מצפה אריה תנינא חלק א מ

דר"מ ור"י בסוכה דף כ"ג בעושה סוכה על גבי אילן או בהמה אי אזלינן בתר דאורייתא או דרבנן והשיב הח"צ דר"י לא אמר אלא להחמיר אבל לא להקל. ור"פ יכול סבור כר"מ ושאני התם דכתיב לא יגיד והאי לאו בר הגדה עוד כתב ובר מן דין בשלמא אי הוה סברא מוסכמת שאם עלה בה ביו"ט בין לר"מ ובין לר"י לא יצא בה ידי חובתו הוה אפשר לדמויי להתם וכו' אבל הכא סבירא לי' לר"מ דאפילו ביו"ט עצמו אם עלה בסוכה שע"ג האילן או בהמה אף שעבר על שבות דרבנן שאין עולין ע"ג אילן וע"ג בהמה מ"מ ידי חובת סוכה יצא ע"ש. הנה באמת דבר זה אינו מפורש בש"ס ולא בפוסקים ואנכי תמה אקרא למה פשוט לי' כל כך דלר"מ יצא בדעבד ומאין הוציא דבר זה. הא אדרבה תנן בפסחים דף ל"ה דאינו יוצא ידי מצה בטבל וקא מפרש בגמרא בטבל טבול מדרבנן ואם באנו לומר ולחלק בין איסור שגופו גרם לו ובין איסור שדבר אחר גרם לו. לפי מ"ש למעלה אין לחלק בהכי אלא החילוק הוא ג"כ דר"מ ור"י פליגי אם הוא חשיב ראוי על זמן אחר ובשבועות דפליגי ראב"י ור"פ באותו הזמן עצמו שאינו ראוי להעיד מדרבנן ואמר ר"פ כיון דמדאורייתא מחזי חזי כו' הא יש להקשות אמאי לא נימא דמחמת פסול דרבנן יחשב אינו ראוי מה"ת באמת כבר תמה הרשב"א ז"ל בחידושיו וז"ל תמוה לי מ"מ כיון דפסלוה רבנן ואפי' יגיד לא יתחייב הלוה ממון למה יגיד והא לא חייבתו התורה אלא במפסיד לתובע ממון בכפירתו וע"ש שדחק ליישב ועי' מה שכתבתי בספרי מצפה אריה סי' כ"ו: ולפי האמור אם ישב בי"ט עצמו בסוכה שעל גבי אילן או על גבי בהמה לא יצא לכו"ע דבי"ט גופא אלים תקנת חז"ל כמו דאורייתא ומקרי אינו ראוי לשבעה ימים ופסולה מדאורייתא אולם לפי מה שכתבתי בהגהותי מלחמות אריה בספר ברכת רצ"ה סי' צ"ד לפרש הא דאמרינן בעינן סוכה הראויה לשבעה ימים לא הוה פירושו שיהי' הסוכה ראויה לצאת בה כל ז' ימים של סוכות למצוה אלא הפירוש שתהא ראויה לישב בה ז' ימים של שאר ימות השנה לצל ואם היא ראויה לישב בה ז' ימים אחרים רצופים לצל כשרה לצאת בה ועפ"ז מי שב הרבה ענינים ע"ש מעתה לפ"ז גם אם עשה על גבי אילן או ע"ג בהמה וישב בי"ט י"ל דיצא בה דאע"ג דעבר על איסור דרבנן מ"מ הסוכה מקרי ראוי לשבעה ימים רצופים דאע"ג דלא אפשר ז' ימים רצופים בלי שבת כמ"ש הרשב"א ז"ל שם בחידושיו דמטעם זה לא ראוי' לשבעה ימים מ"מ כיון דזה האיסור שאין עולין על גבי אילן ועל גבי בהמה הוה רק מדרבנן לא חשבינן לי' אינה ראוי' לענין שאר ימות השנה וכנ"ל: סימן כ' הנה הרמ"א באו"ח סי' תרל"ט סעיף ב' בהגה"ה כתב והא דנוהגין להקל עכשיו בשינה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וע"ז כתב המג"א כ"מ בריש ערכין דכהנים פטורים בעידן עבודה ע"ש וצ"ע דבסוכה כ"ח סד"א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו קמ"ל דנשים פטורות ויש לומר דמ"מ הבעל אינו חייב בסוכה אלא במקום שיכול לדור שם עם אשתו ואם לאו הו"ל מצטער ופטור לישן שם וכ"כ של"ה ומ"מ צ"ע דהא אם עשה הסוכה במקום שאינו יכול לישן שלא יצא כמ"ש סי' תר"מ כו' וע"ק דבגמרא אמרינן שכל ישראל ראויים לישב בסוכה א' וי"ל דמ"מ כיון שיכול לישן שם לבדו הסוכה כשרה דהוי דירה ומ"מ הוא פטור דמקרי מצטער עכ"ל ועיין שם ערוכין ג' ב' דאיתא התם כהנים איצטריך ליה סד"א הואיל דכתיב בסוכות תשבו ואמר תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו לא לחייבי קמ"ל נהי דפטורי בשעת עבודה בלאו שעת עבודה חיובי מחייבי וכ' רש"י דאינם יכולים לדור איש ואשתי בסוכה שאין נזקקין לנשותיהם דרמיא עליהם עבודת הרגל ע"ש והנה בגמרא נאמר דבר זה רק בתורת ס"ד אמינא לפטור כהנים מסוכה מהאי טעמא אבל באמת לא מיפטרי כהנים מטעם זה אלא בשעת עבודה דבמקדש ליכא סוכה אבל שלא בשעת עבודה חיובי מחייבי ולכן יש לתמוה איך כתב הרמ"א למיפטר משום שאינן יכולים לישן עם נשותיהם גם בתשובת שער אפרים סי' ל"ד ובישו"ע שם הקשו והא קי"ל דאבל חייב בסוכה כדאיתא בש"ס סוכה דף כ"ה ע"ב ובפוסקים והא אבל אסור בתשמיש המטה כמבואר בש"ס ופוסקים ואינו מיפטר מישיבת סוכה מטעם דלא הוי תשבו כעין תדורו איש ואשתו והנה בעיני תמוהין קושייתם דאיך מדמין אבל שאסור בתשמיש המטה גם בביתו ואינו משום הסוכה משא"כ היכא דמשום חסרון הסוכה אינו יכול לדור עם אשתו דאז לא מקרי כעין תדורו וכן כתב הרא"ש דהוה אמינא דאבל מצטער בסוכה יותר מבבית עיין ט"ז סי' תר"מ ס"ק ח' וה"נ לענין תשבו כעין תדורו והא דגבי כהנים לא מקרי תשבו כעין תדורו נראה לי דג"כ הוה פירושו משום חסרון הסוכה דבביתם שפיר מצי לשמש מיטתם אפילו אותן שהמה צריכים למחר לעבוד עבודה שאינן רשאין לשמש בלילה דהא בעינן הערב שמש עכ"פ ביום קודם הערב שמש יכולים לשמש ולטבול ואע"ג דישראל קדושים הם ואינם משמשים מטותיהם ביום מ"מ בבית או כשמאפיל בטליתו שרי ובפרט היכי דלא אפשר בענין אחר אבל בסוכה אי אפשר לשמש ביום כמו דאיתא בש"ס סוכה כ"ה ע"ב דאמר רבא חתן פטור מן הסוכה משום צער ואפילו אביי דפליג אינו אלא דסבר דמשום צער בעלמא לא מיפטר אבל מ"מ אין לשמש מטתו לפמ"ש רש"י שם שהמקום צר ופתוח שאין לה אלא שלש דפנות: אבל גוף הדבר מה שכתב הרמ"א והמג"א דיש לפטור מלישן בסוכה משום טעמא דאינו יכול לדור בסוכה עם אשתו וסמיכתן מהך סוגיא דערוכין הנ"ל תמיה לי טובא הא בסוכה שם ובקדושין דף ל"ד ע"א אביי הוא דמשני ליה הכי דמשו"ה בעינן קרא דהאזרח למעט נשים מסוכה משום דסד"א תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו קמ"ל אבל רבא קא משני התם איצטריך סד"א נילף ט"ו ט"ו מחג המצות ומשמע דלא סבירא ליה דתשבו כעין תדורו וכן כתב בחידושי הריטב"א בהדיא ד"ה רבא אמר פירוש דנאדי מאוקימתא דאביי משום דמשמע ליה דלגבי הא ליכא למידרש תשבו כעין תדורו ולא אתא קרא לכולי האי כו' ע"ש א"כ ס"ל לרבא דליכא שום הו"א למיטעי בכך לידרש הכי לפ"ז קשה אליבא דרבא הך דערוכין מה דקתני הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים דלדידיה ליכא למימר כהנים איצטריך ליה דלא אפשר כלל למידרש תשבו כעין תדורו איש ואשתו וגם לא מסתבר כלל לומר לרבא דנהי דנשים פטורות מן הסוכה מ"מ הבעל אינו חייב בסוכה אלא במקום שיכול לישן עם אשתו גם לפי האמת כסברת בעל מג"א כיון דס"ל לרבא כ"כ בפשיטות דלא אמרינן תשבו כעין תדורו אפילו למיטעי למחייבי נשים בסוכה: ומה שאנכי אחזה בזה דבעינן סוכה שתא ראויה לישן שם ובלא"ה לא יצא הוא משום דק"ל בסוכה דף כ"ג א' דעשה סוכה על גבי בהמה פסולה לר' מאיר משום דכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים בעינן סוכה הראויה לשבעה וליכא ואפילו ר"י דמכשיר הוא מטעם דמדאורייתא מחזי חזי ע"ש ומפרש בחידושי הרשב"א דהז' יונים בעינן שיהיו רצופים והנה סוכה שאינה ראויה לישן שם הלא מקרי