מצפה אריה תנינא חלק א לז

אבל לפענ"ד דבריו אלו ליתא אלא דפירושא שתהא שלהבת עולה מאליה היינו שלא יהא צריך תיקון והטייה כפירוש רש"י ז"ל התם אבל מה שהשלהבת עולה ע"י סיוע דבר אחר לא איכפת לן וראיה ברורה לזה שהרי הש"ס לעיל דף כ' ע"א איתא תני ר' חייא לסיועיה לשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא שתהא עולה ע"י דבר אחר וכתב רש"י ז"ל בשם רבותיו דקתני לה גבי מדורה ומ"מ מפורש שם בגמרא דף כ"א ע"א בברייתא כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת אבל עושין בהן מדורה להתחמם כנגדן וכתב רש"י היסק גדול שאחד מבעיר את חבירו ע"ש הרי מוכח דכל שהאחד מבעיר את חבירו חשוב שפיר שלהבת עולה מאליה דלא כפ"י. ומה שאני אחזה בזה בישוב קושית התוס' בשם ר"י דאף דבנר שבת כשר כשכרוך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו מ"מ במקדש במנורה צריך להיות פסול משום דבשבת לא איקבע שיעור זמן הדלקה אבל במקדש דבעינן שתהא דולקת מערב עד בוקר ושיערו חז"ל דהיינו חצי לוג כי כרוך על פתילה שהיא פסולה וגם היא שואבת מהשמן הרי חסר משיעור השמן להפתילה כשרה וליכא חצי לוג להפתילה הכשרה וארווחנא בזה דאין הפירוש מה דמשני הש"ס שמחת בית השואבה שאני והך דתני רב"ח אין מדליקין בהן במקדש כונתו במנורה לבד ולפ"ז צ"ל דשמנים כדי נסבא דהא במנורה לא הוכשר אלא שמן זית בלבד והרמב"ם ז"ל בפ' ג' מהל' תו"מ הלכה ט"ז כתב כל הפתילות שאסור להדליק בהן בשבת אסור להדליק בהן במקדש במנורה ולא הזכיר שמנים דבמנורה בעינן שמן זית דוקא ונראה שאינו גורס כלל בגמרא שמנים אבל לפי הנ"ל רמי בר חמא י"ל דקאי אתרווייהו אמנורה ואשמחת בית השואבה ופתילות קאי אמנורה דכריכת פתילה כשרה אפתילה פסולה אסור מחמת חסרון השיעור שמן לפתילה כשרה ושמנים קאי על שמחת בית השואבה משום דהדלקתן לא נעשה ע"י כהנים שייך הטעם לפי שאין מדליקין בעינייהו וגזרינן הא אטו הא כמו בשבת: (ד) עוד ראיתי בפ"י שעמד בתוס' שם איך שרי להדליק מפתילות מבלאי בגדי כהנים לשמחת בית השואבה הא לאו צורך קרבן הוא ואמרינן בקדושין דף נ"ד בגדי כהונה שבלו מועלין בהן והעיר הוא ז"ל עפ"י מ"ש רש"י ז"ל ביומא דף ס' ע"א דמה שמועלין בבגדי כהונה זהו רק בבגדי לבן ביוה"כ דאע"ג דאין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו מ"מ הכא גלי רחמנא והניחם שם מלמד שטעונין גניזה אבל של כה"ד ליכא מעילה כלל ושוב לא קשה כלל ע"ש ולפענ"ד יש לפקפק טובא בזה דבאמת ברש"י ליכא הנך תיבות דאבל של כהן הדיוט ליכא מעילה כלל אלא זה לשונו ארבע בגדי לבן דכה"ג ביוה"כ דכתיב בי' והניחם שם מזה למד הפ' דבגדי כהן הדיוט ליכא מעילה אבל לדעתי דבגדי כה"ד לא הוה דבר שנעשה מצותו דדבר שנעשה מצותו לא הוה, אלא דבר שאין בו שוב צורך גבוה כלל כמ"ש רש"י בסוכה דף מ"ט ד"ה ואין מועלין בהם ואין בהם שוב צורך גבוה ע"ש ומעתה בגדי כהונה שבלו כיון שיש בהם צורך גבוה לעשותן פתילות למקדש הרי יש בהם צורך גבוה ושפיר מועלין בהם ואף דקודם שבלו אין בהם מעילה זהו משום דלא ניתנה תורה למלאכי השרת כדאיתא בקדושין אבל לאחר שבנו יש בהם מעילה ושפיר קושית התוס': שוב ראיתי בספר תפארת ישראל סוכה פרק ה' משנה ב' שדעתו שמבלאי מכנסי כהנים לא הי' עושין פתילות למנורה משום שאינו דרך כבוד ורק הי' עושין מהם לשמחת בית השואבה ובספר שדה חמד מערכת הבי"ת ק"ז משיב עליו מירושלמי שהביא המל"מ בפרק ח' מהל' כלי המקדש הלכה ו' דמכנסי כה"ג שבלו הי' מדליקין את הנרות שבפנים של כהן הדיוט לפרות שבחוץ והובא