מאורות נתן יז

דס"ל דרכוב קני אין חילוק בין לחודיה בין גבי אהדדי ולא ידעתי מנ"ל זה דהא בעיא דגמרא דקא בעי לפי מאי דס"ד דרכוב קני לא איפשט' אלא משום דרכיב לא קני ומוסירה ל"ק אבל אי אמרינן דרכוב קני תחזור הבעיא ואפשר לומר דלא קא בעי רב יאודא אלא משום דשמואל דאמר א' קני וא' לא קני ולא ידעינן הי מנייהו וס"ד דשמואל איירי ברכוב גבי מנהיג לפיכך קא בעי רב יאוד' מי הוא דס"ל לשמואל קני אבל אחר האמת דס"ל לשמואל רכוב לא קני ובהא הוא דקאמר שמואל א' קני וא' לא קני א"כ למ"ד דרכוב קני ודאי ליכא למבעי רכוב ומנהיג מי עדיף דודאי שניהם קינין מהיכא תיתי לומר דא' עדיף מחבירו מאחר דכ"א קונה לבדו ובזה א"ש מה שהקשה מהרמ"ש ז"ל בחילוקו דמאי פריך לקמן ממתניתין ש"מ דרכוב קני אימא לעולם רכוב לא קני ומתניתין איירי במו"מ ואתא לאשמעי' דרכוב גבי מנהיג קני מאחר שתפוס במוסירה ולא אמרינן מנהיג עדיף יכו' ולפמ"ש א"ש דהגמ' ס"ל אחר דשמואל איירי ברכוב לחוד ומנהיג לחוד ליכא חידוש אם זה לבדו או עם חבירו כיון דכ"א קונה לבדו לפיכך קא פריך לשמואל ממתניתין ש"מ רכוב קני ואי איירי במו"מ פשיטא דקני מטעם דתפיס במוסירה דאי לאשמעי' דמוסירה קניא כבר אשמעי' בקידושין א"ו איירי במציאה וש"מ דרכוב קני כמ"ש בגמרא לעיל בעבר הדף ודו"ק:

והנה התי"ט דחה דברי הרע"ב ז"ל עש"ב ונ"ל דהרע"ב ס"ל דרכוב לא קני כמ"ש בגמרא דדוק' במנהיג ברגליו כמו שפירש בסיפא דמתניתין והא דכתב ברישא דב' רוכבים דקמ"ל דרכוב קני אע"ג דאינו מנהיג ברגליו היינו מט' דב' מוחזקים כמ"ש מהרש"א לדעת התוס' דל"ת מאחר דרכוב לחוד בלא מנהיג לא קני ה"נ גבי ב' רוכבים לא קנו קמ"ל מתניתין דוקא לגבי מנהיג הוא דלא מהני דל"ל חזקה אבל אם שניהן שוין מקרו מוחזקים ויצא לו זה ממה שאמר לעיל בגמרא איצטריך ב' רוכבים וכו' לאשמעי' דרכוב קני ואי איירי במנהיג ברגליו פשיט' כדפריך הכא בגמרא ושנויא דגמרא הכא לא אתי גבי ב' רוכבים דקא פריך לעיל מניה א"ו דאיירי בשאינו מנהיג ברגליו והיינו מט' דהוו ב' מוחזקים כדכתיב [א"מ וכ"מ מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דגבי א' רכוב וא' מנהיג פי' דרכוב ומנהיג ברגליו ולא פי' ג"כ ברישא גבי ב' רוכבים אלא ע"כ דס"ל כדעת הרע"ב ז"ל וכדכתב המחבר ז"ל עכ"ה]:

אמנם י"ל לפ"ז דהא במסכת כלאים פ"ח פסק הרע"ב ז"ל דיושב בקרון לוקה ע"ש לכאורה היפך זה דהא מגמרא משמע דהא בהא תליא דאם רוכב לא קני יושב בקרון אינו לוקה וראיתי לא"א ז"ל שהביא משם מ"ז ז"ל שהקשה כה"ג על מרן ז"ל שפי' בהלכות גזילה פי"ז וז"ל ויש לבע"ד לחלוק ולומר דרבינו איירי במנהיג ברגליו וכו' מדפסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות כלאים דיושב בקרון לוקה ע"ש וכן ראיתי למרכבת המשנה ז"ל בהלכות מכירה פ"ב שהק' כן על הת"ח ע"ש ונ"ל לפמ"ש בדרישה בי"ד סי' רצ"ז לישב דברי הטור שכתב משם הרא"ש דיושב בקרון לוקה והקשה הב"י דהא הרא"ש בפ"ק דמציעא פסק כשמואל דרכוב לא קני וכו' ותי' בדרישה דאיכא חילוק בין כלאים לקנין אע"ג דרכוב לא קני יושב בקרון לוקה מאחר דאזלא מחמתיה דלא גרע ממנהיג בקול דלוקה ע"ש א"כ א"ש דברי הרע"ב ומרן ז"ל דס"ל כמ"ש בדרישה דיש חילוק בין כלאים לקנין ומרן הב"י שלא תי' דברי הטור הכי משום דהרא"ש בהלכות כלאים כתב דהא בהא תליא אי אמרינן רכוב לא קני יושב בקרון אינו לוקה ואי אמרינן רכוב קני יושב לוקה א"כ כיון דפסק הרא"ש הכא כשמואל מנ"ל לטור לחלק כן בדעת הרא"ש אבל לעולם לדעת רבינו אה"נ דס"ל דאיכא חילוק זה אבל נ"ל דרבינו לא יתפרש אלא כמ"ש ה"ה ז"ל דס"ל רכוב קני וראיה מדהביא בפ"ט מהלכות טוען משנתינו כצורתה ואי ס"ל כמ"ד רכוב לא קני הו"ל לבאר דאיירי במנהיג ברגליו כמו שאמר בגמרא הכי אלביה [א"מ אפשר דמהא לא אריא דא"ל דסמך על מ"ש בה' מכירה כי שם מקומו וכה"ג כתב מר"ן שם ע"ש עכ"ה]:

