משיבת נפש חלק א סד

אפשר לדון בו ריסוק אברים דהא גם בעוף שנחבט על פני מים ופירש"י חולין (דף נא: ד"ה עוף) שנחבט ונפל על כרחו על פני הנהר כיון ששט מלא קומתו די ולא אמרו אלא ממטה למעלה כו'. הרי שאף במים שייך חבטה. א"כ בנפל במים עמוקים שלא מדעת י"ל דהוה ריסוק אברים דאם בעוף שקל הוא לשוט וגם שט ממעלה למטה חיישינן לריסוק אברים א"כ ודאי באדם שכבדו מפילו למצולה ונפל פתאום שיש לחוש לריסוק. אף שיש אנשים למודים לשוט וקופצים למצולה מדעתם מ"מ כשנופל שלא מדעתו שייך טפי ריסוק. כמו בבהמה שמבואר (בסי' נ"ח ביו"ד) קפצה מדעתה אפילו גבוה הרבה אין חוששין דאמדה נפשה ק"ו באדם שמפיל עצמו למצולה. וא"כ אם נופל פתאום איכא נמי ריסוק אברים. ואם בבור עשרה טפחים עי' ב"ק (דף נ:) ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי ופירש"י אריתא יאור דדלאי משקה שדות ועמקו אמה ודנו עליו ריסוק אברים חזינן דאף במים שייך ריסוק אברים וא"כ אם נפל פתאום למצולה איכא נמי ריסוק אברים. ואפילו שלא יהיה כדי להמית ע"כ נחלש בודאי ואין בכחו להציל עצמו להתחזק לעלות וגם בור י"ט ממית אפילו נימא להבלי ממית ההבל שמבלבל אותו כ"ש שהמים מבלבלין אותו ואין בו כח לשוט. ובתו של ר' חנינא בן דוסא שנפלה לבור הגדול (בדף קכא:) י"ל שלא היה בדרך נפילה מרום לעומק רק שלאיזה סיבה הוחלקה ונפלה והי' לה מקום אחיזה בשפת הנהר רק שלא יכלה להציל עצמה. תדע שהרי עלתה אח"כ ומטפס ועולה מטפס ויורד. אבל שנשבר הקרח תחתיו והנפילה בכח איכא נמי ריסוק אברים ואין בו כח להציל. ומסיק בגמרא (שם) לר"מ כיפין ע"ג כיפין הי' א"כ לא היה הנפילה בכח. ואפשר גם בבתו של ר' חנינא כך היה

וגם מ"ש בתשובות שאלה כיון שהלך על דעת לחזור מיד י"ל אם איתא דסליק מסתמא היה שב למקומו. ובגמרא (קכא.) בעי לומר דצורבא מרבנן אם איתא דסליק קלא אית לי' אלא דמסיק דל"ש צורבא מרבנן דיעבד אין לכתחילה לא, י"ל לכך מחמירין לכתחילה דכלום חלקנו בין חבר לע"ה. אבל בזה שכל אפין שווין שהלך ע"ד לחזור והוא משא ומתן ופרנסה שלו י"ל אם איתא דסליק מסתמא לא היה נוסע למרחקים ולא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו ועוד כתבנו בתשובות

סימן כח

בענין מסלפ"ת, ובענין טעמא רקטטה

שאלה

במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא הר"ר צבי בהר"ר יוסף חייט להעיד בתורת עדות ובעונש באם לא יגיד ונשא עונו בזה הלשון אז בייא אונז איז גישטאנן אויף קוואטיר איין שערזאנד האט ער מיר גיגעבן ארבייט צומאכין האט ער מיך גיפרעגט ווי איך הייס האב איך עהם גיזאגט הירש. האט דער שערזאנד מיר גיזאגט אז אין אונזר פולק האט אויך גידינט איין יהודי אין האט אויך גיהייסין הירש זוסמאן אין ער איז גיוועזין איין שעלמי האב איך עהם גיפרעגט וויא ער האט אויש גיזעהין האט ער מיר גיזאגט אז ער איז גיוועזין איין קליינער פערשוין אין שערות שחורות של הראש ובזקן, אין טריב אויף דיא אויגין, האב איך עהם גיפרעגט וויא לאנג האט ער גידינט בייא אייך האט ער גיזאגט ניט לאנג ווארים ער איז איין מאהל אנטלאפען האט מען איהם גיחאפט האב איך עהם גיגעבין הינדערט שטעקינס דער נאך איז ער ווידער גיוועזין אין דער דינסט עטליכע צייטין אין איז ווידער אוועק גילאפען, אין האט זיך דער טרענקט, אין איין וואסער וואש עש גייט בייא ק"ק קאליועריע, האבין מיר עהם גיפינען אין דער מאנדיר האבין מיר דיא מאנדיר פון עהם אפ גיניממען אין האבין עהם חיבר גיוועזין אין דעם בגד הנקרא שפאנציר, כ"ז העיד הר"ר צבי הנ"ל

