משיבת נפש חלק א קיח

(סי' קכט סט"ז) כי ראו בספרי גט מקושר והשבתי להם אחת דברתי ולא אשנה מן הכתוב בספרי אך אין דרכי להקפיד שיפסקו דוקא ככתוב בספרי כי לא אפקיד שומרים לבל יטו מני דרך הכתוב בספרי ושאלו להגאון דק"ק נאשעלסק נ"י והשיב שיכתבו כדברי רמ"א הגם שלא העצבוני בזה ולא המרו את רוחי בזה אף שלא היה טעם כעיקר בדבריו רק שהיה לבי נוקפי אם אני יוצא ידי חובתי בשתיקה כתבתי להגאון המובהק ר' עקיבא איגר נ"י ובפירוש הודעתי לו שאיני מקפיד כלל אם לא יערער אחר הנעשה מן הדיינים אם יטב בעיניו והשיבני שמ"מ מה שעשו עשוי לא בעצם ראי' רק מאחר שפשט הדברים כמו שכתבתי ואיך יתכן שיהיה נעלם זה מתה"ד ורמ"א. אבל אתר שהתפשט ספרי בכל תפוצת ישראל ידעתי כי כולם תפסו כמ"ש וגם דברי הגאון ר' זלמן מרגליות נשענים על הכתוב בספרי. והמתגרשת מתה טרם נשאת לגבר. ברוך היודע

עכ"פ בזה הגט שכבר נכתב שלמה המכונה זלמן ארי' המכונה ליב אין לפוסלו ולכתחילה ראוי לכתוב שלמה ארי' דמתקרי זלמן ליב שהוא הדרך המובחר והברור מ"מ אין לפסול הגט אחר שכבר ניתן

סימן מח

בענין שמות אנשים

שאלה

איש אחד הנקרא בפי כל יונתן כמורגל והדיינים חקרו על שם המגרש ואמו של המגרש ואחיו אמרו שעיקר שמו הוא יהונתן וגם הראה לפני הדיינים שנים וג' כתבים שחתם עצמו בשם יהונתן וגם חקרו ע"י שיחתום בפניהם וחתם ג"כ יהונתן וכתבו בגט יהונתן ואחר שנה ומחצה נשא אשה במקום אחר וגירשה וחקרו ג"כ על שמו ואמר ג"כ ששמו יהונתן וגם שלחו להש"ץ שקורא אותו לס"ת ואמר ג"כ שתמיד הי' קורא אותו יהונתן אך שבעת כתיבת הגט הי' שם הסופר דקהילה ראשונה ואמר שבגט ראשון כתבו יונתן ע"כ כתבו שם שני גיטין אח"ז חפשו במקום גט ראשון על הספרים ומצאו כתוב תת"י ערך עשרים פעמים יונתן חסר ה"א רק ערך שני פעמים יהונתן

תשובה

א) ע"ד הגט הניתן כיון שנחקר מפי ב"ד ואמר ששמו יהונתן. תחלה נדון אם נאמן ע"פ עצמו ששמו יהונתן וברור דנאמן דלא גרע משם אביו שכותבין ע"פ עצמו וכן שם טפל אף שאם שינה בו פסול וכן בשם טפל אם כותב אליעזר ואומר שיש לו כינוי זוסמאן ואם יבורר שיש לו כינוי אחר הרי ודאי הגט פסול דה"ל שינוי גמור וכן בשינה שם אביו וכמ"ש בספרי גט מקושר בארוכה (בדף עב) וא"כ תמה על עצמך איך כותבין שם אביו ע"פ עצמו דשמא יתברר אח"כ שאינו כן ובטל הגט. ובאמת כבר כתבתי בספרי (בסג"ר אות חי א"ק ב דף כו ע"א) הטעם דכותבין ע"פ עצמו משום שא"צ לכתוב ואולם מה שאין חוששין לשינוי שיתברר אח"כ שאינו כן לזה נראה הטעם הוא כמ"ש התוס' ריש גיטין (ב: ד"ה דאתיוה) שאינו חשוד לקלקלה בידי שמים וכן צ"ל דאל"כ אין לדבר סוף בגט ע"י שליח ניחוש שביטלו או שהחתים בו עדים פסולים ומעמידין אותו על חזקתו כמ"ש הרמב"ם (פ"ו ופ"ז הכ"ד מגירושין) ועיין בספרי (בסג"ר אות רלד דף ע)

והנה בנ"ד אם באמת שמו יהונתן בהא פשיטא שאין ראי' מן החתימה שחתם יונתן שהרי כבר כתבתי בספרי (אות חי אק"ב דף כו) שבחתימה דרך לקצר והוכיח סופו שהרי בגירושין השניים נחקרה שעלה לס"ת בשם יהונתן א"כ הוכיח זה על שעיקר שמו כן הוא ובחתימה נקט בקצרה וכ"ש בשם יהונתן שזה השם נכתב פעמים רבות על אותו ששמו יהונתן כתיב יונתן פעמים רבות במקרא בשמואל גם בדברי הימים וכפי הנראה בימים הקדמונים הי' דרכן לקרות יהונתן עיקר השם שכן נמצאים רוב שמות קדמונים יהושע יהושפט יהוצדק יהוידע יהורם ורבים כאלה ואם בדברים שנאמרו ברוח הקודש כתוב יונתן על ששמו יהונתן א"כ פשיטא שאין דיוק מן החתימה שיהי' שם אחר שכפי הנראה כל יונתן שבמקרא אינו אלא תופס דרך קצרה ועיקר השם הוא יהונתן

