מצפה אריה קכב

תשובה מהרב הגאון אבד"ק בראד תשובת כבוד ח"ז הרב הגאון המפורסם איש האשכולות מוה' יחיאל מיכל ז"ל אבד"ק בראדי אשר הי' מונח ת"י חתנו כבוד מו"ח הגאון נ"י ונתנה לידי עם קצת הערות לספחה לתשובתי בענין ההוא ולעשות נ"ר לנשמתו נ"ע וכמאמרם ז"ל. הנה בדין אתרוג מורכב רבו הגאונים שפסלו אותו למצות פרי עץ הדר. הלבוש כתב הטעם שפסולו מדאורייתא מחמת דמאיס לגבוה לפי שנעבדה בו עבירה וכתב דאע"פ שהרכיבו עכו"ם מ"מ איכא למ"ד דבני נח מצוה על הרכבת אילן מין בשאינו מינו וכיון דנעבדה בו עבירה אימאס לגבוה כמו בהמת כלאים. ב' כתבו הטעם דהוי אתרוג החסר ודמי לאתרוג השותפים שכיון שיש לשותפו חלק בו הוה לגבי זה אתרוג חסר הה"ד בזה כיון דמעורב באתרוג המורכב חלק מילימאני א"כ נחסר לעומת זה חלק אתרוג ממנו. וטעם ג' כתב מהרש"ל והביא הט"ז והמג"א דאין זה אתרוג שהתורה צותה עליו והוי כמו רימון או פריש כיון שצותה לנו לקחת פרי עץ הדר שמקובל לנו שזה אתרוג לא מבעיא אם ירכיב לימאני בשורש אתרוג לא ישא כלל זולת פרי לימאני ואין זה אתרוג כלל אמנם גם כשירכיב יחור של אתרוג על גבי שורש לימאני שאם למראה עין נשפוט עליו כל רואיו יכירו אותו שזה פרי עץ הדר בכל זאת בין אתרוגים לא יתחשב כי לא בלבד שיש בו מקצת חלק לימוני ואינו כולו אתרוג ולא נוכל לצאת בו ידי חובת מצוה ולקחתם לכם פרי עץ הדר משום דלא אמרינן דמקצת אתרוג יוכשר ג"כ ויחשב כאלו הי' אתרוג שלם דנימא דפרי עץ הדר אמר רחמנא ואפי' מקצתו כמו דאמרינן שה ואפילו מקצת שה. שזה אינו שלא בכל המקומות אנו אומרים כן ויש מקומות שמצינו שדרשו ז"ל להיפך כמו בבכורות דפליגי ר' יהודה ורבנן אי בכור כולו בכור משמע ושם ס"ל חמש ולא חצי חמש וכמו דבר ולא חצי דבר חמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר. וכן בקידושין אמרו ז"ל איש אמר רחמנא ולא חצי איש אשה אמר רחמנא ולא חצי אשה. ונמכר בגנבתו ולא חצי גניבתו. ועיין בתוס' סנהדרין פ"ו ד"ה דבר ולא חצי דבר אך זולת זה שאינו כולו אתרוג הנה עוד תהי' בו היפך שאתרוג מורכב כזה אך לימוני יקרא שמו ולא ימנה בלתי את פרי עץ לימוני לבדו. והגאון מהרש"ל מדמה דין זה לדין ילדה שסיבכה בזקנה גבי ערלה דאמרינן דילדה בטלה בזקנה וה"נ נתבטל היחור האתרוג בשורש לימוני ואינו עוד אתרוג כלל. והן עלה במחשבה לפני לומר שאין זה ענין לביטול דבר בחברו וגבי ערלה דהילדה פטורה מערלה היא טעם אחר דהוי כמו נוטע במקום פטור וכמו נוטע בעציץ של עץ שאינו נקוב שפטור מערלה ואפשר לומר שגם זה כן כיון שהזקנה פטורה מערלה המרכיב בה כאלו נוטע אותן במקום פטור אבל לאו מטעם ביטול נגעו בה ומה ראי' מזה איפוא לפסול ענף עץ אתרוג המורכב בשורש עץ אחר אם תנובתו ופריו ישוה ממש לאתרוג בצלמו ובדמותו וכעין זה השיג הגאון מוה' אבא בתשו' איתן האזרחי והובא בתשו' הגאון בית אפרים ז"ל: אמנם חזקו עלי דברי כל נושאי כלי הגמרא שפירשו כולם שמטעם ביטול נגעו בה. ולדעת התוס' בע"ז דף מ"ט דאפי' אי נימא דזה וזה גורם אסור הכא מותר ופטור מערלה ע"כ מוכרחים אנחנו לומר שהיחור הילדה המורכב בשורש הזקנה הרי טפל נגדה ובטל בה מחמת שהוא עיקר. וגם לדעת רש"י והר"ן ז"ל בע"ז דילדה שסיבכה בזקנה תלוי בפלוגתא דזוז"ג כבר פי' עליו הר"ן דזוז"ג הוא גם כן מטעם ביטול דבר בחברו שהאיסור נתבטל