מצפה אריה תנינא חלק א פט

ונראה לפענ"ד לומר דראש הסנהדרין דוקא חשוב שררה שהוא האב"ד כמו שכתב רש"י שם בברכות דיהוידע הי' אב"ד ועיין ברמב"ם ז"ל פרק א' מה' סנהדרין דאב"ד הוא משנה לנשיא ומשו"ה חשוב שררה כמו נשיא ואם מת. הבן יורש גדולתו וזהו מצד הדין כמו שהנשיא מוריש גדולתו לבניו כן האב"ד דהוי משנה לנשיא ומה שכתב בעל עשרה מאמרות דגם הנשיאות אינה בתורת ירושה מצד הדין רק מהילל ואילך שהתקינו הב"ד תורת ירושה משום הורדוס ובניו לפענ"ד דעד הילל לא הי' הנשיא ראש הסנהדרין אלא נשיא לחוד וראש הסנהדרין לחוד ורק ראש הסנהדרין הי' אב"ד כמו שכתב רש"י שיהוידע הי' אב"ד. וגם דוד המלך ע"ה הי' נשיא דנשיא זה מלך כדאמרינן בהוריות יו"ד ע"א אשר נשיא יחטא נשיא זה מלך לא הי' ראש הסנהדרין דהא אין ממנין מלך בסנהדרין כמבואר בש"ס וברמב"ם. וגם בני בתיר' שנהגו נשיאותן לפני הילל לא היו ראשי סנהדרין שהרי לא הי' גדולים בתור' כדאיתא בב"מ דף פ"ה וברש"י שם כששאלו מאתם הלכ' לא ידעו להשיב והי' מתביישים ע"ש. ואך כשנתמנה הלל להיות ראש סנהדרין מסרו לו בני בתיר' ג"כ סדרי הנשיאות והי' לאחדים בידו שנעשה נשיא וראש סנהדרין וכן הוא הלשון בגמרא דפסחים וב"מ מיד הושיבוהו בראש ומינוהו לנשיא עליהם והיינו הכונה שהושיבוהו להיות ראש הסנהדרין וגם מינוהו לנשיא משמע דתרי מילי נינהו. ואע"ג דנשיא דכתיב בתור' היינו מלך וקי"ל דאין מושיבין מלך בסנהדרין צ"ל דנשיא שנתמנה שלא ע"י נביא אין לו דין מלך ממש. ומותר להיות בסנהדרין וכן מצינו בקידושין דף ל"ב ע"ב דיש חילוק בין נשיא למלך דאמרינן התם אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ע"ש אלמא דנשיא אין לו דין מלך וזה התקינו הב"ד שהי' בזמן הילל וכן הי' עד אחר רבי דמצינו דרבי צוה בשעת פטירתו גמליאל בני נשיא חנינא בר חמא יושב בראש והיינו שהחזיר רבי הדבר ליושנה שהנשיא לא יהא ראש הסנהדרין מחמת שראה שבנו רבן גמליאל אינו ממלא מקומו בחכמה רק ביראה כדאיתא בכתובות דף ק"ג. ולהיות נשיא לחוד סגי בהכי אבל ראש סנהדרין צריך להיות מופלא שבב"ד כדאיתא ברמב"ם שם ע"כ מונה את ר' חנינא לראש הישיב' וחילק הנשיאות מהסנהדרין כמו שהי' לפני הילל וגם בימי הילל הזקן הי' הגדול שבסנהדרין שהוא אב"ד משנה לנשיא ומשו"ה התקינו שלא יהא הנשיא סומך אלא א"כ אב"ד עמו ושלא יהא אב"ד סומך אלא א"כ הנשיא עמו דכמו שחלקו כבוד להנשיא חלקו נמי כבוד להאב"ד שהוא משנה לנשיא כמבואר בסנהדרין בירושלמי פ"ק הל' ב' וברמב"ם פרק ד' מה' סנהדרין ובזה שפיר ניחא דאב"ד דין אחד לו עם הנשיא וגם לו נמסרו סדרי הנשיאות ומשו"ה יהוידע שפיר הי' ממלא מקום אביו בניהו שהי' אב"ד וזהו חשיב שררה ובנו יורש גדולתו משא"כ שאר דיינים שבסנהדרין לא הוי בכלל שררה ואין הבן יורש גדולתו ומשו"ה שפיר ניחא הא דתנן הוצרכו לסמוך סומכין מן הראשונ' דהתם מיירי שמת אחד מהדיינים ובסתם דיין שמת אין הבן ממלא מקומו אלא סומכין מן הראשונ' דדיין לא הוי בכלל שררה משא"כ נשיא ואב"ד המה בכלל שררה ואיכא בתורת ירושה דהיינו אם הבן ראוי למלא מקום אבותיו יש לו קדימה עפ"י ד"ת: והנה החת"ס כתב בסוף התשוב' וכעת אני רואה ראי' אחרונ' גדולה מכולן דאיתא במדרש פ' פנחס על הפ' יפקוד ד' אלקי הרוחות שהי' משה סבור שבניו יורשין מקומו ונוטלים שררתו א"ל הקב"ה לא כמו שאתה סבור הרבה שרתך יהושע הרבה חלק לך כבוד וכו' נוצר תאנה יאכל פרי' עכ"ל המדרש והלא מרע"ה בעצמו אמר אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואלו לא הי' ידוע לו שיש לבניו כל אלו המדות לא הי' מבקש להם