שוב בא לפנינו הר"ר יוסף בהר"ר ישעיה והעיד בתורת עדות ובעונש כנ"ל בזה הלשון אז איין איש חיל וואש בייא אינז שטייט אויף דער קוואטיר וויא ער איז צו אינז אריין גיקומען בלילה לבית האט דער איש חיל גיפרעגט וויא קען איך קריגען דאש ווייביל וואש האט איין רייכען ברודער ער איז איין קארצערש אין הייסט פישל אין איהר מוטער איז איין הייבין אין פראגא, האב איך עהם גיפרעגט לענין מאי פרעגסטו האט ער גיזאגט אז ער ווייש אז בייא אים איז גיוועזין אין דינסט איין שניידער פאר איין בעל מלחמה ער האט גיהייסען הירש אין ער איז גיוועזין איין מאגירער מענטש אין איין שווארציר איז ער דער טרינקען גיווארין אין מארייע פאליע אין איין וואסער, אין איך בין דער בייא גיוועזין אז מען האט עהם ארויש גינוממען פון וואסר אין מען האט עהם קובר גיוועזין אצל המים תיכף. כ"ז העיד הר"ר יוסף הנ"ל

שוב בא לפנינו הר"ר יונה בהר"ר אשר והעיד בתורת עדות ובעונש כנ"ל בזה הלשון אז ר' פישל בהר"ר טודריס האט מיך גיבעטין אז איך זאל חוקר ודורש זיין בין איך גגאנגען אצל הוואך מייסטער ער זאל נאך זעהין אין זיינע ביכער וויא דער הירש איז פאר שריבען אין זיינע ביכער, האט ער נאך גיזוכט, בתוך כך האט זיך אן גירופען איין שערזאנד בזה הלשון שוטה איך בין אליין דער בייא גיוועזין אז דער הירש וואש אין דיא ביכער שטייט פאר שריבען איז דער טרינקען גיווארען אין א"י כפרים האבין עהם גיפינען אין האבין עהם דיא מאנדיר אראפף גינוממען אין האבין עהם קובר גיוועזין אין שפאנציר. האב איך עהם גיפרעגט פאר וואס האט מען עהם ניט אפף גיגעבין צי יהודים האט ער גיזאגט ער האט זיך שוין לאנג כופר גיוועזין נאך דעם האט דער וואך מיינסטער נאך גיזוכט אין דיא ביכער אין ג' יהודים כשרים מפה האבין גיליינט אין ג' ביכער הנקראים קאנטראליע קראלעווסקי בזה הלשון מארעק הורשעק זוסמאן ראדעם פין ווענגיראב אחד מבעלי מלחמות כ"ז העיד הר"ר יונה הנ"ל בח"ע ובעונש כלל

שוב בא לפנינו הר"ר יהודא צבי בהר"ר אלי' והעיד בתורת עדות ובעונש באם לא יגיד ונשא עונו בזה הלשון אז איך האב גיליינט אין דיא ביכער פון וואך מיינסטער אין עש שטייט אז הירש זוסמאן איז צו גישטאנען לבעלי מלחמות בשנת למספרם ראדעם פון ווענגיראב כ"ז העיד בעונש כנ"ל

שוב בא לפנינו מוה' בנימין במהו' אברהם והעיד לפנינו שקרא בתוך הביכער כנ"ל. כל הנ"ל העידו לפנינו בתורת עדות ובעונש כנ"ל. ולראיה באנו עה"ח היום יום ג' כ"ז תשרי תקע"ח לפ"ק פה פראגא. העגונה כבר ישבה שבע שנים עגונה ונשאלתי כעת על עדות הנ"ל אם יספיקו להתירה לעלמא

תשובה

נשית ידינו על כל הפרטים מעדות הנ"ל וכל מה שיש לפקפק ולישא וליתן בהם כיד ה' הטובה עלינו. והוא ית' יאיר עינינו במאור תורתו. ומשגיאה יצילנו ואל תצל מפינו דבר אמת עד מאד כי לך יחלנו. יהי נועם ה' עלינו ונפלאות מתורתו יראינו

א) והנה אומר כי עדות הראשון שהגיד השירזאנד עם שבודאי הוא מסיח לפי תומו מ"מ לא הוזכר רק שמו ושם אביו ולא שם עירו. וכבר נודע דעת כל הפוסקים שאין מתירין בשמו ושם אביו לחוד וכמבואר ברמ"א (סי' י"ז סי"ח) דבלא שם עירו אין מתירין ועי' בחמ"ח שם. וא"כ יש לחוש שמא אחר הוא שהיה בעל מלחמה אשר קרהו המקרים הנ"ל ולא זכו בעל העגונה שאנו דנין עליה. מיהו אם ידוע שבעל העגונה ששמו כנ"ל היה בין אנשי המלחמה של אותו פולק שפיר יש לסמוך על זה שהוא זה. מאחר שלא הוחזקו בפולק שני שמות כאלו לא גרע מאילו הזכיר (שם עירו) [שמו ושם אביו] ולא