משיבת נפש חלק א יג

שאלות ותשובות

סימן א

שאלה

הן אם אמנם ידעתי והכרתי טרדת רפמעכ"ת בעיונו בשיעורין דיומא. אשר ע"כ לא נסיתי באלה להטריחו בשאלות בלימודים אחרים. אולם עתה בלמדי מס' מנחות אשר אין לי שום מפורש על מס' זו הוכרחתי להטריחו בשנים ושלשה דברים. אשר רפמעכ"ת יאיר להוציאני ממבוכתי. ועם אדוני הסליחה

מנחות (דף ק) רש"י ד"ה נעשה כמו שסידרן הקוף ואין שולחן מקדשו אפילו בזמנו עכ"ל. לכאורה צ"ל לפ"ז דביום השבת מחויב לסלקו ולהניחו מחדש. כיון שתחילת הסידור היה כמו שסידרו הקוף. א"כ העיקר חסר בדברי ר"א דהל"ל שצריך לעשות הכי. ועוד דא"כ לא א"ש לישנא דאפילו תימא. דאין החילוק אלא דלרבא צריך לסלק קודם בין השמשות ולר"א בשבת. וי"ל כוונת רש"י דה"ק אפ"ת בשלא קדים וסילקו ואפ"ה אינו נפסל כי מטי לילא דבי שימשי אע"ג דלילה אינו מחוסר זמן כיון שהוא שלא כמצותו דמצותו להניחה ביום אין שולחן מקדשו. אבל ביום שאז מצותו וזמנו ודאי מתקדש ממילא. וכן הוא בהדיא בהרמב"ם פ"ה מהל' תמידים ה"ג יעו"ש. מעתה צ"ע ביומא כ"ט ברש"י ד"ה פסולה וד"ה נעשה יעו"ש

שם (דף ק"ו) ואמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן ע"כ. צ"ע דמקשה כ"כ בפשיטות בלשון ואמר מר. והרי הוא פלוגתא לעיל (דף ט) וס"ל לר"י דמקטיר קומץ. אלא דהשירים אסורין באכילה. והילכתא כוותיה (וביומא מ"ז) דקאמר ג"כ הכי. כתבו שם התוס' דלהכי שני בלישני' לומר דאין מקטירין כדי להתיר השירים באכילה. וא"ש דהתם אכל המנחות קאי. וא"כ כל שירי מנחות לא יהי' נאכלין משא"כ כאן דלא שני בלישני' ומיירי באמר פרשתי ואינו יודע מה אין לו תקנה ליקטר חובה ברישא אם לא להתרצן אליבא דר"א

בכריתות כ"ז בגמרא הפריש עשירית האיפה והעשיר יבא וכו'. פשוט שהוא ט"ס. וצ"ל לעשירית האיפה וכ"ה במתני' שם. וכ"ה שם בגמרא והלין מעות דאפריש יפלו לנדבה כו' ע"כ. וכ"ה בהדיא בת"כ ויקרא וכ"ה ברש"י חומש. מעתה צ"ע במנחות ק"א ר"א אמר כולן טמאין נפדין טהורים אין נפדין חוץ מעשירית האיפה של מנחת חוטא. שהרי אמרה תורה וכו' וע"ש ברש"י. ומ"ש דבכבשה או שעירה מיירי ממעות ולא כן גבי עשירית האיפה. ובעיוני בענין הזה בהרמב"ם הוא יותר צ"ע לדעתי. שבפ"י מהלכות שגגה הי"ב כתב הפריש עשירית האיפה והעשר עד שלא קידשה בכלי הרי הוא ככל המנחות ותפדה וכו' עכ"ל וכתב הכ"מ שהוא מהתוספתא ובפ"ו מאיסורי המזבח ה"ה כ' אבל טהורין אע"פ שעדיין לא קידשו בכלי אין פודין אותן חוץ ממנחת חוטא וכו' עכ"ל

עוד אחת אדרוש במה שתרגם אונקלס בפ' וישלח אמאה קשיטה מאה חורפן. ובפ' וירא על שבע כבשות תרגום שבע חורפן. רק על שבע כבשות הצאן תרגם שבע חורפן דען. גם כל כבשות שבתורה תרגם אימריא ועל הכל בקשתי מאוד מרופמע"ת למחול על כבודו הרמה להשיבני על ידי מכו"ז לשמחני באורו. כ"ד עפר תחת כפות רגליו