גדולה שהי' סותר את עצמו בתפלתו אלא ע"כ שהיו בניו ראויים לכך והקב"ה לא אמר שיהושע יותר הגון לכך אלא שסידר את הספסלות ואת המחצלאות זהו ת"ד ובמחכ"ת שגג מאד וסמך על זכרונו בהעתקת דברי המדרש ואולי ראה מדרש אחר וכתב מדרש סתם אבל במדרש רבה כך הן הדברים מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות אלא כיון שירשו בנות צלפחד אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכי אם הבנות יורשות בדין הוא שירשו בני את כבודי אל הקב"ה נוצר תאנה יאכל פרי בניך ישבו להם ולא עסקו בתור' יהושע הרבה שרתך הרב' חלק לך כבוד הי' משכים ומעריב בבית הוועד שלך הוא הי' מסדר הספסלים והוא פורס את המחצלאות, הואיל והוא שרתך כדאי הוא לשמש את ישראל עכ"ל הרי בפירוש נאמר שבניו של משה לא עסקו בתור' ויהושע הי' יותר כדאי והגון לכך ואיך הפך הח"ס את הדברים שיהושע לא הי' יותר הגון מבניו של משה. וגם בעירובין דף נ"ה ע"ב קא חשיב בבריתא כיצד סדר משנה משה למד מפי הגבור' נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו נסתלק אהרן כו' נכנסו בניו כו' ע"ש אבל בניו של משה לא חשב וע"כ משום דלא עסקו בתורי כלל אלא שבמחכ"ת סמך על זכרונו ע"כ כשגגה. יצא מלפני השליט. ולא עוד אלא שאם היו בניו הגונים לירש את מקומו למה המתין עד שירשו בנות צלפחד חלק אביהם מאי נ"מ אם הבנות יורשות את אביהם אם אינם יורשות הלא בנים בודאי יורשים את אביהם והי' לו לבקש שבניו ירשו את שררתו וע"ז לא הי' לו להמתין על בנות צלפחד אבל לפי מה שכתבתי למעל' שפיר ניחא הכל דמשה רבינו ע"ה ידע שפיר דבניו לא עסקו בתור' ואינם ראויין ללמד את בני ישראל קשת רק מ"מ המה ראוין לנשיאות דלענין נשיאות לא בעינן שימלא מקום אבותיו בחכמה וסגי שימלא מקום אבותיו בירא' כמו שמינה רבי את בנו רבן גמליאל לנשיא וצוה שחנינא בר חמא יושב בראש הישיב' וכך הי' סבור משה דכיון שבנות ג"כ יורשות את אביהם ואע"פ שבנות אינם ממלאות מקום אבותיהם בחכמ' מ"מ יורשות המה נחלת אביהן מחמת שלזה המה ראויין להיות במקום אביהם ולא אמרינן דכיון שאינם יכולות למלאות את מקום אביהם בכל הענינים פוסקת מהם סדר נחלות לגמרי א"כ ירשו בני את כבודי ואי משום שאינם ממלאים מקום אביהם בחכמה יחלק לשני ענינים ויפקוד ד' אלקי הרוחות איש כו' אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם היינו מי שילמדם תורה אבל כבודו של משה ירשו בניו: ומסתייע לי דבר זה ממאי דאיתא בזבחים דף ק"ב אמר עולא ביקש משה מלכות ולא נתנה לו דכתיב אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות ופריך הא יבמה מלך ומשני לו ולזרעו קאמר ע"ש אלמא דמשה לא ביקש לזרעו אלא על מלכות ולא שימסור להם התורה מה שקבל מסיני כמו שמסרה ליהושע משום דע"ז לא הי' אפשר אחרי דבניו לא עסקו בתור' וע"ז השיב הקב"ה בניך לא עסקו בתור' כו' אבל יהושע שרתך בכל כוחו כדאי הוא שישמש את ישראל שלא יאבד שכרו היינו שלא רצה הקב"ה לחלוק לשני ענינים נפרדים אלא שמי שעסק בתור' הוא ינהג את ישראל ויטול את הכבוד וכמו שהתקינו ב"ד בזמן הילל שראש הסנהדרין יהא ג"כ נשיא בישראל ונוצר תאנה יאכל פריה ודו"ק: ואין להקשות על רבי למה מינה את בנו רבן גמליאל לנשיא כיון שלא הי' ממלא מקום אבותיו בחכמה הי' לו למלא את בנו ר' שמעון שמילא מקום אבותיו בחכמה מחמת הטעם נוצר תאנה יאכל פרי' זה לא קשיא דר' גמליאל עסק בתורה אך לא הי' חכם כולי האי כמו שאר חכמים שבדור ולא הי' ממלא מקום אבותיו בחכמה מ"מ גם הוא הי' נוצר תאנה כו' אלא שר"ח הי' גדול ממנו לכן חלק רבי את הנשיאות: