מאורות נתן צד

כך וז"ל ומו"ה פי' לא בעדים דאם הוא רמאי אפי' בעדים לא מהדרינן ליה תלמיד הר"ף ע"כ ובזה ניחא קושית המאור ז"ל שהק' לפרש"י ל"ל עד דרוש ת"ל משמלה וכו' ע"ש דקר' עד דרוש אתא לומר לך דאפי' הביא עדים צריך לחקור אם הוא רמאי גם א"ש נמי קוש' התוספו' דהא מתני' כמו ברייתא ממש אבל התוס' לא ניחא להו בפי' זה משום דס"ל דאם הביא עדים שהיא שלו מהדרי' ליה אפילו הוא רמאי א"כ לפ"ז מאי דמשני גמרא לא בעדים ר"ל דרמאי אם הביא עדים מהדרינן ליה א"כ לפי מאי דס"ד בסי' נמי ר"ל דרמאי אם נתן סי' מהדרי' ליה וזה היפך מתני' דלקמן וכו':

א"נ י"ל דרש"י ז"ל מפ' הסוגי' כך מאי לאו בסי' ר"ל הא דאמר דרשהו היינו בסי' מובהק ביותר יתן לו אע"פ שהוא רמאי א"כ איניש דעלמא בסי' כל דהו מהני א"כ ש"מ סי' דאורייתא ומתני' דלקמן ה"פ והרמאי אע"פ שנתן סי' לא יתן לו עד שיאמר סימ' מובהקים ביותר ומשני לא בעדים ר"ל דקרא עד דרוש וכו' בא לומר דלא מהדרינן לרמאי אלא אם יביא עדים שהיא שלו אבל בסימן מובהק לא מהדרינן ליה שמא מכיר אותה כשהיתה ביד חבירו אבל עדים ודאי לא משקרי לומ' שהיא שלו אבל איניש דעלמא בסי' מובהק מהני ובזה נתיישבו כל הקו' ומן התימה על הרז"ה ז"ל שהביא פי' זה בשם ר"ש ז"ל א"כ מאי מקש' עליו לעיל ל"ל עד דרוש וכו' כנ"ל וצ"ל דמ"ש וה"ר שלמה ז"ל פי' אינינו רש"י אלא חכם אחר ומה שהקש' על פי' זה נראה דאינה קושיא דאיכא חילוק גבי רמאי אם נתן סי' מובהק להביא עדים דסי' מובהק אפשר דמשקר אבל עדים לא משקרי וכמ"ש וכ"פ הרמב"ם ז"ל פי"ג מה' גזילה וז"ל והרמאי אע"פ שאמר סי' מובהקים אין מחזירין לו עד שיביא עדים שהיא שלו וכתב הראב"ד ז"ל דהיינו סימ' מובהק לגמרי ע"ש בה"ה ז"ל הרי לך דס"ל דלא כהרז"ה ז"ל אלא דבעי' עד שיביא עדים וכן פי' הריטב"א ז"ל ע"ש:

שם כיס וארנקי וטבעת לא משאלי אינשי וכו' ה' חלקת מחוקק ז"ל בסי' י"ז ס"ק מ"ב נסתפק בזה אי אמרינן לפי האמת דחיישי' לשאלה אפי' באלו הכלי' או לא ע"ש ונראה שדעתו אחר דאמרינן סי' מדרבנן ובריית' דמצאו קשור בכיס או בארנקי וכו' איירי שמצאו השליח בעצמו א"כ אפי' באלו הכלים י"ל דחיישי' לשאלה והר' בית שמואל ז"ל שם כתב דאי אמר סי' מדרבנן לא חיישי' לשאלה אלא משום דמספק"ל אי מדאורייתא וחיישי' לשאלה או מדרבנן ולא חיישינן לפיכך פסקינן לחומרא דחיישינן לשאלה ובטבעת וארנקי וכו' הסכים דלא חיישי' לשאלה ודלא כה' ב"י ז"ל בתשו' ד"ן ע"ג שכתב דחיישי' לשאלה אפי' גבי טבעת וכו' וכן הסכים ה' מהרח"ש והכנה"ג ז"ל וה' לחם יאודה ז"ל פ"ג מהלכו' גירושין וכ"פ הש"ע לקמן בסי' קל"ב והכל לא ראו הרשב"א ז"ל שכ"כ להדיא והביאו בא"ז וז"ל מהא דאמר כיס וטבעת לא מושלי אינשי שמעי' דמעידין עליהם ואפילו למ"ד סימ' לאו דאורייתא דהא מהדרינן גיטא עלייהו ולא חיישי' לשאלה כלל בכל כי הא וסמכי עלייהו להדורי גט אשה וה"ה לעדי מיתה עכ"ל הרי לך להדיא דהרשב"א ז"ל ס"ל אפי' למ"ד פי' דרבנן חיישי' לשאלה ובכיס וארנקי וכו' לא חיישי' לשאלה וכ"פ הרא"ש ז"ל לעיל בספ"ק גבי מתני' מצא בתפיסה וכו' א"כ מאחר דהרשב"א והרא"ש והטור והב"י ס"ל הכי ודאי הדין כן ודלא כתוס' והר"ן דס"ל דלא חיישי' לשאלה ועיין במ"ש לעיל דף כ' ע"ב בתוס' ע"ש ואין להאריך:

