מצפה אריה תנינא חלק א קי

כ"ש וגמרו שחיטתו כשרה וא"א מחצה על מחצה כרוב טרפה הוא ומשני רבא שאני לענין טרפה דבעינן רוב הנרא' לעינים ע"ש והקשה הרא"ש דלמה לא משני רבא כמו כן לעיל הך דשחט חצי גרגרת דשאני לענין טריפות דבעינן רוב הנראה לעינים ולפי הנ"ל שפיר ניחא דלעיל לא מועיל הך חידושא דרבא דאע"ג דלענין טריפות בעינן רוב הנרא' לעינים מ"מ כיון דנימא דמחצה על מחצ' כרוב לגבי שחיטה ובשחיטת מחצה ראשונה חשיב שנשחט בכשרות הגרגרת וכששהה אח"כ ונפסלה ותו לא מצית להצטרף בהדי שחיט' א"כ שוב ליתא לשחיטה כלל. דבזה אין לומר דנכשיר ע"י שחיטת מחצה השני' דהא תרי רובא בחד מנא ליכא והכא כיון דמעיקרא איתכשר ע"י מחצה הראשון משום דחשיב כרוב ואח"כ נפסלה שוב לא מצית למימר דמחצה השני' היא כרוב וכמו דדחי הש"ס לעיל בהך דתנור דתרי רובא בחד תנא ליכא ופי' רש"י ז"ל דאי האי רובא האי מיעוטא אבל לענין שחיטה לא הוזכר רוב אלא בחתיכה וכי קרינן פלגא רוב חיתוך ליכא דמכחיש לי' דהאי פלגא דקאי לא מקרי רוב שלם עכ"ל, ולפ"ז השתא אי נימא דמחצה ע"מ כרוב ומתחיל' הי' נחשב שחיטת מחצה כרוב להכשיר על ידה שוב א"א לומר דאח"כ יהא חשוב מחצה השני' כרוב ועל הך ברייתא דחצי קנה פגום שפיר משני אבל אי נימא דמחצה על מחצ' אינו כרוב שפיר יש להכשיר ע"י שחיטת מחצה השניה וכמו שבארתי למעלה ודו"ק כי זה נכון מאוד לדעתי: שוב התבוננתי דיש לישב קושית הכר"ו שהבאתי למעלה לרב אדא בר אהבה דס"ל בע"ז דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו איך יתרץ הברייתא דהשוחט חטאת וכו' והא איהו ס"ל בחולין דף כ"ח ושט ולא קנה ולפנ"ד נרא' עפ"י מה דאיתא בחולין דף כ"ט ע"ב פלוגתא דר"י ור"ל אי ישנו לשחיטה מתחיל' ועד סוף או אינה לשחיטה אלא בסוף דאמר רבא הכל מודים כו' בעולת העוף נמי היכא דמליק סי' אחד למטה וסי' אחד למעלה פסולה כו' לא נחלקו אלא כגון ששחט סי' אחד בחוץ וסי' אחד בפנים ורבה בר לימי משמי' דרב יוסף אמר דלא נחלקו אלא כגון מקצת סימנים בחוץ וגמרו בפנים ופי' רש"י דמיירי בעוף קדשים וע"ש בתוס' ד"ה כגון ונראה מוכח דדוקא כששחט מקצת סי' בחוץ נפסל דחשוב אינו ראוי להביאו לפנים אבל כשחתך שדרה ומפרקת לבד בחוץ ואח"כ הכניס בפנים ומלק כהלכתו כשרה. והנה התם בסוגיא פריך הש"ס לרב אדא מברייתא דקתני חותך שדרה ומפרקת עד שהגיע לושט או קנה ודחי דלמא שאני התם דאיכא שדרה ומפרקת וכתב רש"י ז"ל דאזיל לי' חיותא בכל שהוא א"כ לפ"ז ה"ה כששובר שדרה ומפרקת ואח"כ שחט את הקנה חשיב שחיטה לטהרה מידי נבילה כמו במליק' א"כ שפיר ניחא הברייתא דג' חטאות דיש לאוקמא בכה"ג שחתך שדרה ומפרקת והי' חצי קנה פגום וגמרו דחייב משום שחוטי חוץ דהא הי' אפשר להביאו לפתח אוה"מ וכנ"ל: סימן ב עוד בענין הנ"ל. מה שכתב כ"ת תו על מה שכתב התב"ש דאם הגרים שליש ושחט שני שליש בין שמאותו חתך שהגרים גמר שחיטת הב' שליש כו' ובין הניח מקום שהגרים ושחט במ"א במקום שחיטה הב' שליש אין להכשיר וכתב כ"ת שלדעתו נראה דאם הניח מלשחוט ושחט מלמטה במקום שחיט' נגד החתך של מעלה אסור כיון שכבר נחתך מקום זה שלמעל' חשוב כל אורך מקום זה כחתוך לכן בעינן שישחוט השני שליש לצד האחר ולא כנגד המקום הגרמה דלמעלה זהו תדכ"ה. הנה ראיתי בספר דרך חיים למר א"ז הגאון ר' חיים ברודא ז"ל סי' כ"ד ס"ק י"ג שכתב כן לחלוק על התב"ש וסברתו ג"כ דהוה