מאורות נתן נא

המעות ע"כ והשתא ק' דהיכי כתב לחלק מההיא דמה שאירש מאבא דהתם ירושה ממילא הויא והא הכא אמרי' אם פי' לו מה שאירש וכו' הוי כאלו טרח אבתר' והול"ל התם שאני דסמכה דעתיה וכו' והניח בצ"ע ע"ש ונ"ל דרש"י ס"ל לפי מאי דמשני הכא סמכה דעתי' והתם לא סמכה דעתי' משום דמי יימר שירש שמא ימכור אביו כל נכסיו א"כ לא הוי כאלו טרח אבתר' אלא כמו שנפלה לו ירושה דממילא הוי ולא טרח אבתר' דדוקא היכא דסמכה דעתיה אמרינן בההיא הנאה ניחא ליה דליקום בהימנותי' וטרח כדי שיזכה בה הלוקח אבל היכא דלא סמכה דעתי' אע"ג דטרח אבתר' לא קנה והוי כמו במקום דסמכה דעתיה ונפלה לו בירושה דלא משום דממילא הויא:

וראיתי לתוס' בכתובות שם שכתב בשם ר"ת דהא דאמר מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום ה"מ כשאמר סתם אבל אם אמר שדה זו שאירש מאבא מכור לך קנה ואפי' למ"ד אין אדם מדשלב"ל כיון שברר המכר והק' עליו הג"ת ז"ל ד' שמ"ח א"כ מאי קפריך הכא שאני התם שלא ברר המכר אבל האי דגזל שדה ומכרה שברר המקח מהני ותי' דמ"ש ר"ת הוא לפי האמת דמשני הכא סמכה דעתי' והכא לא סמכה דעתי' ע"כ והק' עליו ה' בני יעקב ז"ל שם דאכתי תק"ל מדאמ' בתר הכי א"ר האומר לחבירו שדה זו כשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה ואסיקנא דרב אמר אפי' בשדה זו דכר"מ אמרה לשמעתי' ולא קי"ל כותיה והשתא לדברי ר"ת היכי אמרינן דבשדה זו לא קנה אליבא דרבנן ע"ש וכן ראיתי למהרי"ט ז"ל בחי' לכתובות שם שהק' כן ותי' דע"כ לא אמרינן בש"ס בשדה זו לכשאקחנה וכו' דלא אמר כלום אלא דוקא כשאמ' ליה קנויה לך מעכשיו שהוא רוצה לקנות מעכשיו ולא מהני דהוי מקנה דשלב"ל אבל היכא שמכר לכשירש וברר המקח קנה עכ"ד ולדידי עדיין ק"ל ממתני' דקתני האומר לאשה התקדשי לי לאחר שתתגייר וכו' דדייק מינה דהוי כמו שדה זו ואמר רבנן אינה מקודשת הרי אע"ג דלא אמר מעכשיו וברר המקח אפ"ה לא מהני ואפ"ל דהתם גרע טפי משום דאינה עומדת להתגייר ושחרור נמי לא אפשר שהרי אסור לשחרר אותה אבל שדה זו לכשאקחנה אפשר דיתן לבעליה ממון הרבה וימכור אות' וצ"ע:

