוב ואין עולה על דעתה שתסע למדינת אמעריקא בכה"ג גם עד פסול מהימן גם בלי מסל"ת: והנה במכתב של הבד"צ דק"ק קראקא נאמר שאחותו של ר' ישראל בערינשטיין מספרת כעת שזה כמה שנים כתב לה אחיה הנ"ל שר' יצחק שפירא שבק לן חיים רק היא לא ידעה שהדבר נעלם מבני משפחתו ואין מבואר בהמכתב של הבד"צ אם ה"ר ישראל בערינשטיין כתב לאחותו במסל"ת או כתב בכונה להודיע למשפחת הנפטר ואם הי' במסל"ת יש מעדותה של האשה סמך להיתרא בנ"ד דהנה באה"ע סי' י"א כ' המחבר מצא כתוב בשטר איש פלוני בן פלוני מת או נהרג תנשא אשתו אפילו אינו מקוים ולהרמב"ם צריך שידעו שהוא כתב ישראל וכתב הח"מ ס"ק כ"א המ"מ כתב למעוטי כתב כותי שלא הוכשר כותי אלא מסל"ת ולא כותב לפי תומו והב"י בספר בדק הבית כתב עליו וז"ל אין לו טעם שאם כתב כתב בדרך מסל"ת למה יגרע עכ"ל וכונת הב"י דמיירי שאין כתוב בדרך מסל"ת רק בדרך עדות ובאמת טעם המ"מ הבו דלא לוסיף עלה עכ"ל של הח"מ ועיין במ"מ דליתא הנך תיבות ולא כותב לפי תומו אלא ולא כותב והח"מ מפרש מדעתי' דנפשי' כוונת המ"מ דרק מסל"ת מהימן ולא כותב לפי תומו דהבו דלא לוסיף עלה אבל הב"י סובר דכונת המ"מ דמצא כתוב פלוני מת אין הדבר אפשר להודע אם נכתב במסל"ת אי לא אבל אי הוה ידעינן שנכתב לפי תומו הי' מהימן ולפי"ז גם בישראל פסול דבעינן מסל"ת אם כתב לפי תומו תליא במחלוקת של הב"י והח"מ אם סומכין ע"ז דלפי דעת הח"מ יש לומר רק מסל"ת ולא כותב לפי תומו. ולפי"ז גם כאן יש לשאול אפילו אם כתב ישראל למה לא ניחוש שמא ישראל פסול כתבו דהא כתב הב"ש ס"ק כ"ח ואם עד אחד חתם עליו מהני כמ"ש בשם רמב"ן ז"ל ואע"ג בע"א לא אמרינן דהוה כאילו נחקרה עדותו בב"ד כמ"ש בתשובת ריב"ש ובהגהות שו"ע סי' מ"ו מ"מ בעדות אשה מהני ומשמע אעפ"י שאין אני מכירין את העד החתום עליו אם הוא כשר או פסול ואם נימא דאזלינן בתר רובא דרוב ישראל כשרים המה וסמכינן דמסתמא כשר הוא א"כ למה לא יהי' פסול נאמן בעדות אשה הא יש לו מיגו שיכתוב בכתב איש פלוני מת ויחתום א"ע על הכתב ותנשא עפ"י הכתב כי לא יהי' נודע מי כתבו וכי אחד יש בעולם ששמו ראובן בן יעקב וכשיבוא הכתב לב"ד יתירו את האשה שתנשא לעלמא דיאמרו דסמכינן ארוב כשרים אבל לפי הנ"ל דבאמת אין לחשוד את האשה שתעשה איזה רמאות כדי להתיר אותה רק אנו חושדין זה האיש ישראל פסול שהוא יעיד להתירה כדי שתהא לו אחר ההיתר התקרבות עמה ולהכי כשאינו נודע לנו מי הוא המעיד להתירה ליכא חשש שמא עיניו נתן בה ושוב מהימן מטעם אין אדם חוטא ולא לו וכנ"ל: