מצפה אריה תנינא חלק א קמט

שעדיין קשה להפוסקים דס"ל דבכל ספק דאורייתא אזלינן לחומרא אלא אפילו לדעת הרשב"א ז"ל הנ"ל עדיין קשה דהא שכתבו דספק ע"י מקרה אזלינן לקולא הוא מטעם חזקה שמעמידין הדבר על חזקתו הראשונה שהי' בחזקת כשרות ומעתה כ"ז לפי המסקנא דאזלינן בתר רובא אבל לפי הס"ד אי לא אמרינן דאזלינן בתר רובא הרי אין לשום בהמה בעלמא חזקת כשרות מעולם וכולם נחשבו ספק טריפות מתולדה דשמא ניקב קרום של מוח בתולדה א"כ אע"ג שנתברר אחר השחיטה ע"י הבדיקה דקרום שלהם קיים מ"מ כל זמן שלא נבדקה לא הי' לה חזקת כשרות ונמצא שנולד הספק שמא יש לה מים במוח טרם שהיה לה חזקת כשרות ודמי למ"ש התוס' בשם ר"ת בכתובות דף ע"ה ע"ב ד"ה ספק טמא דרבנן ור' יהושע פליגי כשכבר היה לו נגע והיה מוחלט ממנ' וקודם שנטהר נולד לו נגע אחר ובזה פליגי רבנן ור' יהושע דרבנן סברי דנעמידנו בחזקת טומאה ור' יהושע סבר דאזלינן בתר חזקתו הראשונה שהיה לו חזקת טהרה ע"ש א"כ עכ"פ לרבנן קשה דניחוש שמא יש בה מים במוח ואף שיש לפקפק בזה דהר"ת אמר כשהנגע הראשונה הי' טמא מוחלט ומשמע דכשהי' רק טמא מוסגר מודי רבנן לר' יהושע משום שלא היה מעולם בחזקת טמא שבימי הסגירו ג"כ היה ידעינן שזהו רק לשעתא ועומד להיות טהור. א"כ הכא נמי י"ל שגם קודם הבדיקה הי' עומד להיות כשר ע"י בדיקה שלא ניקב קרום של מוח בתולדה. אמנם יש לומר דשאני התם דהיה לו חזקת טהרה קודם שנולד' הנגע הראשונה אבל הכא לא היה להבהמה חזקת כשרות מעולם דמשנולדה הי' ספק דלמא היא טריפה בתולדה. ולא באתי בכל זה אלא לעורר כי הדבר צריך עיון הרבה: ואת אשר אנכי אחזה בישוב קושיא הנ"ל דלכאורה יש להבין באיזה טעם פליגי הס"ד מהש"ס דסבר דגם בלא חותך לגמרי נמי מקרי נתחיה לנתחים והתרצן משני ליה דדוקא כשחותך לגמרי מקרי נתחיה לנתחים אבל היכא דלייף לית לן בה. ונ"ל דפלוגתתן תליא בהא דאיתא לקמן ריש פרק השוחט דף כ"ז ע"א דתניא ר' חייא אומר מניין לשחיטה מן הצואר שנאמר וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים שאין ת"ל את הראש ואת הפדר וכו' והלא ראש ופדר בכלל כל הנתחים היו למה יצאו לפי שנאמר והפשיט את העולה ונתח אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה מניין לרבות את הראש שכבר הותז ת"ל את הראש ואת הפדר ע"ש בגמרא פירוש' של הברייתא וכ' רש"י הראש אינו בכלל הפשט שהרי הותז קודם הפשטה דכיון דשחט סימנין קרי ליה הותז מפני שכל חיותו תלוי בהן וכמאן דמנחי בדיקולא דמיא ובכלל הפשטה אינו אלא קרב כמות שהוא ונראה דעת רש"י ז"ל דהעיקר מה שצריך לרבות את הראש זהו מפני שאינו בהפשט אבל הרשב"א בחידושיו דחה פירוש רש"י והוא ז"ל פי' דמה דצריך לרבות הראש זהו מפני דבהראש ליכא נתוח אחר ההפשט כיון דכבר הותז קודם הפשט והר"נ ז"ל בחידושיו נדחק להעמיד כונת רש"י ג"כ על דרך זה והנה התוס' שם ד"ה מנין לרבות את הראש כתבו משמע דלא הוה בכלל ונתח אותה לנתחי' ותימא דבפ"ק דף י"א אמרינן אתיא מראשה של עולה דרחמנא אמר נתחיה ולא נתחיה לנתחים וי"ל דהדר ערבי קרא וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים ואת הראש ע"ש. וכ' המהר"ם לובלין דבפ"ק היינו לבתר דערבי קרא גם הראש הוא בכלל ונתח אותו לנתחיה ולא נתחיה לנתחים מעתה נלפענ"ד דבר זה תליא בהנך שני הפירושים של רש"י ורשב"א ז"ל דבאמת גם הראש אע"פ שכבר הותז ע"י שחיטת שני הסימנים מ"מ הוא עדיין מחובר להבהמה וקודם הקרבתו צריך לחתכו לגמרי כמו דאיתא בהדיא