מצפה אריה תנינא חלק א נט

סימן לה בחגיגה דף י"ז בתוס' ד"ה ואיצטריך הקשה הר' אלחנן מברייתא דלעיל ליעבד צריכותא דתני רבה בר שמואל יעל ר"א בן יעקב ואמר ר"א אמר ר' אושעי' למה לי וכו' וי"ל דההוא דרשה אתיא לסתור דרשת הצדוקין במנחות דף ס"ה עכ"ל מקשים בשם מ"ז הגאון ר' אברהם ברודא לפי מ"ש התוס' לעיל שם בסמוך בד"ה אלא דאע"ג דחוה"מ אינו אלא מדרבנן משום שביעי דאורייתא נקטה א"כ מזה גופא לסתר נמי דרשת הצדוקין דאי עצרת אחר השבת הלא יום שביעי תמיד בשבת ואיך כתיב ובקצרכם: ונ"ל דיש ליישב דהנה השעה"מ בפרק א' מהלכות יו"ט הקשה מגמרא הלזו אשיטת הרמב"ם דקצירה ביו"ט אינו אלא מדרבנן איך פריך הש"ס הכא קצירה ביו"ט מי שרי והביא מה שכתבו לתרץ דכיון דכתיב ובקצרכם משמע כל קצירה אפילו שלא לצורך אוכל נפש וע"ז הקשה דאכתי נימא מתוך שהותרה קצירה לצורך הותרה שלא לצורך עי"ש. לפי"ז מוכח דהש"ס דהכא ס"ל דקצירה ביו"ט אסור מדאורייתא וכדעת הרבה פוסקים דפליגי על הרמב"ם והטעם כתב הה"מ שם בפרק א' מהלכות יו"ט דקצירה היא על כמה ימים ועיין בתוס' מגילה דף ז' ע"ב דגם אוכל נפש כל שאפשר לעשות מערב יו"ט ולא יתקלקל אסור בי"ט מדאורייתא ועיין במהרש"א שם א"כ קצירה אפשר לעשות מערב יו"ט אסור מדאורייתא והנה הה"מ סיים שם ועדיין צ"ע וכתב בלח"מ לפרש כוונתו דעדיין קשה למה אין תולשין ירק ביו"ט וכונתו דירק מתקלקל כמ"ש הה"מ שם. אמנם באמת נראה מש"ס דר"ה דף כ' דאמרינן התם דמיעברינן משום ירקא ומשום מתיא ומפרש הגמרא דאיכא בינייהו יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מאחריה ופירש"י כדי שלא יכמושו ירקות הנאכלות כשהן חיין בשבת שאחר יו"ט או ביו"ט אחר השבת מוכח דדוקא במשך שני ימים מתקלקלין אבל בסתם יו"ט שאיני סמוך לשבת לא מתקלקל א"כ שפיר ניחא הא דאין תולשין ירק ביו"ט אפילו אי נימא דאסור מה"ת משום דאפשר לתלוש בערב יו"ט ואכתי קשה דא"כ ביו"ט אחר שבת דמתקלקל למה אין תולשין וי"ל משום דס"ל מיעברינן משום ירקא ע"כ לא התירה התורה לתלוש ירק מטעם זה אלא צריכים החכמים לראות שלא יתרמו י"ט אחר שבת ומעתה כל זה הוא לדידן אבל לפי דרשת הצדוקים דעצרת צריך תמיד להיות אחר השבת כל שנה ושנה א"כ צריך להיות מיתר תלישת ירק ביו"ט משום דא"א מערב שבת דמתקלקל ושוב אמרינן בקצירה מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך א"כ גם קצירת חיטים מותר מה"ת מטעם מתוך כו' א"כ שפיר יש לפרש לדידהו ובקצרכם איו"ט ראשון של עצרת ולא קשה לשיטתם קצירה ביו"ט מי שרי דזה בזה תליא דאי עצרת תמיד אחר שבת שפיר מותר קצירה ביו"ט מטעם מתוך כו' לכן אין לסתור מזה דרשות הצדוקין: ולפי האמור נתיישב מה דקשה לי אתירוצ' של התו' דברייתא דרבה בר שמואל איצטריך לסתור דרשת הצדוקין מ"מ קשה ארבה בר שמואל גופא דלמה איצטריך למילף דעצרת יש לו תשלומים מהא דאמרה תורה מנה ימים וקדש חודש כו' תיפוק לי' מהך דר' אליעזר בן יעקב דיליף מקרא דבקצרכם. ולפי הנ"ל שפיר ניחא דהנה שם בר"ה איתא דתני רבה בר שמואל יכול כשם שמעברין את השנה לצורך כך מעברין את החדש לצורך ת"ל החדש הזה לכם ראש חדשים כו' ואיתא שם רבא אמר הא דתני רבה בר שמואל אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה ע"ש א"כ ס"ל לרבה בר שמואל דאין לעבר את החודש כלל אלא תמיד חודש אחד מלא חודש אחד חסר וכי איקלע י"ט ושבת