משיבת נפש חלק א קיז

ביטלו בפירוש וכן באמר אנא לריש ניסן אמרי אלמא לא אזלינן בגט רק מה שמפורש בדבריו כ"ש בנ"ד דבשביל ששאל אם יכתוב השובר כרצונו דלא נימא לבטולי גיטא בעי

ויש לעשות עוד סמוכין לזה בגיטין (פ.) במשנה כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן שובר לאיש וגט לאשה ונתן זה לזה כו' תצא מזה ומזה ואמאי לא אשמועינן בטעה ונתן שטר אחד לאשה והוא נתן באמת הגט רק שלא קיבל השובר ממנה דמשום הא נמי בטל הגט אף דמסתמא היה מדובר על ככה קודם אלא הדבר פשוט כל שלא היה תנאי מפורש על זה לא מיפסל הגט משום הכי והרי למאן דבעי תנאי כפול אפילו היה אומר בפירוש אם יכתוב השובר כרצוני יהיה גט היה הדין אע"פ שלא נכתב כרצונו מ"מ הוה גט א"כ ממילא למאן דלא בעי תנאי כפול היינו משום דנשמע הלאו ממילא דאמרינן מכלל הן נשמע לאו כדאיתא בנדרים (יא: יג:) א"כ עכ"פ היה צריך להתנות בפירוש אם השובר כרצוני יהיה גט ואפילו אמר בפירוש ה"ז גיטך ותתני לי שובר אפשר דלא הוה תנאי כיון שלא תלה הדבר באם לא למימר בי' מכלל הן נשמע או ובנ"ד שלא זכר כלום מן הגט פשיטא דאפילו גילוי דעת לא מקרי בכה"ג

סימן מז

בענין שמות אנשים

שאלה בגט אשר שם הבעל מלידה שלמה ארי' וכן חותם א"ע ונקרא זלמן ליב. והמסדר כתב שלמה המכונה זלמן ארי' המכונה ליב. האם כשר בדיעבד

לכבוד ידידי הרב הגדול וכו' מוה' שמואל נ"י בק"ק ביאלעסטאק [הוא הרה"ג בעהמ"ח ספר בגדי ישע זצ"ל]

א) הגיעני מכתבו על דברת הגט אשר שם הבעל מלידה שלמה ארי' וכן חותם א"ע ועולה לתורה תמיד ונקרא בפי כל זלמן ליב והמסדר כתב שלמה המכונה זלמן ארי' המכונה ליב. והנה דעת מעלתו לפסלו ואתי עלה מן הכתוב בספרי גט מקושר (בסג"ר אות יח א"ק טו דף כח ע"ג) וז"ל וכבר כתבתי שאם יכתוב יעקב דמתקרי ישראל יש לפסול אפילו דיעבד ששם יעקב אין לו מציאות בפני עצמו כלל עכ"ל. וחשב מע"ל שהטעם הוא שמה שכותבין בתחילה צריך להיות שיהיה נקרא כן בשום פעם ומזה הוליד תשובתו לבא בכינוי וסתירה על הגט שסידר המורה. מיהו במח"כ לא הבדיל בנושאין וגם דברי הגאון מ' זלמן מרגליות כמדומה לי שגם הוא נשען על הכתוב בספרי כי אנכי הראשון מעורר בענינים אלו על ענינים חדשים בספר גט מקושר לא קדמוני הקדמונים לעורר על הישנים אשר העירותי בחזקת ידי הכהה [בדהפסה שני' נחסר כאן איזהו שורות]. ותה"ל עמדתי כמעט על רובא דרובא מהספיקות שנמצאים בעניני גיטין

הנה אפתח בגדולים אשר הביא בשם הגאון ר' זלמן מרגליות מספר טיב גיטין (בליקוטי שמות אות מב) איני בקי בטיב גיטין שלו אך מאשר הביא מעלתו לשונו מי ששמו צבי דוב ונקרא כך לספר תורה וכינויו הירש בער ונכתב הגט צבי המכונה הירש דוב המכונה בער פסול ובטל ואפי' במקום עיגון צריך לחזור אחר גט אחר ולכתוב צבי דוב המכונ' הירש בער עכ"ל כפי מה שהבי' מע"ל. והנה שרי' לי' מרי' שהפריז על המדה להרבות פסולים וקודם שיחתום אדם ספר לגזור עיגון ראוי לו להתיישב היטב ולהמלך בגדולי הזמן [גם כאן נחסר איזהו שורות] ובמח"כ אין זה דמיון כלל ובחנם גזר עליו שם פסול לעגן שלא כדת כי במח"כ לא ירד לעומקא של עומק הסברא ולא הגיע לפלגות ראובן אחר עומק העיון בענינים שראוי לעיין בזה

