מצפה אריה תנינא חלק א קט

וכן משמע מדקתני השוחט בב' או בג' מקומות דהוי חתך אבל נקב כ"ש בעלמא לא איכפת לן: אכל עוד יש לי לעורר לדעת רב האי גאון ואביו רב שרירא ורב שמואל בר חפני שפסקו להלכה דבעינן שחיטה מפורעת כמ"ש התוס' שם בסוגייא ד"ה לימדתנו והג"א שם א"כ קשה דברי הגמ' שהבאתי למעלה ההוא בר אווזא דהוי ממסמס קועי' דמא דאמרינן התם נבדקיה לקנה ונשחטיה לקנה והדר לפכוה לושט וכתב רש"י ז"ל שהקנה נבדק מבחוץ לפי שאינו נטרף אלא ברוב ע"ש ומשמע דאלו הוי נטרף בפחות מרובא לא הי' בדיקה לקנה מבחוץ מעתה קשה לשיטת הגאונים ז"ל ניחוש שמא נחתך הקנה בפחות מרובא והוא ישחוט למטה או למעלה ממקום שנחתך ופסולה משום דלא הוי שחיטה מפורעת וי"ל דכונת רש"י דלא מטרף במשהו בעלמא דאלו הוי נטרף במשהו לא הוה בדיקה לקנה מבחוץ אבל כיון דלא הוי משהו אע"ג דהוי פחות מרוב ניכר מבחוץ ובנקב משהו שפיר חשיב שחיטה מפורעת כמו בושט וכנ"ל: עתה נתנה ראש ונשובה למה שהבאתי למעלה מ"ש הש"ך דעת הב"ח בשם הרש"ל ז"ל דשהיה דרסה וחלדה פוסל במיעוט קמא דקנה והש"ך תמה ע"ז דהאיך נפרנס ברייתא שלימה דחולין דף כ"ט שחט חצי גרגרת ושהה כדי שחיטה אחרת וגמרה שחיטתו כשרה מבואר בהדיא דשהיה במיעוט קמא דקנה אינו פוסל והכו"פ בסי' כ"ד שם כתב לישב זה וז"ל מיהו י"ל דהנך רבוותא ס"ל דתליא בפלוגתא דריב"י ורבנן דלריב"י סגי ברובא בכשרות אבל לרבנן בעינן כולו בין בתחילה ובין בסוף בכשרות ועיין שם דף למ"ד ברש"י ותוס' ותראה כן וא"כ י"ל דהך ברייתא דשהי' במיעוט קמא כשר ריב"י הוא אבל לפי מה דקי"ל להחמיר כרבנן כמ"ש רש"י אף שהי' במיעוט קמא דקנה פוסל ע"ש ויצא לנו מזה דדין שהי' דרסה וחלדה דין אחד להם עם הגרמה דכולהו פסולי שחיטה כהדדי נינהו ומאן דפוסל בהגרמה שליש פוסל נמי בכל הני גם במיעוט קמא דקנה. ומעתה אמינא אנא אוסיף מיא ואוסיף קמחא לפי מה דפסק הטור והמחבר דהגרים שליש ושחט שני שליש כשרה ודוקא בשחט שני שליש מכשירין אבל לא מצרפין מה שהגרים לתשלום הרוב אלא בעינן שישחוט רובא לבד ההגרמה וכמ"ש רש"י ז"ל לרב חסדא. וכן כתב הבעה"מ ועיין בפמ"ג בש"ד סעי"ק ט"ז דאם הגרים שליש ושחט שליש והפסיק מלשחוט פסולה דליכא רובא בשחיטה עי"ש. כן נראה לפע"ד לחדש ולומר דה"ה גבי שהיה דרסה וחלדה אפילו למאן דמכשר שהיה דרסה וחלדה במיעוט קמא דקנה מ"מ אין להצטרף המיעוט מה ששחט בפסול לשחיטת רוב דנימא דסגי בהוספת פורתא כמו בחצי קנה פגום דסגי בהוספה כ"ש אלא בעינן שישחוט רוב מלבד זה המיעוט שנשחט בפסול דכל מה שנשחט בפסול לא מצרפינן למעשה המכשיר של שחיטה. וכמו דאמרינן בהגרמא דלא דמי לחצי קנה פגום כן ה"ה בהנך פסולים מחמת הטעם דכל שנפסל דרך שחיטה גרע טפי טובא וכמו דאמרינן הך סברא לדעת הפוסלים שהי' דרסה כו' במיעוט קמא דקנה לגמרי משום דהוי דרך שחיטה גרע טפי כן אנו נימא לענין זה שאין להצטרף המיעוט שנשחט בפסול וכמו שבארתי: הן אמת כי ראיתי בפמ"ג סי' כ"ד בשפתי דעת סעי"ק ט"ז שכתב וז"ל וה"ה הגרים שליש ושחט שליש ופסק מלשחוט וכו' ובזו חמור הגרמה דאלו דרס והחליד בשליש א' דקנה והוסיף רוב בהכשר כשרה מידי דהוה אחצי קנה פגום ואלו בהגרים כיון דאין הרוב נפסק במקום שחיטה לאו כלום הוא עכ"ל. אבל מה אעשה אני תולעת ולא איש דלפי קט שכלי לא כן הוא אלא גם בשהיה דרסה וחלדה ג"כ פסול בכה"ג דכל. פסולי שחיטה דמי' להדדי וכפי מה שהבאתי למעלה מ"ש הנר"ו בשם רש"י ותוס' דמאן דפוסל בשהה ודרס