משובב נתיבות כח

דשטר קידושין שאינו ראוי למסרו לבעלים משום דלמא מחקה לי' לא חשיב שטר. ותמה בס' הנ"ל וז"ל כיון דלפי האמת לא תקנו זמן בקידושין א"כ שטר קידושין חזי למתבי' לבע"ד. ולא דיבר נכונה דכמו שלא תקנו זמן בקידושין לראי' משום הטעם שאמר התם בפד"א משום ה"ט גופי' לא תקכו שטר ראי' בקידושין כלל דלמאן ניתבי' דבזה ג"כ איכא חשש מחיקה והטמנה וגבי עדים אתי לידי תקלה כו' ואלו תקנו שטר ראי' בקידושין משום גוף הקידושין כו' היו מתקנין גם זמן דלראיית גוף הקידושין צריך ג"כ זמן כו' א"ו דלא תקנו שום ראי' בקידושין ודוקא גוף השטר קידושין היינו השטר שכתוב בו הרי את מקודשת שמקדשה באותו שטר הוי ראי' ג"כ אף שאין עקרו לראי' כו' אבל שטר ראי' לא אשכחן בקידושין וכן הוא בהגהמ"ר בקידושין דגוף השטר קדושי' הוא השטר אבל שכתוב בו פלוני קידש פלוני הוי מפי כתבם עכ"ל

והנה מ"ש דאילו תקנו ראי' בקדושין משום גוף הקדושין שלא תוכל להכחי' כו' ג"כ צריך זמן כו' או שתנשא לאחר ותאמר קידושין שלך לא תפסו כו' המחבר לא עיין היטב בדברינו ושגה בפירושא דהא שמעתא דודאי עתה גם הזמן יועיל לראי' והתם בש"ס הכין פירושא דגרס' זהו דקדושי' למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין ומפ"מ לא תקנו זמן בקידושין הניחא למ"ד משום פירי כו' אלא למ"ד משום ב"א ליתקן זמן כו' ואבע"א משום דלא אפשר היכי ליעבד כו' זמנין דחזי בכתבא ואתו ומסהדי כו' והיינו דקושיית הגמ' מפ"מ לא תקכו זמן בקידושין שיהי' מתורף שטר קידושין ויהי' פסול בלא זמן כמו גט משום גזירת בת אחותו. כמו שפסלו בגט משו' ההיא גזירה עד דמסיק משום דלא אפשר פי' משום דלא אפשר לתקוני הך חששא דבת אחותי לא תקנו שיהי' פסול בלא זמן רק הניחוהו כמו שאר שטרי ראי' ושטרי קנין דלא בעי זמן וכמו שדה מכורה לך מהני בלא זמן כך שטר קידושין א"צ זמן. וכמו שטר מכירה אם לא כתב בו זמן מהני לראי' כך אם רוצה לעשות שטר ראי' על הקידושין נמי מהני לראי'. ואם יכתבו בו זמן ודאי יהי' מועיל לראיי'. אלא דגם בלא זמן ג"כ כשר כמו שאר שטר ראי' דממונא. לאפוקי גט אשה דפסול בלא זמן לזה קאמר דבקידושי' לא תקנו כמו בגיטין דבגיטין לא תקנו זה שיפסל בלא זמן אלא או משום פירי או משום ב"א. והכא לא שייכי הני תרי טעמי לא תקני בו כמו בג"נ אבל לומר דעקרי ענין שטר ראי' מקידושין זה לא יאמר כלל. דלמה יגרע משאר ענינים שבין אדם לחבירו וכלל הדבר הוא דבגיטין פסלו בלא זמן משום פירי או משום בת אחותו ובקידושין לא פסלו בלא זמן. (הגה וכן מבואר בהדיא בתשובת הרשב"א סי' אלף ר"ט דשטר קידושי' שנכתב מדעת שניהם דין שטר יש לו. וכ"כ מהרש"ך שורש ע"ד וכן הוא באה"ע סי' מ"ב) ומ"ש המחבר בשם הגהמ"ר. הנה הגהת מרדכי שטה אחרת יש לו. וז"ל בפ' המקדש ואפילו אם נתקיים השטר בחותמיו הי' אומר ר' שמחה שאין העדות מתקבלת מתוך השטר כזה מדתני' בתוספתא יפה כח העדים מכח השטר שהעדים שאמרו את פלוני תנשא אשתו כתוב בשטר מת פלוני לא תנשא אשתו כו' הרי חזינן דאפי' בעדות דאקילו בה רבנן איכא מ"ד דבעידי שטר אין משגיחין כ"ש בשאר עדיות ושטרי ממונות הן יסוד ע"י נביאים עפ"י הגבורה דכתיב וכתוב בספר וחתום והעד עדים עשה הכתוב חתימת השטר כהעדאת עדים בפניהם כו' והאי דפ' ד' אחין שטר קידושין דמנחא בי' גבי דידי' ודידה דלא מקרי מפי כתבם ודוקא בשטר קידושין שהאשה נקנית בו וניתן לכתוב דמקשינן הוי' ליציאה אבל שטר ראי' על קידושי כסף לא ניתן לכתוב דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם ושלום אביגדור הכהן עכ"ל. מבואר משטה זו דלא מכשר מפי כתבם אלא בממון עפ"י יסוד נביאים או בשטרי הקנאה דהיינו שנתקדש' בשטר. אבל אם נתקדשה בכסף לא מהני ראי' דה"ל מפי כתבם וחילי' מהאי דמצאו כתוב פלוני מת דאין משיאין את אשתו. אכן לא כן דעת הרי"ף והרמב"ן והראב"ד והנ"י דהרי לשטתם העיקר תלוי בחזי למתבי' לבע"ח ועיין ברמב"ן בס' המלחמות פ' ד"א שכתב ז"ל שכיון שאין הזמן הכתוב בשטר עושה מעשה שטר אלא ביוצא מת"י עדים מפי כתבם הוא כו' וכיוצא בזה שנו בתוספתא יפה כח השטר כו' ויפה כח העדים כו' שהעדי' שאמרו פלוני מת תנשא אשתו מצאו כתוב בשטר פלוני מת לא תנשא אשתו כו' ופירשו בירושלמי לא תנשא אשתו מפני שהוא מפי כתבם והתם כמי לא ניתן לכתוב שאם למסו' לאשה אמרו לה מת בעלך היא נשאת עפ"י עצמה ואין לזכרון עדות לעצמן ואין ללמוד ממנו לפיכך לא תקנו חכמים כתובה בדבר עכ"ל הרי מבואר לפי שטתם גם במצאו כ' פלו' מת היינו משום דלא ניתן למסור לבע"ד וא"כ מוכח דלדידהו אפי' באסורי' שייך דין דשטר רק שיהי' ניתן למסור לבע"ד וא"כ לשטת הרי"ף והרמב"ן והראב"ד והנ"י ודאי מהני שטר ראי' אפי' בקדושי כסף כיון דחזי' למסו' לאיש או לאשה לראי' שקדש זה את זו וגם הזמן ניתן לכתוב לראי' אלא דלא נוכל לתקן חשש ב"א ע"כ לא פסלו חז"ל באין בו זמן כמו בגטי נשי' וזה ברור

ובשטת הגהמ"ר קשי' לי בהא דאמרו פ' השולח דף ל"ו אהא דתנן העדי'