מצפה אריה תנינא חלק א כא

מבהמ"ד ביהכ"נ אפילו של כרכים עפ"י זט"ה. ולפי דעתי יש להסביר הענין עפ"י מה שכ' התוס' גיטין דף ל"ו דאפילו נדר על דעת רבים ק"ל דלדבר מצוה יש לו הפרה הוא מטעם דמסתמא ניחא להו לרבים משום מצוה ע"ש א"כ ה"נ י"ל דמסתמא ניחא להו לעלמא בכך לעשות מבהמ"ד בהכ"נ כיון דיש צורך בזה סומכין על טובי העיר העוסקים בצרכי ציבור באמונה. והנה כ"ת במכתבו הביא את מ"ש הבאר היטב בשם תשובת דבר שמואל דדוקא ביהכ"נ שאין קובעין מדרש ללמוד אבל בהכ"נ דידן שקובעין ללמוד שעה א' דינם שוה כמו בהמ"ד. והנה הבה"ט הביא דבריו בקיצור אבל אנכי עיינתי בתשובת דבר שמואל שהשאלה היתה בענין ממש כמו בנ"ד והאריך להתיר ומחמת שהספר הנ"ל לא שכיח הנני להעתיק דבריו בהשאלה ח"ל בק"ק איטליא שבעיר הזאת יש להם בהכ"נ אשר צר להם כו' ועתה רוצים הק"ק להרחיב הבהכ"נ כו' ואמרו האומנים שאינו נכון להרחיב הבהכ"נ ובא להגביהו ומפני שבהגבהתו צריך להרוס שני בתי מדרשות שלומדים שם נערים ובחורים מקרא משנה הלכות ואגדות על זה שאלו הק"ק אם מותר להרוס הבתי מדרשות התם כדי להגביה הבהכ"נ וישאר מקום הבתי מדרשות אויר פנוי תוך בהכ"נ ויעשו במקומו ב' בתי מדרשות אחרים נכונים וטובים ללמוד שם כבראשונה. זה לשון השאלה, והשיב הגאון החסיד דבר שמואל להתיר כמ"ש בשמו הבה"ט וסיים עוד בזה"ל ומעשה רב שראינו פה קהילתנו לזה פעמים לחדש ולהרחיב בנין בהכ"נ ולסלק בתי מדרשות תחתיהם ולבנותם במקום אחר ולא מיחו בידם חכמים ע"ש פיק חזי רב גובריה של הגאון דבר שמואל וסהדותיה בידיה שכן נהגו משנים קדמוניות. והנה בס' חת"ס או"ח סי' ל"א משמע שסבר שהט"ז הנ"ל מיירי שבנאו הבהכ"נ במקום אחר והשיג בזה וכתב דלא כט"ז ובמחכ"ת אגב שיטפיה לא עיין יפה והט"ז לא מיירי בזה כלל אלא מיירי שנמכר הבהכ"נ מרבים ליחיד ונשאר בה"כ כבראשונה ובחנם פלטה קולמסו דלא כט"ז ס"ק ו' ואולי כוונתו על הט"ז סי' קנ"ב: והנה מקור הדברים שאין עושין מבהמ"ד בהכ"נ הוא בש"ס מגילה כ"ז דאיתא התם אמר רב פפי מבי כנישתא לבי רבנן שרי מבי רבנן לבי כנישתא אסור רב פפא משמיה דרבא מתני איפכא אמר רב אחא כוותיה דרב פפי מסתברא דאמר ריב"ל בה"כ מותר לעשות בהמ"ד ש"מ וכתבו בתוס' ד"ה כוותיה מהכא משמע דהלכה כריב"ל לגבי דר"י מדמייתי ראיה דהלכה כרב פפי משום דריב"ל קאי כוותיה אע"ג דר' יוחנן פליג עלי' עיין תוס' חולין ל"ז שדחה ר"ת ראיה זו די"ל דר"י לא פליג עלי' דריב"ל והא דסבר התם דר"י דבית גדול שמגדלין בו תפלה הוי פירושו אף מקום שמגדלין בו תפלה אבל מודה דכל מקום שמגדלין בו תורה. ולפ"ז אמר רב פפא דלא כתרווייהו ע"ש ועיין ברא"ש בפ' לולב וערכה שהביא בשם רב חפני דהלכה כר"י נגד ריב"ל בכל מקום דפליגי אהדדי ע"ש ולכאורה קשה ארב פפא משמיה דרבא דאיך יפלוג אתרווייהו על ריב"ל ועל ר"י ועוד יותר יש להקשות בהא דאיתא שם במגילה להלן דף כ"ו אמר אביי וריש הוי גריסנא בביתא ומצילנא בבי כנישתא כיון דשמעית להא דאמר דוד ד' אהבתי מעון ביתך הוי גריסנא בבי כנישתא. ותמה הטורי אבן מסוגיא ברכות דף ח' דאמר אביי מריש הוי גריסנא בגו ביתא ומצילנא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רב חייא בר אמי דמיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה לא מצלינא אלא היכא דהוי גריסנא. והרי הסוגיות סותרות אהדדי במגילה מייתא דגריס בבי כנישתא ובברכות אמר דמצלי היכי דגריס וכתב דזהו אחת מן הסוגיות המתחלפות שי"ל דפליגי אי קדושת בה"כ עדיף מבהמ"ד או להיפוך עכ"ל הט"א. ולפי"ז יקשה אביי דמגילה דגריס בבי כנישתא איך עביד הלכה למעשה דלא כריב"ל ולא