מצפה אריה תנינא חלק א קצג

ע"י הרבה קברים ובקבר הידוע שנקבר שם מדעת בעל השדה ג"כ אין חילוק בין קבר אחד לשלשה קברים אלא בכל גווני אסור לפנותו וגם אסור בהנא' ואין להקשות דבנמצא הרבה קברים בקבר חדש אם פינוהו אמאי מקומו טהור ניחוש שמא יש עוד קברים אשר עודנם לא נמצאו דיש לומר דבקבר חדש אין לנו לחוש לזה שמא נקברו עוד מתים שלא מדעת בעל השדה אבל מתניתין דנזיר מיירי בקבר ישן שלא נודע אם נעשה מדעת בעל השדה או לא ובזה החילוק הוא בין נמצא קבר לבין נמצאו הרבה קברים דבקבר אחד לא חיישינן לשכונת קברות אלא תלינן שזהו קבר יחידי ומחמת רוב ימים נשכח הדבר איך נעשה ומאיזה סיבה הובל לכאן ואם הי' הבעלים בעת הלזו שמה או שהי' הפקר בלי בעלים ואין זכרון לראשונים ומשו"ה נוטלו ואת תפוסתו ובג' קברים אמרינן שזהו שכונת קברות דכולי האי קשה לתלות שנעשה שלא מדעת בעל השדה ובסיבות שונות נקברו שם ולהכי מחזיקינן מסתמא לשכונת קברות: ובזה עולה שפיר הא דלא פריך ש"ס דילן אמתניתין דנזיר ניחוש דילמא מ"מ הוא דכיון דהתם מיירי בקבר ישן אין לנו למיחש שמא מ"מ הוא דמת מצוה אינן מצויין כמו דמשני בירושלמי ומזה ידע הש"ס דילן אלא אברייתא דבפרק נגמר הדין דמיירי בקבר חדש ואחרי שהבעלים לא ידעו מהקבר הלז ואינו ידוע שום סיבה ומקרה למה הובל לשם לקברו וגם למה נקבר בחשאי ולא נקבר בבית הקברות של הנזיר בלווי' ובכי והספדים כדרך שאר מתי ישראל וכדין המבואר ביור"ד הלכות אבלות ואיתא בסנהדרין דף צ"ב ע"א על הפסוק שאול ועוצר רחם מה ענין שאול לעוצר רחם אלא מה רחם שמכניסין בו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין בו בקולות אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות ופירש"י ז"ל ע"י בכי והספדים ע"ש א"כ מבואר דסתם קבורה הוי בקולות ועי' בתוס' כתובות דף ג' ע"א ד"ה וסברה שכתבו דמיתה קלא אית להו ע"ש ולהכי בקבר חדש שנקבר כל כך בחשאי שגם הבעל השדה לא שמע מסתברא לומר דהוי מת מצוה שהלך זה המת בדרך ומת שם פתאום ואח"כ הלך לשם איש אחד ומצאו מונח וקברו שם כדין מ"מ ומשו"ה נקבר שם בחשאי דכל מ"מ הוי קרא ולא ענה כמבואר בש"ס וע"ז משני הש"ס דמ"מ קלא אית להו והיינו דזה הקברן מפיק אח"כ לקלא ומפרסם הדבר וכיון דגם מ"מ קלא אית ליה שוב אין לנו לחוש למ"מ דאינו מצוי אלא תלינן טפי במצוי דהיינו בסתם מת שהובל לכאן לקברו שלא מדעת הבעלים דכיון דלענין קול כהדדי נינהו תלינן יותר במצוי ולא במ"מ דלא שכיח וכדברי הירושלמי הנ"ל: עוד נראה לפענ"ד לפרש כוונת רש"י ז"ל דהא דכתב קבר חדש אין כוונתו שהוא חדש לבד ולא ישן אלא כוונתו שלא הוזמן למת אשר כבר הי' מת אלא עשאו סתם שיהי' מוכן לכשיצטרך שזה מקרי קבר חדש בברייתא המובא שם לעיל בסמוך לזה בהא דתניא קבר חדש מותר בהנאה הטיל בו נפל אסור בהנאה וכתב רש"י ז"ל שם בזה"ל ולא למת הוזמן אלא חצבו סתם ולכשימות לו מת יקבר בו וכן כתב רש"י ז"ל לקמן בסוגיא בהא דפריך שם מברייתא אמ"ד דסבירא לי' הזמנה מלתא הוא ופריך הטיל אין לא הטיל לא ומשני ה"ה אפילו לא הטיל דהס"ד והתרצן פליגי בפשט דקבר חדש דהס"ד סבר דהוזמן למת והתרצן משני דמיירי שלא הוזמן למת אך הוכן לחי או לכשיצטרך כשימות לו מת יקבר בו ע"ש ורש"י ז"ל פירש הכא לפי מסקנת התרצן ובאמת מוכרח לפרש כן דנראה דהס"ד דפריך הכא מהך ברייתא דהחוצב קבר לאביו כו' ולפי פירש"י דה"ה לאחר אלא אורחא דמלתא נקטו דס"ל הזמנה מלתא הוא ומשו"ה לא יקבר בו עולמית ולא משום כבוד אביו ולפי"ז ע"כ הא דקבר חדש מותר בהנאה ע"כ הוי פירושו