המקום שהגרים כאן דמנחי בדיקולא ואינו מועיל השחיט' למטה כיון דבאותו מקום כבר נסתלק חיותו מיני' שלא במקום שחיט' וצריך שחיטת רוב אחר שלא במקום שהגרים עי"ש. אבל אנכי תמה אקרא איך אפשר לומר כן הלא מבואר בפוסקים בטור ובמחבר שפסוקת הגרגרת גם למעלה ממקום שחיט' לא הוי טריפה אלא ברובא דוקא אבל בפחות מרובא כשר א"כ כשנפסק רק חצי גרגרת למעל' כשיר' והא בכה"ג כששוחט אח"כ למטה במקום שחיטה רוב גרגרת אי אפשר שלא יפגע נגד המקום החתך מה שנפסק למעל' כיון דלמעל' הוי חצי קנה נפסק וכאן הוא שוחט רוב ומ"מ הוי שחיטה מעליותא וכן לשמואל דאמר דתורבץ הושט ברובו דוקא וא"כ ג"כ בנפסק חציו לא מיטרפה וא"כ אח"כ כששוחט למטה ע"כ פגע כנגד אותו מקום שנפסק למעלה ומ"מ כשר ולא עוד הא אפילו כשנפסק הגרגרת למעל' ברובו אינו אלא טריפה ושחיטתו מטהרו מידי נביל' וכ"כ הכ"מ בפ"ג מהל' שחיטה הל' ג' אמה שכתב הרמב"ם ז"ל נפסקה הגרגרת במקום הראוי לשחיטה הוי נביל' וכתב הכ"מ דלמעל' הוי טריפה וכ"כ הת"ש סי' כ"ו סעיף ג' והראש יוסף בחולין דף ל"ב עיי"ש אלמא דחשיב שחיט' למטה אע"י שכבר נפסק למעלה ברובו והא דאמר ר"ל שם בחולין שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשרה דכמאן דמנחא בדיקולא דמיא צ"ל ולחלק דהיינו רק במקום שחיט' חשוב כמנחא בדיקולא אבל כשנפסק למעל' לא חשוב כמנחא בדיקולא. הן אמת שמה שהחליטו הת"ש והראש יוסף דלמעל' ממקום שחיטה לא הוי רק טריפה ולא נבילה יש לפקפק ממ"ש התוס' בחולין דף מ"ד ד"ה והאיכא עיקור סימנים שכתבו תימא דהיכי פשיטא לי' דהוה טריפ' דע"כ אינה נטרפה בתורבץ הושט בנקב בעלמא כמו בושט עצמו כמו כן נימא ניטל כולו כשרה וכ"ת דס"ל דלא גרע משמוטת הגרגרת שהיא טריפ' זהו דוחק גדול ועוד הא משני דברוב כשיר' אע"ג דפסיקת הגרגרת תנן ברובו טריפ' עכ"ל עיי"ש ואי נימא כמ"ש הראש יוסף דמשו"ה לא משני בחולין שם דף ל"ב להא מתניתין דלא תקשי אהדדי דקתני טריפ' ולא נבילה דמיירי שנפסקה למעל' ממקום שחיטה משום דלשון נקובת הושט ופסוקת הגרגרת משמע רק דשייכי להדדי במקום שחיט' עיי"ש א"כ קשה מאי מייתי התוס' ראי' דלמא התם למטה ממקום שחיט' הוי ברובא אבל למעלה ממקום שחיט' גם בגרגרת לא הוי טריפ' כלל אלא מוכח דהתוס' לא ס"ל לחלק בין למעל' ממקום שחיטה או למטה דבכל גווני הוי נבילה ודו"ק: ודע דלפענ"ד יש לחקור בשחט שליש והגרים שליש נגד אותו מקום שכבר נשחט ואח"כ שחט שליש והפסיק מלשחוט מהו דינו דהא כבר כתבתי בתשוב' הקודמת לעיל מ"ש הבעה"מ וכן הוא בש"ך ובפרמ"ג דאם הגרים שליש ושחט שליש והפסיק מלשחוט פסול דדוקא נקט הגרים שליש ושחט שני שליש כשר אבל אם שחט אח"כ שליש והפסיק מלשחוט פסול דהא ליכא רובא בשחיט' וכמו דקאמר רב יהודא בגמ' אך זהו אם השליש של הגרמה הי' לצד האחר אבל אם הי' למעל' נגד השליש שכבר נשחט מלמטה בזה מספקא לי דאע"ג דהוא דבר מוסכם מהפוסקים דכל שנשחט בפחות מרובא לא חשיב עדיין אפילו אותו צד כמאן דמנחי בדיקולא ולהכי ניקב הושט נגד מה ששחט טריפ' כמבואר בשו"ע סי' כ"ו מ"מ יש לומר דשאני הגרמה דהא אם נפסק מאליו למעל' ממקום שחיטה כ"ש בפחות מרובא כשר רק הגרמה פסול כמו שביארתי למעל' והטעם הוא דהוי בדרך שחיטה א"כ י"ל דבכה"ג שכבר נשחט למטה כדינו ולענין שחיטה אותו מקום. שפיר כבר חשוב כשחוט א"כ ליכא על המקצת שהגרים דין שחיט' שוב חשוב כמו שנפסק