כר"י דלא כתרווייהו ועיין בהגהות הש"ס שהגירסא במגילה רבא במקום אביי וכן הוא בילקוט ועיין בתשובת מהר"י הלוי אחיו של הט"ז סי' י"ג שהט"ז הקשה הסוגי' הנ"ל שסותרות אהדדי והביא ג"כ שבמגילה הגירסא רבא כמו שהיא בילקוט. עכ"פ מוכח מהש"ס שגם המה היו לומדין בביה"כ ג"כ וכ"כ היו מתפללין ביחידות בבהמ"ד אך הבהכ"נ קבוע לתפלה והלימוד שם היה דרך ארעי לבד ובהמ"ד קבוע לדרוש וללמוד אף שיחיד כמו אביי או רבא הוי מצלי שם מ"מ לא חשיב דינם שוה אלא אזלינן בתר קביעותא דאם הוה קבוע להתפלל שמה בציבור חשיב בהכ"נ אף שלומדים שם ג"כ לפעמים ביחד ואם הקביעות הוי ללמוד ולדרוש חשיב בהמ"ד אע"פ שאיזה לומדים מתפללים שמה במקום למודם ובזה לכאורה נסתר טעמא של הדבר שמואל. אמנם מ"מ מודינא דבמקומנו ובכל בתי מדרשים מתפללים בציבור כל שלש תפלות ואדרבה העיקר קבוע לתפלה ורק שיש עליהם שם בתי מדרשות מחמת שלומדים בשעה שאין הציבור מתפללים איזה בחורים ואיזה בע"ב באים שמה ללמוד איזה שעה או חצי שעה ומדינא לפענ"ד המה חשובים בהכ"נ אעפ"י שההמון קוראים אותם בהמ"ד דלא שמא קא גרים: והנה לתרץ הא דמייתי הש"ס סייעתא מריב"ל אעפ"י שר' יוחנן פליג עליו לפענ"ד י"ל בפשיטות עפ"י מה דאיתא בברכות דף ח' ע"א דמיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. א"כ אין ראיה דר"י פליג אהך דריב"ל דמבית הכנסת מותר לעשות בהמ"ד דאחר חורבן ביהמ"ק מודי ר' יוחנן דבהו"ד עדיף משום דאין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. אבל קודם חורבן ס"ל לר"י דבתי תפלה גדול יותר מבתי תורה להכי פירש הפסוק וישרוף ד' כו' ואת בית גדול דמיירי בשעת חורבן הבית דבית תפלה הוי בית גדול. אכן אפשר לומר עפ"י מה שכתב המהרש"א בח"א שם בברכות לפרש הא דאמרינן התם הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ד' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ד' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות דבתי מדרשות המה אינם קבועים ללימוד הלכה לבד אלא לומדים בהם ג"כ ומקרא ומשנה ושערים המצויינים בהלכה קביעותם הוא ללמוד רק הלכה שפיר ניחא דברי התוס' דכאן אמר ר' יוחנן מקום שמגדלים בו תורה ובכלל תורה הוה נמי מקרא ומשנה וזהו בית המדרש (עיין קידושין מ"ט ע"א ע"א ע"מ שאני שונה חזקיה אומר הלכות ור' יוחנן אמר תורה ע"ש מבואר דהלכות אינן בכלל תורה) ולא שערים המצויינים בהלכה ובבית המדרש אין לחלק בין קודם חורבן בין לאחר חורבן ורק הלכה חשיב לאחר חורבן ולא מקרא ומשנה כמ"ש הח"א והנה שם במגילה לעיל בסמוך איתא ואהי להם למקדש מעט אמר ר' יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל אמר ר' אלעזר זהו בית רבינו שבבבל וכתב שם רש"י רבינו רב ונ"ל דבזה פליגי דר"י סובר דכל בהכ"נ ובהמ"ד שבבבל חשיבי מקדש מעט אבל מ"מ דוקא שבבבל אבל שבא"י לא חשיבי כל כך ור' אלעזר סובר דוקא מקום שלומדין בו הלכות כמו בית רבינו שבבבל דהיינו רב שהיתה אצלו ישיבה שלומדין בה הלכות אבל לא סתם ביהמ"ד שלומדין בו מקרא ומשנה ובפרט לפמ"ש הח"א דד"א של הלכה חשיב כמו לשכת הגזית שישבו שמה הסנהדרין שמהם יצא הוראה לכל ישראל ע"ש בודאי יש לחלק ולומר דדוקא בית רבינו שבבבל שרב הי' רשכבה"ג חוץ משמואל כמ"ש רש"י בביצה ט' ע"א ומאתו תצא ההוראה כמו בסנהדרין בלשכת הגזית אבל שאר בתי מדרשות לא חשיבי כולי האי. ומה מאוד מדוקדק בזה הסמיכות מה דדרש רבא מאי דכתיב ד' מעון אתה היית לנו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות היינו דרבא פליג על שניהם שסובר דכל בתי כנסיות ובתי מדרשות חשוב