והנה מ"ש ה' הדרישה ז"ל דיצא לו לטור כן מדקדוק דברי הרא"ש ז"ל שכתב משום דאזלא מחמתיה דאמאי איצטריך לזה א"ו דבא לומר דכן הוא הדין ע"ש נר' דמהא אין ראיה דהרא"ש בא לומר דאפי' לדעת הרי"ף ז"ל דס"ל דרכוב קני בעי' שהלכה נמי דאיכא משיכה קצת כמ"ש מרן ז"ל בהלכות גזילה לדעת רבינו א"כ יושב מאי משיכה אית ביה לזה כתב משום דאזלה מחמתיה קצת וקרי ביה משיכה גם בעיקר דברי הדרישה שכת' דיש חילוק בין קנין לכלאים משום דלא גרע ממנהיג בקול דלוקה ק' דהא גבי קנין נמי אמרינן בקידושין ד' כ"ב ע"ש דקונה אם הנהיגה בקול דקתני כיצד במשיכה קור' לה והיא באה א"כ אמרינן נמי גבי רוכב דלא גרע ממנהיג בקול יע"ק דמאי פריך בגמ' אי ר"מ השתא יושב קני רכוב מבעי' אימ' לעולם ר"מ היא וקמ"ל דרוכב קני שלא תאמ' דוקא גבי כלאים דלוקה אבל גבי קנין לא כמ"ש הדרישה קמ"ל דהא בהא תליא היפך ס"ז וצ"ע:

תוס' ד"ה מנהיג וכו' ואע"ג דלר"ש וכו' עכ"ל וי"ל מאי מק' התוס' אימ' דגמרא דקא פריך הכי מכח רכוב דליכא מאן דס"ל דרכוב קני משום דאית ביה משיכה מועטת דאזלא מחמתיה קצת דתפיס במוסירה לא מהני במציאה ומנהיג דאית ביה משיכה גדולה אינו קונה ונראה דהתוס' משמ"ל דלישנא דגמרא דפריך מנהיג לחודי' מי איכ' מ"ד לא קני מחמת עצמו ולא מכח רכוב אמנם ראיתי למהרמ"ש ז"ל שכתב וז"ל ודוחק לפ' מי איכ' למ"ד דרוכב קני ומנהיג לא יקנה דז"א מוכרח ע"כ ואחה"מ אינו כן דזה מוכרח כמ"ש ודו"ק [א"מ עיין לביאור שפי' דברי מהרמ"ש כמו שתי' ה' המחבר ואינו במשמעות לשונו ועיין בא"ז משם הרא"ש עכ"ה]:

בא"ד ובלא"ה צ"ל כן התם עכ"ל עיין בדבריהם שם:

ד"ה א"ד מנהיג עדיף תימא דלפשוט ממתני' דמנהיג קונה במקום רכוב ואי רכוב איירי וכו' עכ"ל ר"ל תיק' לשמואל ממתניתין דקתני שניהם קונין ואיך אמ' הוא דא' קונה וא' אינו קינה וא"ת דמתניתין איירי ברכוב ומנהיג ברגליו כ"ש דתפשוט דמנהיג הוא דקני דהא במתני' דאיירי ברכוב ומנהיג ברגליו לא קתני דרכוב עדיף א"כ ודאי מה שאמר שמואל דא' קונה הוא המנהיג ובזה א"ש דקבעו דבריהם בצד הב' משום דרוצים לפשוט כצד הב' וק"ל:

בא"ד י"ל דמן המשנה אין להוכיח וכו' עכ"ל נראה דר"ל כך דמתני' מיירי שכ"א אומ' אני החזקתו בה לבדי ובא חבירי ותפש עמי א"כ מאחר דכ"א לפ"ד קנה לפיכך השתא דא' רוכב וא' מנהיג קנו ב' דכל א' וא' אית ליה חזקה לעצמו וא"ת הא אמרינן לעיל ד"ג דה"ט דאמ' יחלוקו משום דילמא בהדי הדדי קנאוה א"כ אי אמרינן הכא כן דבהדי הדדי קנאוה הוי א' קנה אות' ברכיבה וא' בהנהגה ותפשוט בעיא דהכא ואפשר דהכא נמי שמא בהדי הדדי קנאוה ברכיבה או בהנהגה ודו"ק: