משיבת נפש חלק א כו

דקרא דשערי בפירוש הוה מוקמינן ההלכה שבשיער יש חציצה ברובו הייני בשרשי השיער שאז רוב ראשו חצוץ בדבר הדבק ע"ג השיער ולא מוכח אם שרשי השערות סמוך לגוף הראש נפרדים רק יש חציצה בראשיתן. מיהו בתר דגלי קרא דשערו כגופו ממילא אם ראשי השערות דבוקים חוצצים גם כן אם יש רוב ומקפיד אבל ההלכה מתפרש בכל אופן שיהיה השערות דבוקים אף בשרשם אינן פוסלין רק ברובן

ועתה י"ל לקושי' הנ"ל (אות ג) למ"ד דלא דריש אתין שערו מנ"ל. דאפשר דס"ל כיון דהלכה נאמרה על שיער אף בלא קרא מפרשינן איזו מקום שיש חציצה בשיער אף בראש חוצץ ומוכח דבעי טבילה ובסברא בעלמא פליגי. ולפ"ז דברי הגאונים ורש"י עולים בקנה אחד כפתור ופרח דמשערו נלמד אף הגוף ואין מקום לקושי' התוס' כלל וכלל והסוגי' דפ' מרובה מסייע להם כפשוטה

ואין להקשות לפ"ז ניהו דמוכח דמיעוט המקפיד אינו חוצץ אפ' בגופה אכתי מנ"ל רובו שאינו מקפיד בגופו. דמן ההלכה לא נשמע רק מיעוט המקפיד בגופו שאינו חוצץ מאחר שגם בראש יש מיעוט מקפיד מגופו אבל רובו ואינו מקפיד ניהו דלא חוצץ בראש רוב שאינו מקפיד היינו משום שאין רוב גוף אבל רוב שאינו מקפיד בגוף מנ"ל. לאו קושי' היא דכיון דלענין מיעוט המקפיד שוה הראש לגוף הה"ד לרוב שאינו מקפיד דלעולם בטל שאינו מקפיד יותר ממקפיד אפילו שיהיה במיעוטו. ועוד דנראה דהראש חשיב לעצמו כמו כל הגוף כמו שמצינו לענין טומאת לידה ובכור דיצא ראשו הרי הוא כילוד ורוב ראשו חשוב כרוב גופו לכן לענין חציצה נמי לא מפלגינן בנייהו הרי נתבררה שיטת הגאונים ורש"י בחדא שיטא שייטו ומקום הניתי לי מן השמים להתגדר בזה

ח) כלל העולה לדברי הרי"ף והתוס' לפי דעתי שאף אם כל הראש חצוץ ומקפיד עלי' מ"מ אינו חוצץ. ולדברי השאלה דידן במילתא דרבנן אף אם הוא כולל כל הראש

אך לפי דעת הגאונים ופירש"י שבררנו אם הקאלטין על כל הראש יש בו חציצה מן התורה וצריך עיון ושקידה יותר לברר הענין היטב בנ"ד. ונלפענ"ד דגם להגאונים אף שההלכה נאמרה על שערו י"ל דכך נאמרה ההלכה רובו המקפיד חוצץ אבל על כולו לא נאמר כלום וממילא נשמע דרובו שאינו מקפיד אינו חוצץ ומכולו לא נאמר כלל. רק דרב כהנא ביבמות (דף ע"ח) מייתי אבל כולו חוצץ. וי"ל דהיינו מסברא דבשלמא בנשאר דבר מה מן הגוף י"ל כיון דרובו שאינו מקפיד בטל לגבי השאר אבל בכולו אין נשאר שום חלק גוף מבורר שיגעו המים בבשרו. אמור מעתה שאף שהראש כולו מכוסה מדבר שאינו מקפיד לא מקרי כולו דעכ"פ הגוף לגבי הראש לא גרע ממיעוט הגוף נגד רוב הגוף

ומה שהביאני לזה הוא דבגמ' (עירובין ד: כ"ד) פריך לגזור על מיעוטו שאינו מקפיד אטו מקפיד וכן מיעוטי שאינו מקפיד אטו רובו שאינו מקפיד ומשני היא גופה גזירה וניקום ונגזור גזירה לגזירה. ואכתי קשה נגזור מיעוטו שאינו מקפיד אטו כולו שאינו מקפיד שהוא מן התורה ולא הוי רק חדא גזירה וצ"ל דכולו שאינו מקפיד לא שכיח כלל שלא ישאר שום חלק מאיבריו בלי חציצה לכן לא גזרו. והשתא להגאונים תקשי אמאי לא גזרו בראש לבד מיעוט שאינו מקפיד אטו כולו דהא גזרו במיעוט גוף מקפיד אפילו כל דהו אטו רובו של גוף אם כן כ"ש שיש לגזור מיעוט ראש שאינו מקפיד אטו כל השיער שהיא קטן בכמות ושכיח טפי מרוב גופו המקפיד

