מצפה אריה תנינא חלק א רלא

מהבלא אל לא סבר לי' מר להא דתניא הרוצה לרבן את ביתו מביא עריסה מלאה מים כו' א"ל לאו אדעתאי ואח"כ איתא והאידנא דסבירא לן כר"ש לכתחיל' נמי שרי ע"ש א"כ מבואר דרק בסוף ימי האמוראים האחרונים איפסקו הלכתא כר' שמעון א"כ צריך עיון האיך פריך הגמרא על רב המנונא דאמאי שמתי' הא סבירא לן כר"ש הא רק בתר הכי איפסק כר"ש אבל בימי האמוראים הראשונים עדיין לא נפסק כר"ש ומשו"ה שפיר שמתי' רב המנונא אלא עכצ"ל דידע הש"ס דמעש' הלזו הי' בסוף ימיו של רב המנונא השני ואז כבר נפסק הדין כר"ש ומשו"ה שפיר פריך. עכ"פ שמעינן שזה רב המנונא הוא השני ולא רב המנונא הראשון שהי' בזמן רב דאלו הי' רב המנונא הראשון אין לפרוך מהא דקי"ל האידנא כר"ש וזה ברור: ודרך אגב הנני להעיר בזה כי לא זכיתי להבין מה שמציין בעל מסורת הש"ס הרב המגיה ומרא' מקום על רש"י כדלקמן דף צ"ה דהתם קאי הש"ס על פלוגתא דר"י וריש בדבר שאינו מתכוין וכן בעירובין ק' ע"ב דקאמר הש"ס נמי והאידנא דסבירא לן כר"ש הכל שרי מיירי נמי בפלוגתא דר"י ור"ש אי דבר שאינו מתכוין שרי אי לא אבל אין זה שייך לכאן דמשמע דההוא תלמיד אורי כר"ש במוקצ' דכל הסוגיא הלזו מיירי רק בענין מוקצ' ומדבר שאינו מתכוין לא נזכר כלל ולפע"ד נרא' דמה שכתב רש"י ז"ל כדלקמן כונתו על הא דאמרינן בפרק מי שהחשיך דף קנ"ז בכל עניני שבת הלכה כר' שמעון והתם מיירי בדין מוקצ' ע"ש: שוב נתתי עיני שנית בספר פר"ח שם וראיתי שכתב בזה הלשון ודבר זה לא יתכן בדורנו זה אלא לחד בדרא או לתרי בדרא ע"כ ע"ש ומעתה לפ"ז יש מקום לישב דלא תקשי עליו כל הני סוגיות הש"ס שהבאתי למעל' די"ל דכונת הפר"ח דרק שמואל הי' לבד בכח להתיר לאחר מיתת רב מה שאסר משום דשמואל הי' חבירו ובר פלוגתא דידי' ולאחר מיתת רב שלחו לו תלמידי דרב שאלותיהם כאשר כבר הבאתי למעל' מש"ס ב"ב דף קנ"ב שלחו לי' מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו לכן הי' בכח להתיר אבל בשאר חכמים אין הרשות נתונ' לכל אחד להתיר אם לא בהסכמת כל חכמי גדולי המדינ' אבל בלא הסכמתם לא הי' רשאין לשנות באתרי' דרב. ובזה שפיר ניחא דבכל הני מקומות שבש"ס לא הי' אחד שיהא גדול הדור כמו רב ושמואל רק הי' מתלמידיהם והיו כפופים להם לכן לא הי' רשאין לשנות: דוגמא לזה מצינו בערובין דף מ"א לאחר פטירתו של רשב"ג נכנס ר' יהושע להפר את דבריו עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו עכשיו אתה מבקש לבטל יהושע אין שומעין לך שכבר נקבע' הלכה כר"ג ולא הי' אדם שערער בדבר כלום בדורו של רבן גמליאל עבד כר"ג בדורו של ר' יוסי עביד כר' יוסי וכתב רש"י ז"ל בדורו של ר' יוסי דהוי בתר הכי שבקי' לרבן גמליאל וקבלו הלכה כר' יוסי דמותר אלמא בהדי' דכל הני חכמים שהיו בימיו של רבן גמליאל והיו כפופים אליו לא רצו לבטל את דבריו ולא הי' ר' יהושע בכח לבטל דברי ר"ג אע"פ שהי' גדול הדור משום שמיחו בו חביריו כמו ר' יוחנן בן נורי ואך בדורו של ר' יוסי שהי' גדול הדור ושאר חביריו הי' כפופים לו והסכימו לדבריו הי' בכח לבטל דברי רבן גמליאל שבקוהו לר"ג וקבעו הלכה כר' יוסי: תדע שכן הוא דהא רבה בר נחמני עביד כל מילי כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל כדאיתא בשבת דף כ"ב ומקומו הי' בסורא דהוה אתרא דרב ומ"מ עביד כשמואל ורבא שהי' דר במחוזא דהוא אתרא דרב כדאיתא בכתובות נ"ד ההוא בת מחוזא דהוית נסיבא לנהרדעא אתא לקמי' דרב נחמן אמר בבל וכל פרוודהא נהוג כרב