בהדדי על כרחך הותר לקיטת ירק משום דמתקלקל ושוב הותר' כל קצירה משום מתוך שהותר' לצורך הותר' שלא לצורך ולא ס"ל כראב"י דאמר קצירה בי"ט מי שרי והוצרך למילף מדרשא דאמרה מנה ימים: ובעמדי בהא ענינא ראיתי בספר פ"י בחידושיו לר"ה שם בתו' ד"ה בין מלפניה ובין מאחריה ר"ת לא גרס מלפניה דאם חל ר"ה וסוכות מלפניה תיפוק לי' משום מתיא דהא מקלע יוה"כ באחד בשבת וע"ז כתב הפ"י ושמעתי מקשים דאמאי לא קשיא להו הכי בהא דאמרינן לעיל איכא בינייהו ביוה"כ שחל להיות אחר שבת דלמ"ד משום ירקא לא מעברינן דלאורתא טרח ומייתי ואכתי לעברי' משום ירקא דהא איקלע ר"ה וסוכות בערב שבת ע"ש ול"נ דיש לומר דהא איתא התם גבי י"ט הסמוך לשבת ולמ"ד משום מתיא לעבריה משום ירקי אפשר בחמימי וכ' רש"י שורה בחמין וחוזרין לקדמותן ע"ש ומוכח דמ"ד מעברינן משום ירקא סבר דלא אפשר בחמימי משום דאף כששורן במים אינן חוזרין לקדמותן ולפ"ז י"ל דס"ד דהש"ס סבר דגם מ"ד משום ירקא מודה דשרייה בחמים מועלת לירקא ביום השני ללקיטתן שאז עדיין לא נתקלקלו שיהיו באפשרן להתקיים עד יום השלישי בלי קלקול משא"כ ביום השלישי שכבר נתקלקלו שוב אינה מועלת שרייתן בחמימי שיהיו חוזרין לקדמותן. וזהו חילוק דמסתבר ולהכי שפיר ניחא דכשחל ר"ה וסוכות ערב שבת שפיר אפשר בחמימי שלא יתקלקלו עד אחר שבת ע"י נתינתם לתוך חמים דרשאי בי"ט ולהכי לא מקשינן למ"ד משום ירקי דלעברי משום ר"ה וסוכות ולפי מאי דמסיק הש"ס דא"ב י"ט הסמוך לשבת תליא בזה דאם נגרוס בין מלפניה ובין מאחריה ע"כ ובר ס"ד משים ירקא דגם השרייה ביום השני מלקיטתן לא מהני. אבל לר"ת דגריס רק מאחריה לבד ס"ל דמלפניה ליכא חשש ירקא דאפשר בחמימי רק מאחריה דבשבת אין ליתן בחמימי איכא משום ירקא בי"ט הבא אחר שבת ומ"ד משום מתיא ס"ל דאפשר בחמימי גם בי"ט שחוזרין לקדמותן ע"י שריה בחמימי ודו"ק: והנה לכאורה קשה לי הא דאמרינן התם בר"ה דלמ"ד משום מתיא מאי טעמא לא אמר משום ירקא אפשר בחמימי ופי' רש"י שורן בחמים ומחזירין לקדמותן הא מתניתין מפורשת בשבת פרק חבית דף קמ"ה ע"ב כל שבא בחמין מע"ש שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מע"ש מדיחין אותו בחמין בשבת וכ' רש"י אבל לא שורין ומתניתין מיירי לענין חיוב חטאת אם עשאן בשוגג דהא בגמרא איתא התם אסיפא דמתניתין דקתני חוץ מן המליח כו' הדיח מאי אמר רב יוסף אם הדיח חייב חטאת ומסתמא מה דכתב רש"י אבל לא שורין הוה ג"כ דאם שרה חייב חטאת וכן איתא בהדי' בחידושי הר"נ ז"ל וז"ל ואם שרה חייב חטאת אע"פ שלא נגמר בישולא וכתב עוד שם דתבלין כיוצא בהן שהם קלים להתבשל מעירוי דכלי ראשון אפילו הדחה אסור ע"ש. עכ"פ כשמע מזה דשריית ירקי בחמץ הוה מלאכה גמור' ולפ"ז קשה לי דלמה לא יהי' מותר לתלוש ירקא ביו"ט שחל אחר השבת דמה נ"מ במה שתולשן מערב שבת וצריכין בי"ט אחר השבת לשרותן בחמימי דהוה ג"כ מלאכה גמור' טוב יותר להתיר לתולשן בשבת ויהי' נאכלים חיים כדרכן בכל ימות השנה בשלמא בשאר דברים שפיר ניחא שאסור לקוצרן ביו"ט מחמת שאפשר לתולשן מערב י"ט אבל כשחל י"ט אחר שבת שאם יתלשן מערב שבת יצטרך לשרותן בחמימי אין אנו מרויחין כלל בהתלישה של ע"ש דמה לי מלאכת תלישה ומה לי מלאכת שריה: ונ"ל די"ל דשאני מלאכת בישול דבלא"ה הותר לשאר דברים הצריכים לבשלם בי"ט אבל קצירה דרוב דברים אפשר לעשות מערב י"ט זולת ירקי כשחל י"ט אחר