מאורי אש צ

רבותינו דאי' במגילה גירסת עין יעקב דפוס אמשטרדם דף ע"ב ב' על פסוק לא מאסתם לכלותם בימי המן ובמתני' תנא לכלותם בימי יווני' שהעמדתי להם שמעון הצדיק. ולכאורה במאי פליגי הני לישני ונ"ל דפליגי אי אחשורוש שלט בכולן דאי' במדרש רבה אחשורוש שלט בחציון למה בחציון ר' הונא בשם רב אחא אמר לו הקב"ה אתה חלקת מלכותי שאמרת הוא אלהים אשר בירושלי' חייך שאני חולק מלכותך וא"כ בלא"ה לא יכול לכלות את ישראל ולכך לא רצה לדרוש לכלותם בימי המן אלא לכלותם בימי יווני' שהעמדתי שמעון הצדיק ושמעון הצדיק היה בימי אלכסנדר מוקדן כמבואר ביומא בפ' בא לו ואלכסנדר מלך בכיפה ולכך דרש לכלותם בימי יונים דאפי' בימי יונים שהי' בידם לכלותם אפי' הכי הציל הקב"ה אותנו אבל תלמוד' דידן סברי דאחשורוש מלך בכיפה א"כ רבותי לדרוש לכלותם בזמן הקדום בימי המן אף שהי' תחת ידו כל הממלכה אפ"ה הצי הקב"ה אותנו והנה אנחנו בטוחים שדבר שיצא מפי הקב"ה לא ישב ריקם כמ"ש בלעם לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה כו'

ועפ"ז הי' וויכוח שלהם שאלכסנדר אמר אקטול אתכון בגזירת מלכין ר"ל שכל המלכים יסכימו עמי להרוג אתכם ולא אקרא מלכות קטיעא שכל העולם תחת ידי והם השיבו שלטן ביד מלכא ר"ל כל השלטון ביד מלך מלכי המלכים הקב"ה ולא יאה למלכא לדבר כזב כי כבר הבטיח אותנו לא איש אל ויכזב והוא הבדיל אותנו לא מאסתם לכלותם כי אני ה' ואע"פ שאתה מולך בכיפה אנו בטוחים בחסדי ה' שלא יתן לכלותינו וק"ל ולכך מיד נהג בהם כבוד כמבואר בהגדה הנ"ל: אור פרשת תרומה חדש

ריש מס' עירובין אר"י אמר רב חכמים לא למדוה אלא מפתחו של היכל ור"י לא למדה אלא מפתחו של אולם ושניהם מקרא אחד דרשו ושחטו פתח אוהל מועד דרבנן סברי קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד וכי כתיב פתח א"מ בהיכל הוא דכתיב ור"י סבר כו' וכי כתיב פתח אוהל מיעד אתרווייהו הוא דכתיב ואב"א כי' ה"ט דר"י דכתיב אל פתח אולם הבית ורבנן אי הוה כתיב אל פתח אולם כדאמרת השתא דכתיב אל פתח אולם הבית. הבית הפתוח לאולם ופרש"י והוא היכל יע"ש בתו' ובמהרש"א ופריך והא כי כתיב האי במשכן כתיב ומשני אשכחן משכן דאקרי מקדש ומקדש דאקרי משכן דאלת"ה הא דאר"י אמר שמואל שלמים ששחטו קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולים שנאמר ושחטו פתח אוהל מועד כו' ויש לדקדק לאיזה צורך הביא הש"ס הך דאלת"ה דהנה ראיה מאמורא לאמורא ואפשר לומר משום דיש לפרש לכאורה דחכמים ור"י תרווייהו למדו מקרא דאל פתח אולם הבית דר"י דריש על פתח האולם וחכמי' דרשו על פתח ההיכל כס' אב"א הנ"ל והאי במקדש כתיב רק דמ"מ פריך הגמרא שפיר איך משני דלמדו מקרא דושחטו פתח אוהל מועד הא האי במשכן הוא דכתיב כלומר דמהאי קרא לא מוכח מידי ומשני אשכחן כו' ועדיין למה לש"ס למילף מושחטו פתח א"מ דכתיב במשכן ולומר דקאי אמקדש טפי ה"ל לאתוי מקרא דיחזקאל דמפורש במקדש גופי' לזה מייתי דאלת"ה כו' הרי דבלא"ה מוכרח מקרא זה לא נאמר כ"א אמקדש מאחר שהוא מיותר ומורה שלא ישחטו שלמים קודם פתיחת דלתות ההיכל ובמשכן לא היה דלתות כמ"ש התוס' וטפי ילפינן ממה שהוא מפורש בדברי תורה ועיין מ"ש התורת חיים בזה וק"ל

שם הקשו בתו' אהך דקאמר שלמים ששחטו קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולי' כו' תיפוק לי' דנשחט קודם התמיד של שחר ואמרי' העולה היא עולה ראשונה. שלא יהיה דבר קודם לתמיד ש"ש ותמיד נמי בעי' פתיחת דלתות ההיכל כו' ולכאורה יש ליישב ע"פ מה דאי' בפ' התכלת דף מ"ט ע"א בעי מיניה כו' ציבור שאין להם תמידין ומוספים איזה מהם קודם כו' א"ל תניתוה התמידי' אינם מעכבים את המוספי' ולא המוספי' מעכבים את התמידים ה"ד אילמא דאית ליה ולקדם ומתניא מנין שלא יהיה דבר קודם לתמיד של שחר שנא' העולה כו' אלא פשיטא דלית ליה ואי דיומי אמאי תדיר ומקודש תדיר עדיף כו' א"כ הרי נשמע באם לית להו לציבור תמיד להקריב אזי לא שייך העשה דהעולה ראשונה. ומותר להקריב באותו יום שארי קרבנות דאל"כ מאי קאמר אלא פשיטא דלית ליה ודיומי' כו' הא עדיין קשה הא כתיב העולה ראשונה אע"כ לומר כסבר פשוטית אף בלי ראיה דדוקא היכא דאיכא תמיד הוא דאמר קרא להקדים אבל לא בדלית להו ובהיות כן מיושב קושי' תוס' דאיצטרך קרא היכא דאין לציבור תמיד אזי לא ישחטו שלמים קודם פתיחת דלתות ההיכל עכ"פ ויש לחלק בזה ועיין בפ' צו מ"ש בעזה"י בכמה אופנים בישוב קושי' תו'

