מצפה אריה פג

הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח ואיכא דאמרי את"ל דם חבורי מחבר לדם הוא צריך או דלמא להנאת עצמו הוא צריך ואת"ל להנאת עצמו הוא צריך ודם ממילא קאתי הלכה כר"י או הלכה כר"ש ואת"ל הלכה כר"י מקלקל בחבורה הוא או מתקן בחבורה הוא ע"ש. ולכאורה יש לתמוה הא לפי האיכא דאמרי עכצ"ל דפשיטא דמקלקל הוא אצל הפתח דאם נימא דמתקן הוא אצל הפתח מאי נ"מ אם הוא מקלקל בחבורה או מתקן בחבורה תיפוק לי' דחייב משום הפתח דהא קיימינן השתא אליבא דר"י דדבר שאין מתכוין אסור. ועוד הא רש"י ז"ל כתב בשבת דף ק"ו ע"א דלר"י דסבר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב גם כשהתיקון הוא בדבר אחר חשיב תיקון ומשו"ה סבר מקלקל בחבורה פטור משום דליכא למילף ממילה דלדידי' חשיב מילה מתקן עה שהוא מתקן גברא אף דהתיקון אינה במלאכה עצמה ע"ש א"כ אין חילוק לדידי' בין אם הוא מתקן אצל הפתח או התיקון הוא אצל החבורה מ"מ כיון שהוא מתקן חייב דלא גרע ממלאכה שאינה צריכה לגופה. ודוחק לומר דכוונת הגמרא הוא דלעולם זה בזה תליא דאי נימא דמתקן הוא אצל הדם חשיב ג"כ מתקן אצל הפתח ואיכא תרי איסורי משום חבורה ומשום עשית הפתח ואי נימא דחשיב מקלקל אין כאן איסור כלל דבתרווייהו חשיב מקלקל דא"כ קשה למה נקט ללישנא קמא הלשון מקלקל הוא אצל הפתח ולאיכא דאמרי הלשון מקלקל בחבורה הוא הו"ל למינקט סתמא מקלקל הוא או מתקן הוא ועוד דמהגמרא משמע דלהני תרתי לישנא ליכא אלא חדא איסורא. אלא עכצ"ל דלא תליא זה בזה כלל וללישנא קמא אם נימא דלדם הוא צריך ונימא דמקלקל הוא אצל הפתח הוא פטור אע"פ שתכלית כונתו הוצאת הדם ובזה נעשית מחשבתו מ"מ הוא פטור ולהאיכא דאמרי סביר' להו דפשיטא דאצל הפתח חשיב מקלקל רק הספק הוא אי הוי מקלקל נמי אצל הדם או אצל הדם חשיב מתקן. אבל לפי מה שכתבתי יש לומר דהענין כך היא דהיכי שהתיקון הוא במלאכה עצמה לא איכפת לן מה שהוא מקלקל בדבר אחר אף שהקלקול הוא יתר על תיקונו כיון שהוא צריך למלאכתו משום אותו תיקון שהוא עושה המלאכה חשיב מלאכת מחשבת אבל היכי שאדרבה באותו דבר הוא מקלקל רק הוא מתקן בדבר אחר בעינן אליבא דר' יהודה שיהי' תיקונו יתר על קלקולו דאף דסבר דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב מ"מ לא מיקרי מתקן אם לא שהתיקון הוא יותר על מה שהוא מקלקל בגוף המלאכה ולפ"ז שפיר ניחא דללישנא קמא דלדם הוא צריך ודם מפקיד פקיד והאיסור הוא משום עשיית הפתח דדבר שאין מתכוין אסור בעינן דוקא שיהי' מתקן אצל הפתח דאם הוא מקלקל אצל הפתח אין לחייבו משום דהוא מתקן אצל הדם כיון דהחיוב הוא משום הפתח ומשום בונה ובזה הוא מקלקל ונהי דאילו הי' תקונו יתר על קלקולו הי' חייב אליבא דר"י דסבר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב וכמו שהבאתי למעלה בשם רש"י ז"ל דשבת. מ"מ אם אין התיקון שאצל הדם יותר על קלקולו שאצל הפתח לא חשיב מתקן כיון שאינה במלאכה עצמה אבל לפי האיכא דאמרי דהחיוב הוא משום הדם דדם חבורי מחבר שפיר יש לחייבו על החבורה אם נימא דמתקן בחבורה הוא אפי' אם הוא מקלקל אצל הפתח כיון דהתיקון הוא באותו מלאכה שמכוין לעשות סגי בתיקון כל דהו ודו"ק כי זה נכון לפע"ד מאוד. שוב ראיתי שכמעט הדבר מפורש יוצא בשמ"ק שם שכתב בשם הרשב"א ז"ל וז"ל לפתח הוא צריך ואסור כלומר דאי לפתח הוא צריך לכו"ע אסור ואפילו כשתמצא לומר דמקלקל הוא אצל הפתח דמ"מ לאו מקלקל גמור הוא אבל יש בו תיקון קצת שהוא צריך לו ומתקן הוא אצל ביאה וכיון שיש בו תיקון קצת נעשית מחשבתו