ב) ומה שכתב בב"ש (בשמות אנשים אות י) בשם יהונתן אם קצת קורין אותו יהונתן וקצת יונתן צריך שני גיטין היינו משום שהשם מוכחש בקריאה הנרגשת במבטא שהרי זה שנקרא יהונתן הוא שינוי במבטא א"כ אם יכתוב יונתן על זה שנקרא יהונתן הרי השינוי מורגש במבטא לכן הצריך שני גיטין אבל מ"ש בגט אינו מכחיש המבטא שהרי נודע שאף אותן ששמן יהונתן נקראין בלשון עולם יונתן וכן נקרא המגרש עצמו בקריאת העולם ואין זה מכחיש כלל הכתוב בגט שהרי ידוע לכל שאף אותן ששמן יהונתן בבירור בפי כל נקרא יונתן ואין מרגישין הה"א במבטא כלל א"כ אין זו שינוי כלל ועוד דהא יש ג"כ חתימות שכתב יהונתן ואף שיהי' יותר חתימות יונתן בלא הא מסברא לא נדון אותן כמוכחשין דלעולם עיקר שמו יהונתן רק שנקט בקצר' אבל אי הוה שמי' יונתן מהיכא תיתי להוסיף. ומ"ש הב"ש שם דאם קצת קורין אותו יהונתן מסתמא שמו בהא דדרך עולם לקצר ומ"מ צריך שני גיטין כיון דסתם יונתן בלא ה"א ולמ"ש קשה תסגי בגט א' לכתוב יהונתן ואין שייך כאן שינוי שהרי אף למי ששמו יהונתן בבירור קורין יונתן בלא ה"א והב"ש שם מדמי לי' לשם חזקי' לפי שיטתו (שם באות ח) היינו אם נקרא חזקיהו בויו וכתב בלא ויו וא"כ אם נקרא יהונתן וכתב יונתן שפיר י"ל דדמי לחזקי' משא"כ אם נקרא יונתן וכתב בגט יהונתן בה' כיון שידוע שגם אותן ששמן בה' נקראים יונתן א"כ גם לאותן שקוראין אותו יונתן אין כאן שינוי ולא דמי לחזקי' כלל וצ"ל דהב"ש ס"ל כיון דיש הפרש בקריאה שרגילין העולם להפריש בין השמות דכיון דיש קורין אותו יהונתן הרי ראינו שיש מדייקין לקרותו יהונתן והוה כב' שמות אבל אם כולם קורין יונתן רק שיש הפרש בחתימתו שפעמים חותם יונתן ופעמים יהונתן כיון שאין רגיל על לשונם של העולם לקרות שם יהונתן בה"א אפילו הי' חותם כל פעם יהונתן א"כ אין הקריאה מכחשת לגט שכתוב בו יהונתן וגם להב"ש כשר דבשלמא בקצת קורין יהונתן וקצת יונתן אם נכתוב בגט יונתן נראה כשינוי לאלו שקורין אותו יהונתן ואם נכתב בגט יהונתן יש לחוש כיון ששם יונתן הוא שם פרטיי להב"ש יש לחוש ששמא הקורין אותו יונתן הוא בשביל שמכנין לו שם אחר שם יונתן לאפוקי מהקוראין אותו יהונתן בה"א שהרי הפרש ביניהם במבטא וא"כ יראה להקורין אותו יונתן שכן ראוי לכתוב ומחזי כשינוי משא"כ בנ"ד שידוע שקורין יונתן ברהיטא אף למי ששמו יהונתן אין כאן שינוי לקורין כלל ואי משום שיראה שינוי לרואין חתימתו יונתן הא לאו שינוי הוא כלל דדרך לחתום לפעמים כפי קריאת העולם וכ"ש בשם יהונתן שרגיל אפילו בכתובים להכתב חסר אותו ששמו יהונתן א"כ פשיטא שאין כאן שינוי וכן משמע מתה"ד (בכתביו סי' יד) בשם גרשם שכתב שם ולא דמי ליצחק חקין דשם אחד הוא אבל הכא תרי שמות נינהו משמע היכא דידענו דשם אחד הוא דשפיר הוה גט דשם גרשם נמי מצינו בדברי הימים על בני לוי לפעמים נראה כיון דבתורה הם שני שמות לאנשים מחולפים וגם שינוי פירושי' שזה לשון גירות וזה לשון גירוש א"כ הוה שני שמות חלוקים לגמרי ומדברי הימים אין ראי' שלא ניתן אלא לדרשה כדאיתא במגילה (יג.) ובאמת בפסקי מהרא"י (שם סי' י"ד) לא כתב רק אם שמו גרשם במ"ם וכתב גרשן ועל שם גרשם לא מצינו שנקרא גרשן כלל מ"מ יהי' איך שיהי' לא דמי כל