ב) ונבאר היטב כי מי ששמו צבי כותב אנא צבי המכונה הירש. הנה האדם המגרש לא מחיות היער הוא אלא שפירוש הכותב אנא צבי אני המגרש ששמי צבי ע"ש חית היער וכן המכונה הירש אינו שב על המגרש שהרי המכונ' הוא הלעז של צבי ואם נשאל על החי' ביער ג"כ אם ישאל איש מה החי' משיב לו הוא צבי בלשון קודש ובלעז [הירש] נמצא שהמגרש שכותב צבי המכונה הירש המכונה שמי שנקרא על התי' ששמה צבי ומכונה היינו לעז של החי' הוא הירש. מעתה אם שמו הירש בער נקרא שמו על שני חיות שהם נקראין בלשון קודש אחת היא צבי וכינויו הירש והאחת דוב בלשון [הקודש] ובלעז [בער] וא"כ המכונה אינו שב על המגרש דמה ענין שיכונה המגרש הירש שאין שייכות לו רק על שם החי' שנקרא על שמו ולפי שנקרא על שם החי' וכינוי' נקרא צבי הירש שם החי' וכינוי' וכיון שנקרא על שם שתי חיות צבי ודוב א"כ יאמר על המגרש על חי' ששמה צבי וכינוי' הירש והחי' שנקראת דוב בכינוי בער ואין ענין לקרא כינוי לאיש בער הירש שלא יצדק על אדם בעצם רק בכח שנקרא שם האדם על שם חיות יער וא"כ המכונה שב אל החיות ששמו נקרא על החיות וכינויין ואם הם שתי חיות נקרא על חיות שהם גופין מוחלקין וכינוייהן נמצא שאם באנו [לכתוב] צבי דוב המכונה הירש בער יצדק לכתוב בלשון המכונים דהיינו החיות שני גופין צבי ודוב מכונים בשני שמות הללו הירש בער שנקרא ע"ש החיות וכינוייהן כיון שאין המכונה שב אל האדם רק על החיות וראוי לכתוב צבי דוב דמתקרי הירש בער ודמתקרי שפיר מובן שהאדם המגרש נקרא שמו כן משא"כ המכונה שהיא לעז של השם שבלשון קודש

ג) מעתה תראה שאם כותב צבי המכונה הירש דוב המכונה בער אין כאן בית מיחוש ואינו דומה לאם כתב יעקב דמתקרי [ישראל] דפסול שאין כותב כמו שנקרא יעקב ישראל ואין בישראל רמז לשם יעקב כלל וישראל לבד לא נקרא מעולם וכן יעקב בלבד לא נקרא א"כ מורה שאין נקרא מעולם צירוף שניהם יעקב וישראל ומי ששמו יעקב ישראל אם קול קורא יעקב יעקב לא יאמר הנני כי אינו חושב שקורין אותו בשם א' כי מי שנקרא בשני שמות יעקב ישראל הוה שני שמות כשם אחד ויעקב אינו רק חצי שמו וכמו שמי שנקרא שמעון אם יקרא א' בשם שם אינו זה השם כלל ומה לי נקרא בשני שמות נפרדין או שם משמעון אבל מי ששמו צבי דוב ונקרא הירש הרי שמו כשני חיות צבי ודוב וכינויו ככינוי החיות יצדק שפיר אנא צבי המכונה הירש דוב המכונה בער כלומר אני נקרא ע"ש שתי חיות הללו א' צבי שלועז שלה הירש ואחת דוב שלעז שלה בער

ד) ומאחר שיש לו שני השמות וכינוייהן אין זה סתירה נגד הנקרא בפי העולם זלמן ליב שהוא שני הכינויין שיש לכל שם קודש דהמכונה סובב על השם קודש שהוא שלמה כינוי שלו הוא זלמן וארי' שם הקודש כינוי שלו ליב ומה שנקראין ביחד זלמן ליב היינו שדרך לקרות האדם בשני כינויין שיש לו שקרואי העולם לרוב בכינוי שיש לאדם אף שאין זלמן לעז שם שלמה מ"מ המכונה קאי על שם הקודש שלמה מכונה בלעז זלמן א"כ מובן לכל שכותב אנא שלמה המכונה זלמן ושם ארי' המכונה ליב ואין זה שינוי מה שקורין העולם אותו בשני כינויין שדרך העולם להניח שמות הקדושים ולקרות בשמות לועזים שני הכינויים ביחד ואינו דומה ליעקב דמתקרי ישראל שאין מובן מן הגט כלל שנקרא בשני השמות כי אין ביעקב רמז בשם ישראל ואין בישראל רמז לשם יעקב ומאין הרגילם שזה נקרא בשני שמות יחדיו

ה) וכבר קרה פה מעשה בשם אבי המתגרשת שנקרא שמו משה ונשתנה לשם יעקב כהך שהבאתי בספרי גט מקושר (בסג"ר אות יח א"ק יט דף כט.) וזה היה [לפני] שנים רבות שעדיין הייתי ביוארשא ושאלו המסדרים ממני אם יכתבו ככתוב בספרי (שם א"ק ט) לחלוק על דברי רמ"א