ועוד ק"ל ממ"ש התוס' ביבמות ד' צ"ג ע"א שהקש' למה איצט' לומר שדה זו כשאקחנה קנויה לך מעכשיו אפי' לא אמר מעכשיו נמי קנה כיון דאית ליה אדם מקנה דשלב"ל ותי' בשם ר"ת דאי לא אמ' מעכשיו לא קנה אפי' לדעת ר"מ משום דבשעת קניית הקרקע ליכא באיזה דבר לקנות דהא חזקה כלתה לה והסודר כבר הוחזר לבעליו וכו' לפיכך צריך מעכשיו ע"ש ואי כדברי מהרימ"ט ז"ל דרבנן מודו אי לא אמר מעכשיו דמהני אם ברר המקח אבל אם אמר מעכשיו לא מהני אע"ג דברר המקח א"כ הו"ל לר"ת לתי' בפשיטות הא דנקט מעכשיו לרבות' ל"מ היכא דלא אמר מעכשיו דקנה אפי' לרבנן אלא אפילו אמר מעכשיו קנה דכר"מ ס"ל [א"מ וכן הק' השע"ה ז"ל בפ' כ"ב מה' מכירה ע"ש עכ"ה] ואדרבא לפ"ז י"ל דברי הגמרא דקאמר והאלהים א"ר אפי' בשדה זו מכדי רב כמאן אמרה לשמעתי' כר"מ וכו' דלכאורה דברי הגמ' אינם מובנים דמנ"ל דרב כר"מ אמרה דילמא כרבנן ס"ל ורבנן מודו בשדה סתם ועיין בא"ז מה שתי' בזה אך לפ"ז א"ש מדקאמ' מעכשיו ומהני ודאי לא אתי אלא כר"מ דהא לרבנן מעכשיו לא מהני ומדלא חי' ר"ת הכי משמע דלא ס"ל לחלק בין אמר מעכשיו או לא לענין זה ועוד דהא ר"ת ז"ל גילה דעתו אי לא אמר מעכשיו לא קני אפי' אמר שדה זו והביא ראיה ממה שאמר בגמרא דכתובות האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תהא קנויה לך עד אחר ל"י לא קנה ואוקמ' בגמרא בדלא אמר מעכשיו הרי לך להדיא דאי לא אמר מעכשיו לא מהני אפי' אמר שדה זו וכן י"ל על הלבוש ז"ל שכתב בסי' רי"א וז"ל דבר שאינו ברשותו של מקנה הרי הוא כדבר שלב"ל ואינו יכול להקנותו וכו' כיצד האומ' מה שאירש מאבא מכור לך וכו' שדה זו לכשאקחנה קנויה לך לא אמר כלום וי"א דוקא בסתם ל"ק אבל אם פי' ואמר שדה זו לכשאקחנה וכו' קנה ע"כ הרי לך דס"ל כמ"ש מהרימ"ט ז"ל דאי לא אמר מעכשיו וברר המקח קני וזה היפך דברי ר"ת שכתבתי וראיתי למהרימ"ט ז"ל שהק' לפי חילוקו דבלא אמר מעכשיו ואמר שדה זו המכר קיים דבמאי קנה הלא הסודר הוחזר וכו' וכתב שהדבר צריך תלמוד ע"ש ובודאי שלא ראה דברי ר"ת הנ"ל [א"מ ותמהני על מהרימ"ט ז"ל ועל ה' המחבר ז"ל דמאי קו' דלא כתב ר"ת דאם לא אמר מעכשיו דלא קני אלא אם נקרע השטר או נאבד בשעה שלקחה דהשתא ליכא במאי יקנה דהסודר הוחזר לבעליו וכו' אבל אם השטר עדיין קיים בשעה שלקחה ודאי אפילו לא אמר מעכשיו קנה ובהכי מיירי ברייתא דקתני מה שאירש מאבא מכור לך וכו' דאל"ה מאי איריא משום דהוי דשלב"ל אפי' הוי דשב"ל כגון שמכר לו שדהו לאחר ל' יום לא קנה אע"כ דמיירי כשהשטר עדין קיים א"נ כשקנה בכסף ואפילו נתאכלו המעות ובאתר' דקנו בכספא וכן הא דקתני מה שתעלה מצודתי וכו' מיירי שנתן לו המעות ולענין מי שפרע ואהא כתב ר"ת דאם א"ל שדה זו שאירש מאבא מכור לך קנה ולא הוי דשלב"ל וכגון שהשטר עדיין קיים ובגוונא דאיירי ברייתא ובזה א"ש דברי הלבוש ולפי שיטה זו צ"ל הא דאמר לקמן מסתבר' מילת' דרב בשדה סתם וכו' אלמא דסתם עדיף ה"ד היכא דאמר מעכשיו משום דסמכה דעתי' טפי אבל אי לא אמר מעכשיו אז כשמברר המקח עדיף טפי עכ"ה] ולפ"ד שלא ראה דברי ר"ת הנ"ל אינה קו' אימ' דקנה במאמינו בהאי הנאה דלא קאמר ליה ולא מידי גמר ומקני ליה כמ"ש בגמרא ודוקא במקום שלא ברר המכר אמרינן לא סמכה דעתיה אבל במקום שברר המכר סמכה דעתיה וגמ' ומקני אבל אחר שר"ת גילה דעתו דאי לא אמר מעכשיו לא קני אלמא דלא ס"ל הכי וע"כ צ"ל דלא אמר ר"ת כשאמר שדה זו קנה אלא דוקא בירושה דממילא אתיא והוי כדבר שבא לעולם אבל גבי מקח אפי' כשאמר שדה זו כשאקחנה וכו' לא קנה דלא סמכה דעתי' וכ"נ מדברי הרא"ש בפ' מי שהיה נשוי וכ"כ מהרשד"ם ז"ל בסי' רס"ה וכן הסכים הש"ך ז"ל בסי' רי"א אבל י"ל לכאורה לפי שיטת ר"ת מדאמ' רבא מסתבר' מילת' דרב בשדה סתם אבל בשדה זו לא מי יימר דמזבין לה ניהליה הרי דשדה סתם עדיף משדה זו ונ"ל דגבי ירושה הסבר' להיפך דכשאמ' לו בסתם מה שאירש מאבא לא דשמא ימכור כל נכסיו ולא יניח לו כלום אבל אם ברר המכר שדה זו שאירש אפשר שהולך למורישו ויצוה שלא ימכור שדה זו ואפשר שישמע דבריו אבל גבי שדה זו שאקחנה מאיש נכרי הסבר' להיפך דבשדה סתם סמכה דעתי' דמצויין שדות לימכר אבל בשדה זו אפשר שלא ימכרנה בעליה:

והנה הרמב"ם ז"ל פ' כ"ב מה' מכירה ה' ה' כת' וז"ל דבר שאינו ברשותו של מקנה אינו נקנה וכו' כיצד מה שאירש מאבא מכור לך וכו' שדה זו לכשאקחנה קנויה