במיעוט קמא היינו משום דמחמרי בהגרמה כרבנן דפליג אריב"י. א"כ לפ"ז אין לנו להוסיף בפלוגתא ולומר דבתרתי פליגי חדא בהגרמא אי כריב"י אי כרבנן ושנית אי שהיה דמי להגרמה וכמו שהגרמה אין המיעוט שהגרים מצטרף להרוב ה"ה בשהי' אי לא דמי שהי' להגרמה דבהגרמה גם לריב"י אין המיעוט שהגרים מצטרף להרוב מחמת שאינו מקום שחיטה אבל שהה ודרס דהוי במקום שחיטה מצרף להרוב אלא מסתבר טפי לומר דרק בחדא פליגי אי כריב"י אי כרבנן אבל לכו"ע אין חילוק בין הגרמה לשהיה ודרסה ודין אחד לכולם: ולפי הנ"ל נרווח לן לישב שיטת ר"ת בתוס' דף ל' ע"ב ד"ה החליד דמפרש דאיבעי' דהש"ס הוא במיעוט קמא וכתבו התוס' והא דאמר לקמן דשיעור שהי' הוי מבהמה לבהמה ומעוף לעוף היינו מדרבנן ע"ש ולפי הנ"ל י"ל דגם לשיטתו יש דין שיעור שהי' גם לעוף מה"ת לענין זה אם מצרפינן מה ששחט מקודם לרוב שחיטה וגם מיושב מה דקתני בתוספתא שחט מיעוט הושט ושהה כדי שחיטה וגמרה שחיטתו פסולה הוי פירושו שגמר רק רוב ושט ובכה"ג פסולה גם לשיטת ר"ת ז"ל דליכא רובא בשחיטה: אך לכאורה גם לפ"ז קשה כקושיית הש"ך מהך ברייתא דקתני שחנו חצי גרגרת ושהה כדי שחיטה אחרת וגמרה שחיטתו כשרה ואי נימא דמה ששחט קודם שהי' לא מצטרף לרוב שחיטה אמאי כשרה לפי מאי דמסיק הגמרא בחולין דף כ"ט דמחצה על מחצה אינו כרוב א"כ הכא אפילו אם נפרש דמאי דקתני וגמרה היינו שחט לכל הקנה מ"מ הא ליכא אלא מחצה בכשרות ואנן בעינן רובא בכשרות: ומה שנראה לפע"ד לישב דהנה התוס' שם בחולין דף כ"ט ד"ה דכו"ע מחצה על מחצה אינו כרוב כתבו וז"ל וא"ת דבפ"ק דעירובין דף ט"ז פסקינן כרב פפא דפרוץ כעומד מותר והי' נראה לחלק לשאר איסורין ובין דבר התלוי בחיות אי לאו דמייתי עלה לעיל דתנור עכ"ל והנה מה שכתבו התוס' לחלק בין דבר התלוי בחיות פירושו דכיון דתלוי בחיות הרי חזינן דבמחצה עדיין לא נפקא חיותא כלל ומשו"ה גבי שחיטה לא סגי בשחיטת מחצה אע"פ דבעלמא הוי כרוב אך מ"ש אי לאו דמייתי עלה לעיל דתנור דבריהם צריכים ביאור דכונתם בדברים אלו אינן לדחות חילוק זה דע"ז אינו ראי' כלל דהא הגמ' פריך מהא דתנור דאי נימא מחצה ע"מ כרוב לגבי שחיטה זיל הכא איכ' רובא וזיל הכא איכא רובא א"כ שפיר פריך מתורת כ"ש דאי נימא דגבי שחיטה הוי כרוב כ"ש בעלמא כמו גבי תנור אלא כונת התוס' צריך לומר דאכתי לא מתיישב הך ברייתא דתנור דמוכח דגם בעלמא אינו כרוב אהך מימרא דרב פפא דאמר פרוץ כעומד מותר ואע"ג דהגמרא דחי הך דתנור דשאני התם דתרי רובא בחד מנא ליכא מ"מ קשה להס"ד דהתם דלא סבירא לי' הך חילוקא דתרי רובא בחד מנא ליכא הי' לו למיפרך מברייתא דתנור אהא דרב פפא (ומ"מ דברי התוס' צריך עיון לפע"ד) אך עכ"פ סברת התוס' לא נדחית דאנן קיימינן בזה דגבי שחיטה דהוא דבר התלוי בחיות העיקר אימת יוצא החיות של הבהמה לפ"ז י"ל דאע"ג דאנן קי"ל דמחצה על מחצה אינו כרוב היינו רק במחצה הראשון אבל מחצה השני' חשיב כרוב דעיקר חיותא נפקא בזה ואדרבה הא בחצי קנה פגום סגי בהוספה כ"ש מחמת דבזה נפקא חיותא א"כ פשיטא דכמו כן יש לנו לומר דהיכא דשחט מחצה הראשון בפסול שחיטה דשהה ודרס וחלדה אף דלפי מ"ש לא מצרפינן לשחיטת רובא מ"מ ניתר בשחיטת מחצה השני דהא בזה נפקא חיותא ודו"ק: וארווחנא בזה לישב קושית הראש יוסף אף דמקודם רצה הגמ' לפשוט מהך ברייתא דשחט חצי גרגרת ושהה וכו' ומוקי לה הש"ס בעוף דכשר מטעם ממ"נ ואח"כ פשיט הגמ' מברייתא הרי שהי' חצי קנה פגום והוסיף עליו