במס' תמיד פרק ד' כשמגיע ההפשט עד החזה חותך את הראש וכן הוא ברמב"ם הל' מעשה"ק פרק ו' ולפ"ז אי נימא דהא דמצריכינן קרא לרבות את הראש משום דהו"א שאינו בכלל ונתח מחמת שכבר הותז ועל כרחך מטעם דמה שצותה התורה ונתח לא הוה פירושו שצריך להפרידם אלא לא איכפת לן אם הנתחים המה עדיין מחוברים ולהכי אחר שכבר הותז שוב לא מצי להיות בכלל ונתח אחר ההפשט ולהכי שפיר ניחא תירוצ' של התוס' דבתר דערבי קרא דאת ראשו דמוכח מזה דקודם הקרבה צריך לחתוך את הראש לגמרי ולא סגי במה שהותז ע"י שחיטת שני הסימנים שוב הוה גם הראש בכלל ונתח דמה שחותך אותו לגמרי הוה בכלל ונתח אע"ג דשאר נתחים אין צריך לחתכם לגמרי מ"מ בראשו גלי רחמנא דצריך להפרידו ולחתכו לגמרי ואותו מקצת שחותך אחשביה רחמנא וכיון דמשמעות קרא ונתח באיברי העולה סגי ברובו אע"פ שישארו מחוברים ממילא כי דרשינן לנתחיה ולא נתחיה לנתחים ע"כ הוי פירושו דוגמא דנתחיה דאין לחתוך הנתחים כלל אפילו אם ישארו מחוברים וזהו היה דעת הס"ד דהש"ס. אבל אם נפרש כרש"י ז"ל דהא דמצריכינן קרא לרבות הראש משום שאינו בהפשט לית כאן הוכחה וטעם לומר כתירוצ' של התוס' דבתר דערבי קרא חוזר הראש להיות בכלל ונתח אותה כו' דלפי מ"ש רש"י לפרש שכבר הותז וז"ל דכיון דנחתכו סימנין קרי ליה הותז מפני שכל חיותו תלוי בהן וכמאן דמנחי בדיקול' דמיא לא שייך תו בראש לשון ונתח אותה דלשון אותה מראה על הבהמה ולהראש אין שום שייכות עם הבהמה ולפ"ז יש לפרש ונתח כפשוטו שיחתוך לגמרי ולא סגי ברוב מעתה שני דברים הללו תלוים זה בזה דאי הדר ערבי קרא על כרחך בכל האברים ברובא לחודא סגי ואי לא ערבי קרא בעינן שיחתוך לגמרי ולא סגי ברובא, וכשמגיע לחזה חותך הראש זהו כדי להפריד החזה מהראש. ולפ"ז כאשר דרשינן לנתחיה ולא נתחיה לנתחים הוי נמי פירושו דוגמא דנתחיה דאין לחתוך הנתחים לגמרי אבל היכי דלייף לית לן בה. ולפי האמור לפי מאי דדחי התרצן לא הוה כלל הראש בכלל דונתח וכיון דלא הוה בכלל ונתח שוב רשאי לחתוך הראש אפילו נתחיה לנתחים. ושוב לא קשה מה שהקשיתי דאכתי ניחוש שמא יש לקותא במוח שבראש דלפי שנויי' דהש"ס לא קאי כלל ונתח על הראש כמו שבארתי ואפשר להוציא המוח מהקרום ולבדוק אם הוא שלם והבהמה כשרה ודוק ועתה נחזור נא למה שכתבתי למעלה דהב"ח דמחמיר בניענוע לאסור בלי בדיקת המוח משום דרגילות לבוא ע"י מים בראש משמע דסובר כדעת הרמ"א דבנמצא מים בראש הבדיקה מעכבת אף בדיעבד וכן נ"ל דעת הב"ח מה שהביא הט"ז בסוף סי' ק"א דאי נמצא בכבש אחת מים בראש ונתערבו הראשים מכמה כבשים יש לבדוק החוט השדרה שכל שיש מים בראש יש מים ג"כ בחוט השדרה והט"י מפקפק בדבר אחרי שלא נמצא בפוסקים ע"ש. אבל עיינתי בספר הב"ח הנ"ל דשם כך הוא לשונו וקבלתי מחכם אחד שקיבל מפי חכמים שכאשר נמצא מים בראש כבש א' דמטרפ' בי' ולא נודע באיזה כבש כו' ומלשון דמטרפ' בי' מוכח שאין המים מקיף את המוח דאל"ה אינה נטרפה וא"כ משמע דסתם מים בראש שנמצא בבהמה ונתערב' בלא"ה שרי דבדיעבד אין הבדיקה מעכבת אך י"ל דלרבותא נקט דאף אם נטרפה בו יש לסמוך אחוט השדרה וצ"ע: ולפי מה שנתבאר למעלה יצא לנו בנ"ד שהקצב לא ראה אותה שהיא מנענע' בראשה וגם הקצב הראשון שרצה מקודם לקנותה לא ראה שנענע' בראשה אלא שהא"י הגיד לו שהיתה מנענע' לפע"ד יש להכשיר מטעם דיש הוכחה שכבר נתרפאה והדרא בריא אבל אחר שאין אלו דנין על הכבש ולא על הכלים שוב אין לנו נ"מ בזה אבל עכ"פ לא מקרי הקצב טבח שהוציא טריפה מתחת ידו ונהי