מאורות נתן מב

כאביי דעבחז"ל דאי ס"ל כר' אסי כמו שאומר יחזיר דלא חיישי' לפרעון ולקנוניא היה לו לפ' נמי דלא חיישי' שמא כתב ללות בניסן וכו' ע"כ ונ"ל דאי מהא לא אריא דלא נקט אלא מה דפליג עליה ר"י וחייש לפרעון ולקנוניא ומש"ה אתא לאפלוגי עליה דלא חיישי' לפרעון ולקנוניא אבל לחשש דשמא כתב ללות בניסן וכו' לא הוצרך לפ' דאפשר דגם ר"י מודה דלא חיישי' כנ"ל עכ"ה]:

דף י"ד ע"א גמ' כאן בשטרי הלואה כאן בשטרי מו"מ וכו' ושמעתי מקש' על רשב"ם דכתב בב"ב דף ק"ז ע"א גבי מאי דאתנו' שם אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו של א' מהם רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ור"א אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות וכו' ושמואל דאמר ויתר קסבר האחין שחלקו לקוחות הוו וכלוקח שלא באחריות דמי וכת' רשב"ם וז"ל ואע"ג דגבי מוכר קרקע קי"ל אחריות ט"ס הוא אם לא פי' בשטר המכירה ה"מ וכו' ע"ש וק' דהא שמואל ס"ל הכא דגבי מו"מ לא אמרינן אחריות ט"ס ע"כ שמעתי ונ"ל דרשב"ם ז"ל דהוצרך לזה משום ר' אסי דאמר התם דמספק"ל אי יורשים הוו אי לקוחות הוו ופי' רשב"ם לחד פי' אי לקוחות שלא באחריות דמי וע"ז קא מק' רשב"ם מאי מספק"ל אפי' כלקוחות דמי מ"מ הא קי"ל אחריות ט"ס ודוחק לומר דר"א דלא כהילכת' וס"ל כשמואל ולזה הוצרך לומר דלא דמי וכו' אבל אי ק' הא ק' דמדברי רשב"ם משמע דקי"ל כרבא דאחריות ט"ס בין בהלואה בין במו"מ מדכתב הא קי"ל וכו' ובהג"א בפ' ג"פ הביאם ה' שע"ה ז"ל בה' מלוה פי"א ה"ו כתב דרשב"ם ס"ל הלכה כשמואל דאחריות ט"ס דוקא בהלואה אבל לא במו"מ משום דר' אשי ס"ל הכי ע"ש וצריך עיון:

שם אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון וכו' דינא הוא דאזיל ראובן וכו' כתב הנ"י ז"ל דלאו דינא הוא דאזיל ראובן בע"כ אלא ה"ק דאי אזיל לא מצי אידך וכו' עכ"ל וכתב עוד לקמן גבי דאמר ליה אחוי טירפך ואשלם לך מזה ראיה לדין שכתב דאינו מחוייב ראובן דאזיל בע"כ וכן ראיתי להריטב"א ז"ל בא"ז שכ"כ יע"ש וראיתי לה' מגלת ספר ז"ל בלאוין דף צ"א ע"ג שהקשה וז"ל וראיה זו איני מכיר דהתם מיירי שיצאו עליו עוררין דהיינו שאומרין שהיא גזולה ולפ"ד לא נ"מ בין שילך הלוקח או הגזלן אבל כשבא הב"ח לטורפה דנ"מ טוב' שהליכת ראובן לעולם אימ' לך דע"כ ליזיל ראובן עכ"ד ואיני מבין חילוקו דמ"ש זה מזה דכיון דהוא באחריות מצי למימר ליה אחוי לי טירפך ואשלם לך ועוד דאשתמיט הרא"ש ז"ל בב"ק ד' ח' וגם בא"ז שם משם הר"ר ישעיה ז"ל שפי' עסיקין היינו ב"ח ואפ"ה אמרינן דמצי למימר ליה אחוי טירפך וכו' ע"ש. וראיתי בבאר היטיב ז"ל בסי' רכ"ו שכתב הא דקאמר בגמרא דינא הוא קאי על ב"ח שהדין הוא שיש לו רשות לילך בע"כ של ב"ח וכו' יע"ש ואשתמיט מניה הנ"י והריטב"א הנ"ל שכ"כ וכן הוא מדוקדק בלשון הש"ע שכתב אם רצה ראובן לעשות דין וכו' ודלא כמהרש"ך ז"ל ח"ג סי' יו"ד שכתב דינא הוא דחייב לילך ולדון עמו ע"ש ואשתמיט מניה כל הא' הנז' וכן ראיתי להכנה"ג ז"ל שהק' עליו כן אמנם ראיתי בא"ז שהביא משם הרמ"ך ז"ל וז"ל ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא ב"ח דראובן לטורפה עליה דראובן רמי לאשתעויי דינא בהדי' וכו' ע"ש הרי לך דס"ל כמ"ש מהרש"ך ז"ל עוד ראיתי בנ"י בב"ק שכתב וז"ל דינא הוא וכו' ואע"ג דהבא להפרע מנכסים משועבדים לא יפרע אלא בשבועה אפשר דשמעון פטר לי' משבועה וכו' לפיכך צריך ראובן לאשתעויי דינא וכו' עכ"ל נראה מכאן דס"ל דאיכא חיובא על ראובן לילך גבי ב"ח ולכאורה זה היפך דבריו דהכא ונר' דמ"ש צריך ראובן לאשתעויי דינא וכו' זה קאי על ב"ח מאחר דשמעון מחלו ליה על השבועה אם רוצה ראובן להשביעו צריך הוא בעצמו לעמוד בע"כ של ב"ח ודו"ק:

כתב הרדב"ז ז"ל ח"א סי' תקמ"ח דאם עדין לא נתן המעות יכול הלוקח לעכב המעות ועל ראובן מוטל לעשות דין עם הבא לטרוף אם רוצה לקחת מעות השדה והביא ראיה מל"ק דאביי דאמר לקמן המוכר שדה שלא באחריות עד שלא החזיק בה יכיל לחזור בו משהחזיק אינו יכול לחזור ודוקא שלא באחריות אבל באחריות יכול לחזור והק' ה' ז"ל דזה היפך מימר' קמא דאביי דאמ' דינא הוא דאי אזיל ראובן וכו' וחילק ה' ז"ל דמימר' קמא איירי בנתן המעות ומימר' בתרא איירי בדלא נתן המעות הרי לך דאם לא נתן המעות מצי לעכב אצלו המעות ע"ש וק"ק דהא אמ' בגמ' א"ד אפי' באחריות נמי דא"ל אחוי טורפך ואשלם לך והילכת' כל"ב וכ"פ כל הפוסקים כל"ב אמנם ראיה ב' שכתב דאפי' לדעת המפ' שפי' דמימרא דאביי בנתן המעות הדין דין אמת דוקא בדנתן אבל בלא נתן ליכא פלוגת' בין ל"ב לל"ק ע"ש דבריו ברורים א"כ כיון דהש"ע פסק כהרמב"ם ז"ל דפי' דאיירי בנתן המעות הדין דין אמת דאם לא נתן עדין המעות מצי לעכבם עד שיעמוד עמו לדין אפי' כבר דייש אמצרי ודו"ק:

רש"י ד"ה ומשני חד' היא וכו' אבל כשחייב מודה וכו' עכ"ל וק"ק כיון דרש"י גרים לעיל בגמרא שטר שאין בו אחריות נכסים אינו גובה וכו' ורבנן סברי ממשעבדי הוא דלא גבי אבל מבנ"ח מגבא גבי א"כ אמאי איצט' לסיים אבל כשחייב מודה ד"ה יחזיר ולא חיישי' לפרעון ולקנוניא ואיירי בשטר שיש בו אחריות הול"ל אבל כשחייב מודה ד"ה יחזיר דהיינו בשטר שאין בו אחריות אבל בשטר שיש בו אחריות אה"נ דכ"ע לא יחזיר דחיישי' לפרעון כדקתני הבריית' וצ"ע:

שם בגמ' א"ד אפי' שלא באחריות וכו' לא ניח' ליה דתהוי תרעומת וכו' [א"ה ק"ק אמאי איצט' לט"ז ת"ל דלא מצי ב"ח למימר לאו בעל דברים דידי את משום דא"ל דרוצה אני להעמידה בפני ב"ח אחר שיש עלי ולא אהא לוה רשע ולא ישלם ואתה פרעתי לך וכדאמר שמואל בפ' חזקת הבתים ד' מ"ג וע"ש בתוס' וכן ראיתי למהר"ם שיף ז"ל בכתובות שהק' כן ולא תי' יע"ש ועלה בדעתי לומר דאיירי כגון דאית ליה ארעא אחריתי דלא מצי למימר רוצה אני להעמידה בפני ב"ח כדאי' שם ד' מ"ה ע"א וכת' א"כ היכי מצי טריף ב"ח משמעון נימ' ליה הנחתי לך מקום לגבות די"ל כגון שעשאה אפותיקי ושו"ר בא"ז בכתובות שתי' כן יע"ש אמנם תי' זה לית' דמנא ידעינן כמה חובות יש עליו ושמא יש עליו חובות הרבה ואין מספיקין לו הבנ"ח שיש לו ורוצה לסלק ב"ח זה משמעון שכבר פרע לו ורוצה להעמידה בפני ב"ח אחרים ואנן לא ידעי' להו וע"כ לומר כן דאל"כ תיקשי מאי פריך בפ' חזקת הבתים ד' מ"ג וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני ב"ח וכו' ומאי קו' דילמא דאיירי בדאית ליה ארעא אחריתי וכן הק' מהרש"א ז"ל במ"ב ע"ש אלא ע" כ לומ' דאכתי איכא למיחש שמא יש עליו ב"ח יותר משיעור ההיא ארעא דהא אנן לא ידעינן דאיכא ב"ח אלא מיחש הוא דקא חיישי' דילמא אית ליה ב"ח וכ"כ הרמ"ה ז"ל שם וכן בא"ז שם ועיין במשמרות כהונה