אברהם בהרב מוהרא"ם זלה"ה

תשובה

לא ידעתי מאי קשי' לי'. אי רש"י לא ס"ל כהרמב"ם. כיון דשפתיו ברור מללו ביומא (דף כט) שצריך לסדרו מחדש דהכא פשטא דקרא ביום השבת יערכנו. משמע שמצוה לערוך לחם פנים בשבת. ואי מעיקרא הוה כמו שסידרו הקוף. א"כ איך יצא ידי מצוה. ביום השבת יערכנו משמע שהסידור צריך להיות בשבת. גם למ"ש התוס' דבעינן הסידור בבגדי כהונה וא"כ אם הוא כמו שסידרו הקוף. איך יועיל סידור הקוף בדבר שצריך בגדי כהונה לכן רבא מוקי בקדם וסילקו היינו קודם בין השמשות שבודאי הסידור צריך להיות בשבת. כמפורש בקרא ובמשנה דקאמר יניחנה לשבת הבאה. היינו שיניחנה לסדרו בשבת הבאה. וכן בכל מצות. בעומר אמרינן וקצרתם הוה מצוה. ואם מצא קצור קוצר ג"כ. וגם בסוכה אמרינן תעשה ולא מן העשוי וכן בציצית. א"כ כיון דכתיב יערכנו א"כ איך מועיל מה שסדרו הקוף ואדרבה דברי הרמב"ם תמוהים בעיני וכן למ"ד שקדם וסילקו קשה. איך אמר יניחנו לשבת הבאה אי מפרשינן שיניחנו כפשוטו איך אמר יניחנה אלא ודאי פירוש יניחנה הוא שיניחנה לסדרו בשבת הבאה דפשוט דבעי סידור בכל שבת. וכן מבואר ברמב"ם פ"ט מהלכות ביאת מקדש דין ה' דזר שסידר לחם הפנים פסול ולוקה. א"כ תמה על עצמך אם נעשה כמו שסידרו הקוף ויעלה במקום מצות ביום השבת יערכנו וכן משמע בגמרא (דף צ"ד) דמותיב רבא לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחה שבת ואי ס"ד דאורייתא אמאי לא דחי שבת ומשני דר"ע ס"ל דבאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה שבת ואי ס"ד שיכול לסדרו קודם שבת א"כ איך ס"ד דדחי שבת הא אפייתן ג"כ אינה דוחה שבת ולא תלי' בדר"ע כלל שהרי פשיטא שלא ניתן שבת לדחות כלל אם אין תנור מקדש וגם שינוי' דרבא והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו טעמא מאי דלא ליעפש בהאי פורתא לא מיעפש משמע דבודאי צריך לסדרו בשבת עצמו. מיהו י"ל רבא לשיטתי' דמוקי בקדם וסילקו א"כ אי אפשר לסדרו ע"ש דנפסל בלינה אבל לרב אשי דס"ל סדרו שלא כמצותו לא איפסל בלינה י"ל דבאמת מסדרו בע"ש מ"מ בברייתא מבואר בהדיא דבמוצאי שבת מכניס הקנים ואי נימא דעולה בסדרו שלא כמצותו הא גופי' קשי' יסדרנו בע"ש ויכול לסמוך הקנים מיד אלא ודאי צריך לסדרו בשבת דוקא כפשטא דקרא ביום השבת יערכנו

ומה שהוקשה למעלתו עוד על הא דמנחות (דף ק"ו) דפריך בפשיטות האמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אינו מקטיר קומץ עליהם הא (בדף ט) ס"ל דמקטיר קומץ עליהם רק השירים אסורים באכילה ג"כ נראה דלא קשיא דכיון דעכ"פ השירים אסורים באכילה ואין מביאין קדשים לבית הפסול כמבואר בכמה דוכתי ובמנחות גופי' (דף ק"ה ע"ב) דאפילו למעט באכילתן אסור ובפסחים פ' האשה מבואר דלהכי פטור מפסח שני שאי אפשר לו להתנות משום ממעט באכילתן כ"ש לפוסלן לגמרי וא"כ לית ליה תקנתא וה"ל לרבנן להצריכו להביא מאחד ועד ששים כרבי דס"ל הכי משום דלית ליה תקנתא אחריתא דהא לר' ג"כ משום איסורא לערב חובה בנדבה צריך להביא מאחד ועד ששים וכ"ש לפסול קדשים שאין זה תיקון

ומה שהוקשה לו במנחות (דף ק"א) דבכריתות משמע בהפריש עשירית האיפה היינו מעות לעשירית האיפה. ובמנחות (דף ק"א) פי' רש"י מחטאתו שאם הפריש מעות לכשבה ושעירה