מצפה אריה תנינא חלק א צא

ולא הבן של משוח מלחמה ולפ"ז מיושב הכל על נכון דשפיר איצטריך הת"כ לדרוש מקרא מיוחד שבנו של כה"ג קם תחת אביו לירש כהונה גדול' דאל"ה הוי אמינא דכשמת משוח מלחמה בחיי אביו הכה"ג בנו של משוח מלחמה קם תחת אביו להיות משוח מלחמה וממילא כשימות אח"כ זקיני הכה"ג ירש הוא כהונה גדול' דהא משוח מלחמה הוא בא בגדול' אחריו במדריג' סמוך לו קמ"ל קרא לכהן תחת אביו שבנו של. כה"ג נעשה כה"ג וממילא צריך הוא להיות משוח מלחמ' כדי שיתקיימו שתי מקראות הללו קרא דלכהן תחת אביו וקרא דלזרעו אחריו דדרשינן שבא בגדול' אחריו וכבר נדפס דבר זה בהגהותי מלחמות ארי' סי' ק"י: אח"כ מצאתי שדבר זה שלמדתי מדברי רש"י שתמיד בנו של כה"ג הוא סגן ומשוח מלחמה מפורש יוצא בתוס' מנחות דף ק"ט ד"ה חוניו שכתבו דלא נעשה כה"ג עד שנעשה סגן אבל לא כתבו מנ"ל דבר זה אבל לפי הנ"ל שפיר ניחא ושמחתי מאוד שזכיתי לכוון לדעת התוס' הנ"ל והא דנקטו התוס' סגן ולא כתבו משוח מלחמ' משום דמשוח מלחמה אינו אלא בשעת מלחמה: והנה איתא במד"ר במדבר פרשה ב' על הפסוק ובנים לא הי' להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם ר' יעקב בר איבי בש"ר אחא אלו הי' להם בנים קודמים לאלעזר ואיתמר שכל הקודם לנחלה קודם בכבוד ובלבד שיהא נוהג כמנהג אבותיו ויכהן אלעזר ואיתמר ר' יצחק אמר בחייו ר' חייא בר אבא אמר במותו ע"ש. ולדעתי דברי ר' אחא תמוהין מאוד דלפי מאי דמשמע מש"ס דיומא וכפי מה שכתבתי למעל' דבנו של משוח מלחמה אינו קם תחת אביו להיות משיח מלחמ' א"כ גם אלו הי' להם בנים לא הי' המה משוח מלחמה. ועוד קשה לי הא התם במדרש להלן איתא דאחרי מיתת אלעזר שימש איתמר אלמא דאע"ג שהי' בנים לאלעזר מ"מ שימש איתמר בכהונה גדול' אחר מיתת אלעזר. א"כ ה"ה אלו הי' בנים לנדב ואביהוא ג"כ הי' אלעזר קודם דמאי שנא ושתי מימרות הללו סותרין אהדדי וצריך לומר דבאמת פליגי בזה כשמת הבכור בחיי אביו הכה"ג והניח בן מי הוא הקודם לירש כהונה גדול' אם בנו של כה"ג או בן בנו שהוא קודם לנחלה בבכורה וצע"ג: והנה כבר הבאתי למעלה מ"ש הרב רמ"א בהגה"ה יו"ד סי' רמ"ה דמי שהחזיק לרב כו' אפילו בנו ובן בנו לעולם קודמין לאחרים וכו' והנה במ"ש ובן בנו יש לעיין דע"כ מיירי שאביו לא מלא מקום אבותיו דאל"ה הרי בא בתורת ירושה מאביו וצריך לומר שאביו אינו ראוי למלא מקום אבותיו או שאביו כבר מת והבן הוא ממלא מקום אבי אביו חזינן מזה דירושת השררה הוא כעין שאר ירושות דאע"פ שהבן הוא היורש אינו ראוי מ"מ לא איבד ירושתו אלא בנו קם תחתיו וכבר האריך בזה מו"ח ז"ל בשו"ת ברכת רצ"ה סי' ק"י וסי' קכ"ג. ומ"מ יש להסתפק לפע"ד כשהניח בן בנו הבכור שמת וגם בן שני מי קודם להשררה אם בנו של הרב או בן בנו יורש שהוא בנו של הבכור ולדעתי דבר זה תליא בדעת הנדרש הנ"ל ודו"ק: והנה מי שהניח בת ויש לה בעל שהוא ראוי למלאות מקום חותנו אם הוא יורש שררה של חותנו הנה דעת מו"ח בשתי תשובות דחתנו יורש השררה והביא תשובת הגאון זקנינו ה"ר שאול מקראקא הנ"ל שהחליט ג"כ דחתנו הוא בדין ירושת שררה כבנו ממש וגם ראיתי בהאחרונים שהביאו סמך לדבר ממ"ש רש"י ז"ל בשבת פ' במה מדליקין דף כ"ג ע"ב הלשון דחתנו כבנו אבל זה אינו אלא לזכר בעלמא ואינו ענין לתורת ירושה של השררה וגם כעין זה יש לי להביא מעירובין דף מ"א ע"א דאמר ר' אלעזר ב"ר דוק אני מבני בניו של סנאב וכתבו בתוס' שם ד"ה מבני וז"ל אע"פ שר' אלעזר בר' צדוק הי' כהן