ומ"מ מצינו כמה פעמים דאורי כשמואל כמו בעירובין דף ס"ח ע"ב דאמר לי' רבינא ניתיב מר בדוכתי' ונבטל להו לדידהו ונהדרו. אינהו וניבטלו לי' למר דהא אמר רב מבטלין וחוזרין ומבטלין וא"ל אנא בהא כשמואל סבירא לי וכן נראין דברי הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לספר משנה תורה שכתב וכן אם למד אחד מהגאונים שדרך המשפט כך הוא ונתבאר לב"ד אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בגמרא אין שומעין לראשון אלא למי שהדעת נוטה בין ראשון בין אחרון עכ"ל ומשמע אפילו במקומו של הראשון ודקדק לומר ב"ד אחר שעמד אחריו וכולם מסכימים לבטל דברי הראשון הרשות בידם כמו ר' יוסי שביטל דברי רבן גמליאל. וגם הי' גדול הדור ואפשר שגם הש"ג מודה לזה דב"ד אחר גדול הדור שעמד אח"כ במקומו של הראשון יכול לבטל דהא כתב ומשמע בפ"ק דחולין י"ח דבמקום שיש שם גדול וחכם והנהיג שם הורא' אחת יש ללכת אחרי ההורא' ההיא אפילו לא נהגו כן בשאר המקומות ואין פסק ההלכ' במקומו כו' א"כ התם לא עמד ב"ד אחר גדול כמו רב ושמואל במקומן ושיעמדו במנין לבטל את דבריהם וכל חכמי דורם היו כפופים להם בחייהם והיו תלמידיהם דהא אחריהם נעשו ראשים רב הונא בסורא ורב יהוד' בפומפדיתא ורב נחמן בנהרדעא לכן לא הי' רשאין לבטל דבריהם וכנ"ל אבל כשעמד ב"ד אחר במקומו של הראשון גדולי הדור שפיר מצי לבטל הוראת הראשון ובזה גם הש"ג מודה: וכן מוכח מהא דאיתא בשבועות דף מ"ח ע"ב אקלע רב נחמן לסורא לגבי' רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ליה ליתו מר ונעקר' להא דרב ושמואל אמר להו איכפל ואתאי כל הני פרסי למיעקרי הא דרב ושמואל כו' ע"ש אלמא בהדי' דבהסכמת רב נחמן היו יכולים לבטל להא דרב ושמואל אבל בלא הסכמתו לא היו יכולים לבטל דבריהם. וגם על כרחך צריך לומר כן דהא הש"ג כתב דאין לבטל באותו מקום וקשה מהש"ס דפסחים הנ"ל הא דאמר שמואל להני דמזבני כנדי אשוו זבינינו ואי לא דרשינא לכו כר"ש שמזה עיקר ראיית הפר"ח דיש ביד החכם השני לבטל הוראת הראשון. ולפי האמור ניחא דשאני שמואל שהי' גדול הדור והסכימו חביריו לדבריו ולפ"ז יש להשוות דעת הש"ג והפר"ח ולא פליגי כלל אלא הכל תליא אם המתיר הוא גדול ובהסכמת שאר חכמי הדור: עוד קשה לי בחולין ק"י רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולא מפומפדיתא איקלע לסורא במעלי יומא דכיפורי אפקינהו כו"ע לכחלינהו אתא איהו נקטינהו ואכלינהו אייתוה לקמי' דרב חסדא א"ל אמאי תיעביד הכי א"ל מאתרא דרב יהודה אנא דאכל א"ל ולית לך נותנים עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם א"ל חוץ לתחום אכלתינהו ע"ש וע"ז קשה לי דאכתי איך עבד בסורא אתרא דרב דלא כוותי' ועל דבר זה לא מהני חוץ לתחום דהא רב המנונא שמתי' לההוא תלמידא דאורי בחרתא דארגיז כר"ש משום דאתרא דרב הוא ואע"ג שהי' רחוק מסורא ג' פרסאות או יותר כמו שכתבו התוס' בסנהדרין ה' ע"ב ד"ה אלא כמו כן איתא בכתובות נ"ד שהבאתי למעלה בבל וכל פרוודוהי נהוג כרב נהרדעא וכל פרוודוהי נהוג כשמואל וגם אין לדחוק ולומר דהא דקאמר חוץ לתחום לא הוי פירושו חוץ לתחום של סורא אלא חוץ לתחום של כל המקומות שהיו אתרא דרב דמלבד דלא משמע הכי אלא שלא הי' אפשר כלל לילך כל כך רחוק בערב יוה"כ דהא בסוכה דף מ"ד איתא אל יהלך אדם בע"ש יותר מג' פרסאות ואע"ג די"ל דדוקא בע"ש אסור לילך מטעם הכנת סעודת שבת משא"כ ביוה"כ דלא שייך הכנה מותר לילך ולא מצינו דין זה ביוה"כ מ"מ קשה לומר