שלא הוזמן למת אלא חצבו סתם לכשיצטרך וכן כוונת רש"י ז"ל הא דפירש קבר שנמצא בקבר חדש הוי פירושו נמי שלא הוזמן למת אלא לכשיצטרך. ולפענ"ד אנו מוכרחין לפרש כן דאל"כ תמי' לי לפי מה דמשני בקבר בנין אמאי מותר בהנא' הא נהי נמי דנקבר שלא מדעת בעל השדה מ"מ הבנין שבנאו זה שקבר את המת צריך להיות אסור שהרי הבנין הוי שלו ונהי שבעל השדה מותר לפנותו ולהשליך את האבנים מ"מ עכ"פ האבנים ליתסרו בהנא' דהא הבנין אינו של בעל השדה רק זה שבנאו לכן פירש"י ז"ל דמיירי בקבר חדש דהיינו שבעל השדה בנה את הקבר לכשיצטרך לכשימות לו מת ועתה נמצא מת בו מה שלא צוה לקברו והא דתני קבר שנמצא אין הכונה שלא ידע בעל השדה מהקבר כלל רק שמהקבר ידע ובעצמו בנאו רק מהמת לא ידע ובודאי נקבר שלא מדעתו ולהכי גבי קבר הידוע פירש שנקבר שם מדעת בעל השדה דע"כ ידוע קאי על המת שנקבר שם מדעתו דאי לא ידע מהמת היינו רישא דהוי קבר הידוע ולפי"ז אינו מוכח כלל מרש"י ז"ל האיך דעתו בקבר ישן ולא נודע אי נקבר שם מדעת בעל השדה אי לא אם שרי לפנותו או אסור דעיקר הא דמפרש דמיירי בקבר חדש הוא משום דקתני ברישא ומותר בהנא' דאי בקבר ישן דמסתמא בנאו זה לשם מת שקברו שם הי' הבנין אסור בהנא' דגם אי בנאו שלא מדעת בעל השדה הבנין שלו אסור בהנא' ובזה מיושב דברי הטור שלא כתב דלשיטת רש"י ז"ל בעינן קבר חדש דוקא דהטור השמיט גבי קבר הנמצא דמותר בהנאה ולהכי לא כתב קבר חדש דלענין פינוי העצמות ס"ל להטור דגם רש"י ז"ל מודה דגם קבר ישן שאינו ידוע כלל להבעלים מותר לפנותו ודו"ק: והנה כבר הבאתי למעלה שיטת הרמב"ם ז"ל דקבר הנמצא מותר לפנותו ואסור בהנאה ואם פינוהו מקומו טמא וקבר הידוע אסור לפנותו ומותר בהנאה ואם פינוהו מקומו טהור והוא ז"ל גורס כן בגמרא כמ"ש הכ"מ שם והביא הכ"מ מה שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה לתמוה ע"ז וז"ל והאיך אפשר להחמיר בקבר הנמצא ולטמאו ולאסרו בהנא' יותר מקבר הידוע ואפילו את"ל דבנמצא יש לחוש למ"מ א"כ איך אמרו שמותר לפנותו ועוד האיך אפשר לומר שיהי' הנמצא מותר לפנותו ויהי' טמא ואסור בהנא' וכי את שאסור לפנותו מותר בהנא' ואת שמותר לפנותו אסור בהנא' כלפי לייא כו' ע"ש: ואשר אנכי אחזה בישוב דברי הרמב"ם ז"ל ולהצדיק את הצדיק דמעיקרא דדבריו המה ברורים בטעמם דכל שמותר לפנותו אסור בהנא' ואת שאסור לפנותו מותר בהנא' דהנה התם פריך הש"ס אמימרא דשמואל דאמר מקיש קבר בני העם לע"ז מה התם במחובר לא מיתסר כו' דכתיב אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם על ההרים הרמים על ההרים אלוהיהם ולא ההרים אלוהיהם הכא נמי במחובר לא מיתסר מהברייתא דהחוצב קבר לאביו והלך וקברו במקום אחר הרי זה לא יקבר בו עולמית ומשני הכא במאי עסקינן בקבר בנין וכן פריך תו מהך דקבר חדש מותר בהנא' וגם מהך דתניא קבר הנמצא מותר לפנותו ומשני כל הני בקבר בנין והנה רש"י ז"ל מפרש וז"ל קבר בנין שבנאו למעל' מן הקרקע דכוותי' בע"ז בית שבנאו מתחלה לע"ז אסור דתלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש לענין ע"ז עכ"ל והנה אף שדבריו המה מוקשים דלמה צריך לכתוב בית שבנאו מתחלה לע"ז הא אנן קיימ"ל כרב דאמר בע"ז דף מ"א ובמעיל' דף כ' ע"א דהמשתחוה לבית אסרו מ"מ עכ"פ שמעינן מדבריו דהטעם דקבר בנין נאסר בהנא' הוא משום דתלוש ולבסוף חיברו דינו כתלוש גבי מת כמו בע"ז והנה דבר זה צריך עיון טובא אם יש לדמות מת לע"ז דאפילו אי נימא דבע"ז תלוש ולבסוף חיברו הוי כתלוש והמשתחוה לבית אסרו כמו דקיימ"ל הכי מ"מ במת יש