כדמוכח בפרק כל פסולי המוקדשין וכו' שמא אמו היתה מבנימין או חתנם הי' והי' עמהם בסייעתם אלמא דדעת התוס' דגם חתן הוא בכלל בני בנים וכיון שדעת הרמ"א דגם בני בנים קודמין לשררה חתנו ג"כ בכלל זה ואע"פ שזה לדעתי ראי' יותר נכונה מ"מ ג"כ לא הוי ראי' גמורה ובתשובת עבודת הגרשוני סי' מ"ט כתב דאין לחתניהם ירושת שררה בשביל נשותיהם ע"ש: אבל לפע"ד נראה להביא ראי' דגם לחתנו יש תורת ירושה לענין שררה. הנה הכ"מ ה' מלכים הביא מ"ש התוס' בפרק מצות חליצה דהא אמרינן מקרב אחיך תשים עליך מלך עד שתהא אמו מישראל לאו דוקא אמו אלא כ"ש כשאביו הוא מישראל ראוי למלך וכתב עוד הכ"מ דבזה ניחא לי מה שהעמידו את רחבעם למלך אע"פ שלא הי' אמו מישראל דהא אמו הי' מנעמה העמונית ע"ש והנו"ב מהד"ק חו"מ סימן א' והחת"ס בתשובה המובא לעיל שניהם נתנבאו בסגנון אחד דדוקא תחילת השימה בעינן שיהא מקרב אחיך אבל במי שבא בתורת ירושה מאבותיו לא בעינן שיהא מקרב אחיך ובזה ניחא מה דהמליכו את רחבעם אפילו למ"ד דדוקא אמו מישראל בעינן משום שהי' בן מלך ובא לו המלכות בירושה ע"ש. והנה ראיתי להנו"ב שם שכ' וז"ל וחוץ לכל אלה אני תמה על מרן הכ"מ אנה מצא שאמו של רחבעם היתה גיורת ודלמא הא דנקראת נעמה העמונית מזרע עמון באה ואולי אמה או זקנתה היתה עמונית וכו' ע"ש אבל לפענ"ד במחכ"ת שגג בזה שהרי בב"ק דף ל"ח מצינו דאמר לי' הקב"ה למשה לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי שתי פרידות טובות יש לי להוציא רות המואבי' ונעמה העמונית א"כ מזה מוכח דנעמה העמונית היתה גיורת דאל"ה לא חשובה נעמה בעצמה הפריד' טובה רק אמה או זקנתה שנתגיירה היא היתה הפריד' טובה ולא נעמה שנולדה ישראלית כמו דלא חשיב רחבעם משום שהוא נולד ישראל אלא מוכח מהש"ס שנעמה בעצמה נתגיירה. אבל אי קשה הא קשה לי על הש"ס גופא מנ"ל דנעמה באה מעמון ואי משום שנקראת נעמה העמונית מזה אינו ראי' כל כך דהא בקדושין דף ע"ו איתא והא איכא צלק העמוני מאי לאו דאתי מעמון לא דיתיב בעמון והאיכא אוריה החתי מאי לאו דאתי מחת לא דיתיב בחת ע"ש וא"כ הי' אפשר לן לומר דנעמה העמונית לא אתיא מעמון אלא דיתבא בעמון וצריך לומר דכן הי' בקבלה אצל חכמי הגמרא דנעמה היתה גיורת שבאה מעמון: אמנם קשה לי טובא אמ"ש התוס' דאם אביו מישראל ראוי' למלכות אע"פ שאין אמו מישראל וכן אמה שכתבו הגאונים נו"ב וחת"ס דכשבא לו המלכות בירושה לכו"ע לא בעינן שתהא אמו מישראל הא מקרא מלא הוא בשמואל א' סי' כ' דאמר שאול לבנו יהונתן בן נעות המרדות הלא ידעתי כי בוחר אתה לבן ישי לבשתך ולבושת ערות אמך ופשט הכתוב נראה וכן כתב רבינו ישעי' בפי' דכונת הפסוק שיאמרו שיונתן אינו מיוחס מצד אמו לא מנוהו למלך ומש"ה קאמר שיהי' לבושת ערות אמו ואי נימא כדעת התוס' דאם אביו מישראל סגי או נימא כדעת הגאונים דכשבא בתורת ירושה לא בעינן שתהא אמו מישראל א"כ קשה איך יאמרו דמשו"ה העבירו המלוכה מיונתן משום שאינו מיוחס מצד אמו הא אפילו יהא כן שאמו לא היתה מיוחסת ג"כ אינו עיכוב לגבי מלוכת יהונתן שהוא בן שאול המלך והמלכות בא לו בתורת ירושה כמו רחבעם שהי' מלך אע"פ שלא היתה אמו מישראל וזהו תמי' גדולה לפענ"ד: ואת אשר אנכי אחזה בישוב דבר זה דדוקא היכי שאין בן אחר שראוי למלכות רק זה שאין אמו מישראל אז אין לבטל תורת ירושה לגמרי בשביל זה הטעם שאין אמו מישראל וליתן את המלוכה לאיש אחר שאינו מזרע המלוכה דדרש דמקרב אחיך דדרשינן שתהא אמו מישראל לא אלים