מאורות נתן פו

דאשתייר חייב להכריז והיכא דלא אשתייר אם מהדר אפי' לגבי פירי וכלי זה ל"ל אוגנין חייב להכריז אבל אם חסר א' מאלו הרי אלו שלו וכ"פ הרמב"ם והרי"ף ז"ל אבל כובא וכתנא לדעת רש"י בכל ענין הם של מוצאן ולהתוס' בכל ענין הן של הנותן סי' והרא"ש ז"ל הביא ב' פירושין ולא הכריע ותמה הב"י ז"ל בסי' רס"ב על הטור שכתב על דברי התוספו' וכ"כ הרא"ש דהא הרא"ש לא הכריע כדברי מי ע"ש ונ"ל הא דכתב הטור וכ"כ הרא"ש כלומ' דהביא ב' הסברות ולא הכריע כמאן ס"ל וראיה לזה מקיצור פסקי הרא"ש שכתב לענין כובא וכתנא לדעת רש"י כך ולדעת התוס' כך ע"ש ואי הטור ס"ל בדעת הרא"ש דפסק כהתוס' לא הו"ל להביא בקצור דעת רש"י והתוס' וישתוק והו"ל לפסוק כהתוס' ומדהביא דעת שניהם ושתק משמע דס"ל דלא הכריע הרא"ש כמאן ס"ל והנה הלח"מ ז"ל פט"ו מה' גזילה הק' על רבינו למה לא פי' הדין בכתנא מהו ע"ש ואשתמיט מניה הב"י ז"ל שכתב דהרמב"ם ס"ל דר"פ פליג אדר"ז ול"ל חילוק בין כתנא לפרי ע"ש ודו"ק:

שם ש"מ מקום הוי סי' הק' בא"ז דילמא מנין פירות או מעות שבצבור הוי סי' ואם תרצה לפשוט מנין הוי סי' יש לדחות דס"ל מקום הוי סי' א"כ ליכא הוכחה ממתניתין ע"ש [א"מ ע"ש מה שתי' בשם הריטב"א והם דברים תמוהין מאד כמו שיראה המעיין עכ"ה] ונ"ל דהגמ' פריך מדקתני צבור ש"מ מט' דמקום הוי סי' דאי ס"ל מנין הוי סי' הו"ל למתני ציבורי פירות וכו' מדנקט צבור משמע דמקום הוי סי' ודו"ק:

שם הא גופא קשי' וכו' וי"ל ואימא נעשה דיוק' דרישא הוי דינא דסיפא וכן בכ"מ משני כן הגמ' ונ"ל דלא אמרינן נעשה אלא כשא"ת נעשה ליכא תיובת' לשום אמור' אבל הכא כשתאמ' נעשה הוי תיובתא דר"י דאמר דוקא דעשויין כמגדלין הוא דמכריז אבל משלחפי הרי אלו שלו לכך לא אמר נעשה אבל אי ק' הא ק' אמאי לא אמר נעשה דיוקא דסיפא לדינא דרישא כמ"ש ה' קול הרמ"ז והביאו ה' יד מלאכי ז"ל ע"ש וי"ל דבלא"ה משני שפיר ודו"ק:

שם מאי מכריז וכו' מדברי רש"י נראה דקאי על ר' יוחנן מדכתב במילתי' דר"י ופרכינן וכו' וכתב בא"ז הט' דלא פריך לר' יצחק ור"ח משום דהם ס"ל דוקא כמגדל הוא דהוי סי' א"כ תרי לא הוי כמגדל ואפשר דהם דרך נפילה אבל לר"י דס"ל אפי' בשוין ברחבן כיון דהוו זו ע"ג זו יש כאן סי' ואין לחוש לנפילה מעתה אפילו תרי נמי ומשני ר"י ס"ל טבעא מכריז אבל לר' יצחק ור"ח אה"נ דלא בעי' טבעא מכריז אלא מנין מכריז ותרי משום דהוי דרך נפילה ע"ש ונ"ל דמדברי התוס' שרצו להכריח מפרכת הגמרא מאי אריא תלתא אפי' ב' נמי דתרי הוי דרך הנח' וכו' נראה דס"ל דפרכת הגמ' קאי על הכל דאל"ה מאי קא מקשו דילמא ר' יצחק ור"ח דס"ל דבעי' כמגדלין אית להו דתרתי לא הוי כמגדל ואתרמי דנפול הכי אבל לר"י דס"ל אפי' שוין וכו' אין חילוק בין ב' לג' כמ"ש לדעת רש"י א"ו דס"ל דפרכא זו קאי אמתני' ולכולהו פריך וא"כ צריך למחוק מדברי התוס' לר' יוחנן וכו' ודלא כמפ' דגרסי בתוס' לר"י וכו' ע"ש ועי' למהרשד"ם בי"ד סי' ר"ן מה שנשא ונתן בפרש"י ותוס' ולפמ"ש א"ש וכן הרא"ש ז"ל שכתב הכריח זה של התוס' ודאי דס"ל כן דפרכת הגמרא לכולהו ודלא כדרישה שכתב בסי' רס"ב בדעת הרא"ש אע"ג דהוא פסק כר"ח ולדידי' א"ץ להכריז טבעא דדוקא לר"י הוא דאמר כן מ"מ אחר דמשני כן לר"י גם לר"ח אמר כן דטבעא מכריז ע"ש ולפמ"ש אינו כן אלא הרא"ש ז"ל ס"ל דפירכא זו לכ"ע ובזה א"ש דברי הרמב"ם שלא ביאר מאי הכריז ועיין מ"ש בדרישה שם דהרמב"ם ס"ל כפרש"י דדוקא לר"י הוא דאמר הכי אבל לר' יצחק מאי דבעי מכריז וא"ץ להכריז טבעא וכיון דהוא פסק כר' יצחק מש"ה לא כתב טבעא מכריז ואדרבא בפי"ג כתב מי שמצא מעות מכריז מטבע ולא כתב שצריך להכריז מטבעות כמ"ש גבי שטרות ששטרות מכריז:

אך לפמ"ש הנ"י ז"ל בדעת הרי"ף ז"ל מדהביא מימר' דר' יצחק בסתם ולא הביא דברי ר"ח משמע דפסק כר"י ע"ש ולפ"ז י"ל דהרי"ף מפ' פרכת הגמ' לר"י דוקא כמ"ש ודלא כמהרש"ל ז"ל שכתב בפשיטות דהרי"ף מפ' לה דקאי אמתני' א"כ גם לדעת הרמב"ם י"ל כן דגם הוא לא הביא דברי ר"ח וכ"ת א"כ למא לא ביאר דטבע' מכריז י"ל דס"ל דב' אימור דרך נפילה הוו וכמ"ש התוס' והגמרא הו"מ לשנויי הכי אלא לפי שיטת המק' השיבו א"כ יש להסתפק לענין דינא כיון דהש"ע הביא לשון הרמב"ם בסתם לדעת הנ"י יפרשו כר' יוחנן ולדעת הב"י ז"ל דלא הביא דברי הנ"י משמע דס"ל גם הרמב"ם והרי"ף פסקו כר"ח ודו"ק:

שם כסולם מאי וכו' הנה הש"ע ז"ל בסי' רס"ב לא הביא דין זה וכבר תמה עליו ה' באר הגולה ע"ש ואפשר לומר דהב"י ז"ל ס"ל כמ"ש בא"ז בשם הרשב"א ז"ל דר"נ פליג אר' יצחק משום דסולם זה הוי כשלחופי' וכו' ור"י ס"ל שלחופי' לא מהני והוי דרך נפילה א"כ כיון דפסק כר"י דמשמעות הברייתא כותיה ועוד דר"ח ס"ל כותיה לפיכך לא הביא דין זה ודו"ק:

רש"י ד"ה והוא שעשויין כמגדלין וכו' ואומר מגדלין היו עשויין עכ"ל מה שהק' מהרמ"ש ז"ל דשמעתין לא מסיק הכי ע"ש לפמ"ש בגמרא ל"ק דהכא לר' יצחק וגמ' דאמר טבעא מכריז הוא לר"י ומה שהביא בא"ז בשם רש"י דבעי' שיאמר תרתי מגדלות ומנין והק' עליו למ"ל תרתי ע"ש עבמ"ש לעיל דף כ' ע"ב ודו"ק:

תוס' ד"ה הא גופא קש' אמתני' וכו' עכ"ל כתב מהרש"א ז"ל ר"ל ה"מ למימר וכו' אבל סיפא דקתני ג' מטבעות וכו' לא איירי כלל בנותן סי' במנין המטבעות אלא במנין הצבורים וכו' עכ"ל כצ"ל וכן הגיה א"א ז"ל ומ"מ עדין הקו' במקומה עומדת מדקתני ציבורי היינו זו ע"ג זו ופי' ר"י דבעי' כמגדלין משמע דוקא בזה דמכריז הא שלחופי' וכו' אינו מכריז ומרישא משמע איפכ' דוקא מפוזרות אבל שלחופי מכריז ונ"ל דכונת מהרש"א ז"ל דמתני' לא איירי לא בסי' מנין ולא במנין ציבורין אלא דבא לומר פי' ציפורי היינו מגדלין וכשנותן סי' המגדלין יקח אבל בשלחופי לא איירי בה ואה"ן דאי מצא שלחופי צריך שיתן סי' מנין ובישיבה פירשו דברי התוס' באופן אחר דק"ל אמאי לא פריך אמתני' ולא אתי שנויא דגמ' כל שאין עשויין וכו' דהא קתני ציבורי דמכריז אע"ג דלא הוי כמגדל ותי' דזה פיר' דציבורי ואתי תי' הגמרא שפיר והא דלא פריך אמתני' משום דממתני' ליכא קו' אלא לפי' דר"י אבל במתני' עצמה ליכא קו' לפיכך לא פריך אמתני' אלא אברייתא ודו"ק:

ע"ב גמ' כל ס' הינוח לכתחילה לא יטול ואם נטל לא יחזיר וכו' פרש"י ז"ל משום דאי שקיל ליה ליכא למריה סי' ויפסיד ולכך לא יטול ע"כ משמע דוקא דבר שא"ב סי' הוא דלא יטול אבל דבר שיש בו סי' יטול וכ"כ התוס' והרא"ש והרשב"א והרמב"ן ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל בר"פ ט"ו מה' גזילה פסק אפי' דבר שיש בו סי' לא יטול ותמה עליו ה"ה ז"ל מדפריך בגמ' ולהוי