גם במל"מ הלכות מעילה פ' ה' הלכה י"ד: (ה) ראיתי מקשים למה המתין הש"ס מלפרש דפלוגתא דרב ושמואל אי מדליקין מנר לנר תליא אי הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה עד אחר דפריך ממנורה ולא אמר תיכף. ונ"ל לישב עפ"י מ"ש הפר"ח סי' תרע"ד דהא דמדליקין מנר לנר היינו רק ע"י פתילות ארוכות אבל בלא"ה חשיב הדלקה שלא במקומה א"כ הס"ד דפריך ממנורה ולא רצה לתרץ דמשכחת לה בפתילות ארוכות ע"כ סבר דגם פתילות ארוכות חשיב הדלקה שלא במקומה אחרי דהדלקה ראשונה הוא אינו במקום הנחתה אף שהאש הולכת ומתקרב' מאליה ג"כ לא מהני לא הי' אפשר לומר דמאן דסבר מדליקין מנר לנר הוא סובר הדלקה עושה מצוה דאכתי חשיב הדלקה שלא במקומה לכן בתר דתרצן משני בפתילות ארוכות אמר דפלוגתא דרב ושמואל תליא נמי בזה אי הדלקה עושה מצוה או הנחה עושה מצוה: (ו) ראיתי להישוי"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרע"ג אות א' שהביא קושיא בשם שו"ת שער אפרים דאיך מדליקין נר חנוכה בשמן שרפה דכיון דבעי שיעורא וזה עומד לשרפה נימא כתותי מיכתת שיעורא והישוי"ע תמה עליו דמה בכך שעומד לשרפה הרי גם השיעור דבעינן שידליק ג"כ עומד לשרפה ע"ש. ואני אומר דבלא"ה ג"כ הקושיא תברא ואין בה סרך קושיא דאפילו בגוונא דבעינן שיהי' בעין השיעור ג"כ בכה"ג לא שייך לומר כתותי מיכתת שיעורא דזהו ש"ס מפורשת חולין דף פ"ט סוף פרק כיסוי הדם מכסין בעפר עיר הנדחת ופריך מהא דתניא שופר של עיר הנדחת לא יתקע בו ומשני התם שיעורא בעינן ועכו"ם כתותי מיכתת שיעורא הכא כל כמה דמיכתת מעלי לכיסוי ע"ש א"כ כ"ש הכא שהתורה אמרה בפירוש שמן זית זך כתית אלמא דכל כמה דכתית טפי מעלי להדלקה דל"ש לפסול מטעם כתותי מיכתת שיעורא ועיין בספר תורת גיטין מהגאון מליסא סי' קכ"ד שהעיר שם ג"כ מש"ס דחולין הנ"ל דהיכא דלא בעינן שיהא השיעור שלם לא שייך לומר כתותי מיכתת שיעורא אבל אי קשיא הא קשיא דהאיך יוצאין בשמן שרפה אמאי לא נימא אין עושין מצות חבילות חבילות כמו דאמרינן פסחים דף ק"ב ע"ב אין אומרים על כוס אחד ברכת המזון וקידוש דאין עושין מצות חבילות כו' ונראה דהכא שאני כיון שנר חנוכה מניח על פתח ביתו ויש היכר טובא לא מיבעיא למ"ד הנחה עושה מצוה דודאי לא שייך לומר הך דאין עושין כו' כיון דהנחה היא מצוה בפני עצמה ולא שייך למצות שריפת שמן טמאה דעלמא אלא אפילו לפי מה דקי"ל הדלקה עושה מצוה עכ"ז בעינן נמי הדלקה במקומה כמו שמפורש בש"ס ופוסקים ויש היכר טובא ע"כ לא אמרינן הך דאין עושין כו' אחרי שהמקום גורם עיקר תכלית קיום המצוה: (ז) והנה ראיתי חזות קשה לפירוש המשניות של הרמב"ם ז"ל במתניתין ריש פרק במה מדליקין שכתב הטעם שאין מדליקין בפתילות ושמנים הללו דאינם נמשכים אחר הפתילה המשכה טובה ולכן יהיה אור הנר חלוש וחשוך ויניחנו ויוצא וזה אסור לפי שעיקר אצלינו הדלקת נר בשבת מצוה ע"ש ונראה דכאן נטה מהטעם שכתב בספר היד דחיישינן שמא יטה ודבריו תמוהין דאיך יפרנס כל הסוגיא דשם דפליגי אי פתילות ושמנים הללו כשר לנר חנוכה אי כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה הא בנר שבת ודאי מותר להשתמש לאורה ומ"מ לא אמרינן הטעם שמא יטה. ועוד קשה דלפי טעמו של הרמב"ם צריך להיות דכשאין לו נר אחר של שבת מותר להדליק בשמנים הללו דטוב יותר עכ"פ משלא להדליק כלל וכסברת הפ"י והרי"ם שהבאתי למעלה לענין הדלקת נר חנוכה וקשה מה דאיתא שם בדף כ"ו ע"א שעמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו והשיב לר' טרפון דאמר אין מדליקין אלא בשמן זית