בהיתר והיינו דלמ"ד זוז"ג מותר ס"ל דהיתר מבטל את האיסור ולמ"ד זוז"ג אסור ס"ל שהאיסור לא נתבטל עכ"פ וא"כ נשאר הדבר באיסורו [ועי' בתשו' בית אפרים מקשה מנא ידעינן שההיתר מרובה על האיסור דנימא שמבטל את האיסור וע"כ מוכרחים אנו לומר דההיתר עיקר לגבי האיסור שדרכו להתבטל כסברת הר"ן שם ומבטל האיסור הטפל נגדו] ולפיכך לדידן דס"ל זוז"ג מותר והילדה בטלה בזקנה וע"כ משום דהעיקר מבטל הטפל לו אפשר לומר נמי הכי ששורש הלימאני העיקר מבטל יחור האתרוג: והנה הגאון בעל בית אפרים ז"ל הכריע בדעתו דעת התורה שבמין בשאינו מינו לא בטלה הזקנה את הילדה לגבי ערלה אכן מחלק שם אי אמרינן מטעם גזירת הכתוב שבטלה זקנה את הילדה או מטעם זו"ז גורם שאם נימא מטעם זו"ז גורם יחוה דעתו שאין לחלק בין מינו לשאינו מינו. ולפע"ד נראה נכון להיפוך דאם הי' פטרינן לילדה שסיבכה בזקנה מטעם גז"ה או מטעם שהוא נוטע במקום פטור אין לחלק בין אם הוא במינו או שלא במינו כי אם נטע בעציץ שאינו נקוב ומרכיבהו מין על שאינו מינו היתחייב בעבור זה בערלה אבל אם נימא מטעם זוז"ג יש מקום לחלק דמב"מ נתבטל הטפל בשורשו העיקר אבל בשאינו מינו שניכר לא יוכל להתבטל. ולכאורה מוכרח זאת לדעת המרדכי גבי יבמה שרקקה דם דס"ל דבדבר שתחילת הווייתו בא בתערובות לא יתבטל לעולם א"כ איך יוכלו להתבטל תוצאות הכוחות היוצאים ומתערבים יחד מהיחור והשורש אלא ע"כ כיון שהענף העץ נתבטל בשורש הזקנה ממילא שב השרף היוצא מהענף הילדה להיות מותר ואין צריך להתבטל עוד ואם כן זה דוקא במינו אבל בשאינו מינו שניכר היחור ואינו בטל א"כ לא יוכלו הכוחות אשר יגיחו ממנו להתבטל מטעם שמראשית מוצאם באו ע"י תערובות וכסברת המרדכי: ומצאתי און לי מגמרא סוטה מ"ג דמוקי מתני' דאחד הנוטע כו' בהרכבת היתר וברייתא דאמרה פרט למבריך ומרכיב דמיירי בהרכבת איסור ולפי' אינו חוזר ופריך שם האי הרכבת היתר ה"ד אי נימא ילדה בילדה ת"ל משום ילדה ראשונה ואי ילדה בזקנה הא קיי"ל ילדה שסיבכה בזקנה פטורה מן הערלה ומקשה הגאון בעל בית אפרים ז"ל דמדוע לא הקשה קושיא זאת גם על הרכבת איסור ה"ד ע"ש: אמנם לפענ"ד י"ל דעל הרכבת איסור מצינו למוקמי כר"א בן יעקב דס"ל כרם דוקא ואינו חוזר על שאר אילנות אף אם חייבין בערלה ומיירי כגון שהרכיב ענף עץ ילדה בילדה כגון גפן ע"ג אגוז או עץ אחר. ואמנם על הראשונה אף שהוא ילדה אינו חוזר לפי שהוא עץ פרי אחר ולא גפן ורק על ההרכבה הי' לו לחזור שהוא כרם לולי שהוא הרכבת איסור אבל על ההרכבת היתר פריך שפיר דאם הראשונה היא ילדה יחזור עליו ואם היא זקנה גם על השני' אינו חוזר. וליכא לאוקמי שהראשונה הי' אילן אחר ולפי' אינו חוזר אפי' בילדה דא"כ גם השני' הוא אילן אחר דאם לאו הו"ל הרכבת איסור ולמה יחזור על השני' לראב"י. ואי נוקמא מתני' כרבנן דחוזר אפי' על שאר אילנות א"כ תקשי ת"ל משום ילדה ראשונה. ואמנם אי נימא שמטעם זוז"ג בטל היחור בשרשו אף במבש"מ א"כ הדרא קושיא לדוכתא לפריך ה"ד גם בהרכבת איסור דלא נוכל לאוקמי כראב"י דא"כ ל"ל למעט שאינו חוזר מחמת איסור בלא"ה אינו חוזר דלו יהא שמחמת ערלה אינו נתבטל מפני שהוא ילדה עכ"פ כיון ששב להיות אילן אגוז ולא גפן בלא"ה אינו חוזר לראב"י דס"ל כרם דוקא: ולפ"ז כיון דמבשא"מ לא נתבטל הענף בשרשו יש לפקפק על סברא זו שיהפך כל ענף עץ האתרוג להיות