משובב נתיבות מח

נמי אינו אלא בניתן אבל במכר שלקח מעות לא מהני תנאי כמ"ש בטוש"ע סי' קי"א ע"ש

סי' פ"ז ס"ק ט' וכן הנשבעין ונוטלין ז"ל נראה דוקא באותן נשבעין ונוטלין שדינן מן התורה ליטול בלא שבועה כו' והב"ד אין יכולין לנדותו כו' כ"כ בקצה"ח ס"ק י"ד. ס"ק י' שבאות על הספק ז"ל לכאורה קשה דהא אינו נאמן לטעון החזרתי אלא במגו דנאנסו כו' עד יכול לטעון השבע לי שלא פרעתיך עכ"ל כ"כ בקצה"ח ס"ק ט"ו ובסי' רצ"ו ס"ק ב' ע"ש

ס"ק י"ד דהנה בב"ק ק"ח תוס' ד"ה תרי כפילי כתבו דהחשוד על השבועה מדרבנן הוא דמפסל ולכאורה קשה מהא דפ"ק דמציעא עד ישבע גם לשקר עכשיו ע"ש כי' כתוב בקצות החושן סי' צ"ב ס"ק א' ע"ש

סי' פ"ח ס"ק א' ז"ל ובחי' הרשב"א פ' כל הנשבעין נסתפק בקידושי אשה בכלי פחות מש"פ אי מקודשת כיון דהוי כמו ש"פ ובקצה"ח תמה מהא דאמרי' בקדושין דאשה לא נקנית בחליפין משו' דחליפין אתנהו בפחות משוה פרוטה ואשה בפחות משוה פרוטה לא מקני' נפשה והא דחליפין ליתא אלא בכלי אלמא אפי' בכלי אינה מקודש' בפחו' משוה פרוטה. ולק"מ דהא בק"ס. מהני אפי' תפס מקצת מהכלי מטעם דכמאן דפסיק דמי כדאי' בב"מ ומקצת כלי ודאי לא חשיב לענין הודאה וקדושי אשה ועוד דאפי' בהמה מקרי כלי לענין ק"ס אלמא דלא דמי כלי דק"ס לכלי דהודאה וקדושי אשה דשם בעינן כלי חשוב דוקא עכ"ל אמנם לא מצינו לחלק בין כלי לכלי ומ"ש דבק"ס מהני אפי' מקצת כלי התם כיון דבעי שלש על שלש וכמבואר סי' קצ"ה ס"ד והוא כל בגד לענין טומאה ע"ש וכל מה דמקרי כלי לענין ק"ס ה"ה לענין הודאה ושבועה ואין לנו לחלק

ס"ק ב' והודה לו באחד ז"ל ובקצה"ח הקשה דממ"נ אם הכלי בעין ה"ל הילך ואי נאבד א"כ אינו חייב לו רק מעות ובמעות בעינן ש"פ כו' ועוד נראה דכי היכי דמיעט רחמנא קרקעות משבועה ומבואר בסי' צ"ה דאפי' חפר בה בורות דלא הוי ההודאה רק במעות מ"מ פטור כיון דהמעות כצמח מקרקעות ה"נ כשריבה רחמנא כלי' לפחות מש"פ אפי' כי נאבדה וההודאה במעות חייב כיון דנצמח מכלים עכ"ל ואתי היתה ושלחתי' ע"ש ס"ק ד' ז"ל ואע"ג דגבי קרקע אזלינן בתר מעיקרא ואע"ג דחפר בה בורות ועיין סי' צ"ה מ"מ כיון דהשתא הוא פחות משוה פרוטה הלא אין ב"ד נזקקין על פחות ומשוה פרוטה כיון דכלי ליתי' בעינא ועיין שם

ס"ק ג' דחשיב כאלו הודה ז"ל עש"ך כו' ובקצה"ח תמה דא"כ לא הוי דררא דממונא כיון דליכא עדים וליכא ספק לב"ד כ"א ע"פ טענותיהם ולק"מ כו' ועוד דאפי' ליכא עדים כלל אפי' על הרדיפה מ"מ כיון ששניהם מודים הרדיפה ושני שורים מיחשב דררא דממונ' וספק לב"ד בלא טענותיהם על איזה מהם נגח עכ"ל. וכבר מבואר בקצה"ח שם ס"ק ח' בשם התו' שהקשו פ' השואל דף ק' ד"ה דמי עבד גדול וז"ל וא"ת והיכי קאמר סומכוס יחלוקו והא ליכא דררא דממונא כו' וי"ל דמיירי כגון שאמר לו המוכר בפני עדים עבד גדול אמכור לך בכ"ה דינרין ועבד קטן בעשרים דינרין ולא ידעי' מה קיבל הלוקח ומבואר דבלא עדים אלא זה אומר גדול וז"א קטן לא הוי דררא דממונא

ס"ק ד' ואם תפס ז"ל. ובקצה"ח כתב הטעם דמהני משום דהוי תרי הודאות דסתרי אהדדי ודמי לב' כתות עדים המכחישו' זה את זה דמהני תפיסה וליתי' כמו שהקשה בעצמו מגיטין מ' גבי עשיתי פ' עבדי ב"ח והוא אומר לא עשאני דאינו מוצא לחירות אף דהעבד תפוס בעצמו ועבודתו בידו ואפ"ה לא מהני כו' אלא ודאי דלא מהני תפיסה בתרי הודאות דסתרי אהדדי והטעם דתרי הודאות לא דמי לתרי ותרי כו' ע"ש. וכבר כתוב שם בקצה"ח ס"ק ט' בשם הרמב"ן בס' המלחמות ר"פ הפרה שכתוב להדיא דמהני תפיסה בתרי הודאות דסתרי אהדדי ז"ל ומ"מ בשניהן ברי הואיל וזה אומר חייב אני לך וז"א אינך חייב לי אוקי ממונא בחזקת מאן דתפוס ולא מזדקינין להו והכי אי' בהשולח גבי נתתי שדה פ' לפ' והוא אומר לא נתן לי ע"ש. ועל הקושי' מעבד כתוב שם ישוב נכון לזה בס"ק הנ"ל ע"ש

סי' צ' ס"ק ד' ישבע בעל הפקדון ז"ל עש"ך ס"ק ט"ו עד פריך שפיר לימא תהוי תיובתא דרבה בר נתן דאמאי שקיל כדאמר מזיק הא יכול לטעון השטאה ובקצה"ח תמה דעיקר קושיא של הראב"ד מסוגי' דהמניח דלהרמב"ם דס"ל בא"י אם חטין אם שעורים נשבע התובע ונוטל חטים כיון שיש דררא דממונה א"כ בסוגיא דהמניח כשטוען המזיק שמא כו' הי' לו להיות ניזק נשבע ונוטל כפי טענתו ובזה לא שייך תירוץ הש"ך ע"ש. ולק"מ דכונת הש"ך הוא כך כיון דטוען משטה על השעורים לא הוי כאומר אינו יודע אם חטין או שעורים ולא הוי אלא כשאר אינו יודע אם נתחייבתי לך וליכא דררא דממונא מש"ה אין התובע כשבע ונוטל כו' עכ"ל. ולא דק בדברינו שם בקצה"ח ס"ק ז' וז"ל והראב"ד בהשגות שם השיג מהא דאמרי' גבי שורים דקאמר ניזק ברי ומזיק שמא אכתי היינו דרבה ב"נ ותו לא מידי עכ"ל. והכ"מ האריך שם והודה שהיא קושי' גדולה על הרי"ן מג"ש והרמב"ם וביאור ההשגה דהתם סוף פרק המניח פריך הא לא מייתי ראי' שקיל כדאמר מזיק לימא תהוי תיובתא דרב"נ ואי נימא היכי דאיכא דררא דממונא נשבע התובע ונוטל א"כ בלא"ה לא מצי מיירי דקאמ' ניזק ברי ומזיק שמא דא"כ ישבע הניזק ויטול ולמה