ט) ובהכי ניחא דברי הרשב"א בת"ה הביאו ב"י (סי' קצ"ח) שהביא גם מעכ"ת וז"ל צבעים כו' אע"פ שצבע זה פשט בכל השיער ורובו אע"פ שאינו מקפיד עליו חוצץ כאן אינה מקפדת ורוצה להיות שם והרי היא כאלו הוא מגופו של שיער שהרי מצינו טבילה לפרוכת אע"פ שיש בו תכלת וארגמן ותולעת שני עכ"ל. וכבר עמד מעלתו בזה הא בפרוכת לא היה רק רובו ומקפיד וניהו דמ"ש מעלתו דבדרבנן מהני לנאותו כבר כתבתי לעיל (אות ה) דלנאותו מהני אפילו בשל תורה מ"מ קשה איך מייתי ראי' מרובו שאינו מקפיד דרבנן לכולו שהוא מן התורה ומ"ש בשם הרב מ' משה זאב דס"ל דכל השיער מצטרף ולא נחשב רוב הראש לבד. לא נהירא שיהיה פשוט לרשב"א כ"כ עד שיביא ראיה מזה. דשמא לא נאמרה ההלכה רק על שיער ראשו ומרויחין קושית התו' דל"ל קרא לשערו כמ"ש לעיל (אות ה) ועוד א"כ מנ"ל לרשב"א באשה שאין לה שערות רק בראש כנון שהיא קטנה או איילונית ויש לה שיער בראש אטו בהך אשה אמר שאם כל שיער ראשה צבוע חוצץ הא ודאי לא נהירא כלל. וגם עיקר הסברא שנסתפקו אם בעינן רוב שיער בצירוף כל מקומות שיער וכולן יצטרפו דא"כ תמה על עצמך אם יש לאדם חציצה בכל שיער ראשו שחוצץ מן התורה אם עדיין לא גדלו נו שערות במקומות אחרת לא תעלה לו טבילה ולמחר שיביא שערות יחזור ויטבול עם שיער ראשו שיש בו חציצה ותעלה לו טבילה וכי יגרמו השערות שגדלו אח"כ טהרה לחציצה של אתמול זה נגד השכל

וממוצא דבר אתה למד שגם במה שנסתפקו האחרונים אי מצטרפין כל שערות שבגוף שכל מקום שיער נידון לעצמו כמו שהביא בס"ט (ס"ק י"ז). שלענ"ד יפלא אם נאמר דשער בית השחי ובית הערוה נידון לעצמו אם כן הגע עצמך אם היה שם מקום חוצץ קודם שגדל השער הו"ל מיעוטו ואם אינו מקפיד אפי' מדרבנן שרי' ולמחר כשיצמחו לו שערות יגרמו השערות החציצה וכי יהיה הטפל חמור מן העיקר דשערות לא נקרא רק טפל לבשרו. ועוד דאם כן קרח שאין לו שערות בראשו אפילו יהיה על ראשו חציצה לא יזיק כיון דליכא שער ולא יהא חציצה כ"א על ידי צירוף הגוף שיהיה רובו עם הראש וכשיצמחו לו שערות יהיה חציצה ברוב ראשו. אתמהא אטו שערות גורמין טומאה וטהרה. אלא נראה הדבר ברור דהלכתא לא הוי רק על ראשו ומטעם חשיבות הראש כמו הגוף לכן רוב ראשו חשוב כרוב גופו והיינו רוב הקדקוד שהוא מקום שער לבני אדם. והה"ד בקרח אם יש על ראשו דבר חוצץ ברובו ומקפיד על שטח הראש במקום שראוי להיות שער אצל אנשים אחרים ומקרי רובו ומקפיד להגאוני'. ושער שבשאר מקומות נידון עם הגוף לגמרי לענין רובו ומקפיד עליו כנ"ל ברור

מעתה בטלו דברי הרב מהרמ"ז לגמרי והדק"ל על הרשב"א איך מייתי מפרוכת לכל שיער. ומ"ש לעיל (אות ה) דגם הלבן צבוע מ"מ לא נזכר בדברי הרשב"א. לכן הדבר ברור דגם הרשב"א ס"ל דניהו דהראש נידון לעצמו לענין רובו ומקפיד עליו מ"מ באינו מקפיד דבעינן כולו הראש לבד לא נקרא כולו בלא צירוף כל הגוף

ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת יצא לנו בנ"ד הקאלטניס אפי' אם כוללים כל הראש כיון דלא קפדא אף להגאונים אין כאן רק חששא דרבנן וכמו שהוכחנו מן הש"ס ולשון הרשב"א וכן רבינו ירוחם

י) והנה בענין הקאלטניס ודאי מקרי אינו מקפיד שהרו רובא דעלמא מקפידן שלא להסירם כ"ש אשה זו שהוזהרה בפרטות ובנפשה דיבר לה בפרט שיש לדון למי שהורגלה בזו לילך אחר דעת אשה זו בפרטות וכמ"ש הרמב"ם באם מקפדת על שערה א"ל. אף שאין השאר מקפידין בכך. וגם מתוך הסברא יראה דתלוי בקפידות הטובלת דהא רש"י (סוכה ו' רע"ב) פי' הטעם דבאינה מקפיד בטילה לגבי גופה ואם כן ברובו ומקפיד שהוא מן התורה מה יועיל מה שאין אחרים מקפידין הא כיון שהיא מקפדת ודעתה להסירו למה לא יחוץ מאחר שאין הדבר הנדבק בטל לגבי גוף זה. וכיון דעכ"פ ברובו ומקפיד אזלינן בתר דידה אם כן גם במיעוט המקפיד איכא למגזר אטו רובו דליכא רק חדא גזירה. דהא בש"ס פריך דנגזור מיעוט שאינו מקפיד אטו רובו ומשני דגזירה לגזירה הוא ובכה"ג ליכא רק חדא גזירה

אלא דהרשב"א בתה"א (דף ק"ץ) שכ' וז"ל וקשי' לי קצת דלכאורה משמע דר"ש שזורי דתוספתא אתי' כר"א דמתני' (פ"ט מ"ג דמקואות) דתנן התם ואלו שאין חוצצין קלקי הראש ובית השחי ובית הסתרים באיש ר"א אומר א' האיש וא' האשה כל המקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו [אינו] חוצץ אלמא אילו לרבנן בין מקפדת בין אינה מקפדת חוצצין וי"ל דלרבנן