וחייב דלענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה והביא ראי' מחולין דף ח' גבי סכין של ע"ז דלא בעינן גבי שבת שיהי' תיקונו יתר על קלקולו דמלאכת מחשבת אסרה תורה ע"ש. ולדבריו עכצ"ל דהא דקאמר הגמרא דאי מקלקל הוא אצל הפתח פטור היינו דוקא אם נימא דלדם הוא צריך ותכלית מחשבתו הוא רק להוציא הדם ולא לעשות הפתח להכי פטור אפילו לר' יהודה משום דבעינן שיהי' תיקון גמור אבל אם נימא דלפתח הוא צריך הוא חייב אפילו אי נימא דלגבי פתח לא הוי רק תיקון כל דהו חשיב מלאכת מחשבת ודו"ק. ובזה ניחא לי מה שכתב רש"י ז"ל שם בלישנא קמא ואת"ל מקלקל הוא לא גרסינן דאי מקלקל הוא לדברי הכל מותר שאין לך מקלקל חייב אלא חובל ומבעיר אליבא דר"ש והכא לאו חובל הוא דהא באת"ל דם מפקד פקיד בעי לה ואזיל עכ"ל. ואנכי בעת למודי אמרתי דיש לקיים הגירסא עפ"י דברי רש"י ז"ל בעצמו בשבת שהבאתי למעלה דעיקר פלוגתייהו דר"י ור"ש במקלקל בחבורה הוא רק משום דשמעינן לי' לר"י דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. ולפ"ז גם מילה חשיב מתקן דמתקן הוא אצל גברא אבל לר"ש לא חשיב מתקן אלא אם כן התיקון הוא במלאכה עצמו ע"ש מעתה לפ"ז שפיר יש לגרוס את"ל מקלקל הוא אצל הפתח במקלקל הלכה כר' יהודה או הלכה כר' שמעון דהא הכא אמרינן דלדם הוא צריך אם כן חשיב מתקן הוא אצל הדם ולר' יהודה כה"ג חשיב מתקן אף דאצל המלאכה עצמה דהוי עשיית הפתח הוי מקלקל אבל לר"ש כל דלא הוי מתקן במלאכה עצמה אף שהוא מתקן בדבר אחר לא חשיב תיקון ופטור. ובאמת צריך עיון למה מחקו רש"י ז"ל אבל לפי מה שביארתי למעלה י"ל דרש"י ז"ל לא ניחא לי' בזה משום דסבר דאפילו לר"י רק גבי עילה דהוי תיקון גמור חשיב מתקן אבל לא היכי דגם בדבר אחר ליכא אלא תיקון כל דהו ודו"ק: והנה התוס' שם ד"ה את"ל הלכה כר' יהודה מקלקל הוא אצל הפתח ושרי כתבו וז"ל פי' דר' יהודה אית לי' דמקלקל בחבורה פטור ודבריהם תמוהין מאוד. דהא קיימינן השתא דדם מפקד פקיד והמלאכה היא אצל הפתח משום בונה ובזה כו"ע סוברים דכל המקלקלים פטורין וכבר תמה על זה הרש"ל בס' חכמת שלמה. וכתב לפרש דהתוס' גורסין כהגירסא שהביא רש"י ז"ל ע"ש ודבריו דחוקים מאוד כאשר כבר השיג עליו המהרש"א ז"ל ע"ש. ולפי מה שכתבתי למעלה ליישב הגירסא שהביא רש"י ז"ל לא אפשר כלל לומר דהתוס' סביר' להו כאותו הגירסא דאדרבה לזו הגירסא הכי פירושו דאת"ל הלכה כר"י הוא חייב ואת"ל הלכה כר"ש הוא פטור: עוד נראה לפע"ד דיש לקיים הגירסא הנ"ל עפ"י מאי דאמרינן בב"ק דף ל"ד תני ר' אבוה קמי' דר' יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה חובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו. והקשו בתוס' שם ד"ה חובל ואמאי חייב ר' אבוה אעפ"י שאין צריך לכלבו כו' הא הוי משאצ"ל ואפי' לר"ש דמחייב מקלקל בחבורה מ"מ בעינן צריכה לגופה כדמוכח בריש הנחנקין כו' ותירצו דהאי תנא סבר לה כר"י בחדא וכר"ש בחדא ע"ש מדבריהם אלו שמענו דר' אבוה סובר דכמו דמחייב ר"ש מקלקל בחבורה ה"ה דלא בעינן בחבורה נמי שתהא צריכה לגופה ואע"ג דבעלמא סבר ר"ש דמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור מ"מ בחבורה חייב. ולפ"ז י"ל דהקדמונים אלו מפרשים על דרך זה דמתחילה קא בעי הגמרא דם מפקיד פקיד או חבורי מחבר היינו אם נימא דלדם הוא צריך והיינו לראות אם הוא בתולה והוי מלאכה שצריכה לגופה כמו שפי' ר"י בתוס' ד"ה לדם ולהכי אם נימא דחבורי מחבר אסור לכו"ע אבל בתר הכי דקאמר הגמרא לפתח הוא צריך ומקלקל הוא אצל הפתח שוב איכא