תוס' ד"ה אם הוא רמאי וכו' וא"ת דבמתני' דריש מהאי קרא דלא יחזיר וכו' וראיתי להב"ח ז"ל בסי' רס"ז שהק' איך קס"ד דלרמאי לא יחזיר אלא בסי' מכלל דאינו רמאי יחזיר אפילו בלא סי' א"כ תק"ל מתניתין דלקמן דקתני אמר את האבידה ולא אמר סי' דלא יחזיר ומש' בגמ' דלא אמר סי' מובהקים דידה ופי' התוס' לקמן ד"ה ואנא יהיבנה וכו' דהיינו שלא נתן אלא סי' דסומקי וחוורי והשתא כי היכי דק"ל לתוס' קושי' זו דמשנה אברייתא ברמאי כך הו"ל להק' באינו רמאי ע"ש ונ"ל דזה אינה קושיא דאפשר דמתניתין מדרבנן שתקנו דצריך ליתן סי' מובהק קצת אבל ארמאי ק"ל שפיר דמתני' משמע דרמאי אפי' מדאורייתא לא יחזיר בסימן דדריש לה מקר' וכ"ז אמינא לפי שיטת הב"ח אבל האמת הוא כמ"ש הש"ך ז"ל שם דלדעת התוספו' פי' הגמרא דקאמר מאי לאו בסי' ר"ל דע"י הסי' ניכר שאינו רמאי ומחזיר לו אבידה ולעולם בעי' סי' וכן פי' הריטב"א ז"ל ע"ש ודו"ק:

דף כ"ח ע"א גמ' אלא אמר רבא סי' דאוריית' כתב הרא"ש ז"ל לענין הלכה כיון דרבא גופיה מספק"ל אלא מכח דלא מצא טעם למתני' וכו' והילכך לא מהדרינן גט אלא בסי' מובהק ביותר דחשיב או בעדי' או לצורבא מרבנן בט"ע וכ"פ לעיל דף י"ת וכ"פ הנ"י ביבמות בפרק האשה וכ"פ הרי"ף ז"ל לעיל בסוף פ"א דדוקא נקב בצד אות פ' אבל נקב בעלמא לא וכ"מ מדבריו ביבמות דלא הביא אלא אוקמת' בתריית' דרבא דאמר לעולם סי' דרבנן וכ"כ ה"ה ומרן ז"ל פי"ג מה' גירושין לדעת הרמב"ם ז"ל:

וראיתי להלח"מ ז"ל פי"ג מה' גזילה שהק' על מ"ש ה"ה ז"ל שם דסי' מובהק ביותר הוא מדאוריית' א"כ כדפשיט הגמרא ממתני' דיש לה סי' וכן מברייתא דחמור בסי' אוכף אמאי לא דחי דהני סי' הם סי' מובהקים וכו' ע"ש וא"א ז"ל תמה עליו אמאי הק' על ה"ה ז"ל דהא הכי מוכח מסוגיא דלעיל דקאמר אמר רבא דכ"ע סי' מדרבנן והכא בשומ' קמיפלגי מ"ס שומ' סי' מובהק ומ"ס שומ' לאו סי' מובהק אלמא סי' מובהק דאורייתא דאי מדרבנן איך מהני סי' זה ועוד הק' עליו מהא דאמ' לקמן הוא אומר סי' הגט והיא אומרת סי' הגט ינתן לה בסי' מובהק ע"ש וקו' זו נ"ל דאינה קו' כלל דכבר כת' הרא"ש ז"ל דל"ד סי' מובהק ביותר אלא אפי' בסי' אמצעי וה"ט משום דאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ע"ש וע"ק על הלח"מ מדאמר ר' אשי לעיל דף י"ח כגון דאמ' נקב יש בו בצד אות פ' ודוקא בצד או' פ' אבל נקב בעלמא לא ר"א מספק"ל סימ' אי דאורייתא אי דרבנן אלמא דס"ל דסימ' מובהק ביותר הוא מדאורייתא וליכא מאן דפליג בהא ואפשר לייש' הכל דס"ל להלח"מ דגמ' דמבע"ל היינו דוקא בסי' מובהק קצת אבל בסי' מובהק ביותר פשט"ל לגמרא דתקנו ביה רבנן דמהני אפי' לענין איסור' אבל מדאורייתא ודאי אין חילוק בין סי' מובהק ביותר או לא והכריחו כן מדלא משני בגמרא לעיל גבי חמור בסי' אוכף בסי' מובהק ביותר דהוי מדאוריית' א"ו לא שנא [א"מ וכ"מ קצת מפרש"י למעיין בו עכ"ה] וכן ראיתי במהרשד"ם ז"ל בא"ה סי' נ"ב אחר שהביא דברי ה"ה ז"ל כתב עליו וז"ל אלא שנראה מתוך לשונו שהם מדאורייתא וצ"ע קצת דהא מוכח דלא הוי אלא מדרבנן כלישנא בתרא דרבא אלא דאפ"ה סמכינן אסי' מובהקין ע"ש הרי לך להדיא דס"ל למ"ד סי' דרבנן סי' מובהק ביותר מהני לענין איסו' והכל מדרבנן וכן הוא דעת הלח"מ אך מה שהכריח מהרשד"ם דקי"ל כל"ב דרבא דאמר' סי' מדרבנן ופליגי בשומא אי דאורייתא וכו' משמע דסי' מובהק