שם הקשו תוספות למה סגי כאן בחד קרא על משכן ומקדש ובכמה דוכתיה מצרי' תרי קראי חד על משכן וחד על מקדש ותירץ ה"ר נתנאל משום דכאן ע"כ מוכח דקאי על מקדש דבמשכן לא הי' דלתות. אח"ז מקשים קושי' שזכרנו לעיל תיפוק ליה דנשחט קודם התמיד דכתיב ביה העולה שתהיה עולה ראשונה כו' ויש לקשור השני דיבורים יחד וגם דלכאורה קושי' שניה אלימת' והי' להתוס' ליתן לה משפט ההקדימה ונראה משום דאי' במס' זבחים ריש פ' כל התדיר. דתמיד קודם שנאמר מלבד עולת הבוקר כו' ומקשי' שם בתוס' למה לי קרא דהעולה ראשונה תיפוק ליה מהכא וכ"ת האי למוספי' והך לנדרים ונדבות. וצריכא דמוספים קביעא להם זמן. ונדרים וגם נדבות שכיחו דנודרי' בכל יום והוה תדיר כו'. ומתרצים שם בכמה תירוצים יע"ש ולפ"ז יש ליישב קושי' תוס' דהכא איצטרך דשלמים ששוחטים קודם פתיחת דלתות היכל פסולים דאי מקרא דהעולה ה"א הטעם דציוה הכתוב להקדים התמיד לשלמים דהוה תדיר כדאי' שם וא"כ הוה מוקמי' אמיסתבר רק בכניסתן לארץ ישראל ולא במדבר לר' ישמעאל ושמעי' לר' במס' חולין דף י"ז דס"ל דנאסר במדבר בשר. תאוה כ"א שלמים דהוה תדיר שלמים ג"כ כיון דלא אכלו בשר בע"א רק בכניסתן לארץ דהותר בשר תאוה ולא הוה שלמים שכיח אכ"פ כ"כ ציוה הקב"ה להקדים תמיד כי זהו כלל דמוקמי' קרא אמיסתב' טפי לכך כתיב ושחטו פתח אה"מ להורות לשחוט שלמים עכ"פ אחר פתיחת ד"ה. וא"ל לר"ע עדיין קשה דס"ל דהותר בשר תאוה במדבר. גם זה לק"מ דהנה במס' תמיד הביא הגאון בעל תוספ' יו"ט דברי המפרשי' דילפי' דתמיד וכל קדשים פסולים כששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל דיליף משלמים וכתב התי"ט א"כ לא מקשים התו' כאן דלמה לי קרא בשלמים הא נשחט קודם התמיד ותמיד נשחט אחר פתיחת דלתות ההיכל דזה אינו דתמיד גופי' מהכא ידעי' יע"ש ולכאורה י"ל דקושי' התו' במכילתן אינו על קרא ל"ל אלא על ר"י אמר שמואל למה תלה הפסול בפתיחת דלתות הא בלא"ה פסול מטעם דנשחט קודם התמיד ולפ"ז שפיר יש לפרש כדברינו דשמואל ס"ל דנאסר בשר תאוה במדבר וי"ל כמ"ש לעיל רק לפמ"ש ה"ר נתנאל דקרא זה ע"כ לא קאי כלל על משכן משום דלא היו דלתות ובהכרח דקאי על מקדש דכבר הותר לכ"ע בשר תאוה א"כ קשה שפיר למה לי קרא במקדש תיפוק לי' לשמואל עכ"פ מחמת שנשחט קודם התמיד ומחוורים היטיב ב' דיבורי תוס' הנ"ל ויש לעיין לר' יהודא דמוקי דפתח אוהל מועד לאולם ג"כ איך נדרש מיניה דרשת שמואל ודוק היטיב

במס' סוכה דף ד' ע"ב בפיסקא ושאינה גבוה עשרה טפחי' מנ"ל כו' ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה. ופרש"י ארון תשעה דכתיב ואמה וחצי קומתו ואמה בת ששה טפחים כו' וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא רי"א מעולם לא ירדה שכינה למטה מי"ט כו' ומסקינן שם דף ה' ע"ב אלא מבית עולמים גמיר דכתיב והבית אשר בנה שלמה כו' כרובי' בשליש הבית עומדים משכן כמה הוה עשר אמות הוה להו שיתין פושכי' תלתא כמה הוי עשרים פושכי דל עשרה דארון וכפורת פשו להו עשרה וכתיב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה כו' ופריך הניחא לר"מ דאמר כל האמות הוה של ו"ט אלא לר"י דאמר שהיו ה"ט מאי איכא למימר ארון וכפורת כמה הוי תמניא ופלגי. פשו להו חד סרי ופלגי' אימא סוכה עד דהוה חד סרי ופלגי' כו' ומקשים למה לא פריך בל"ז כשמצי לילוף מארון וכפורת אימא דסגי ב"ח ומחצה ונלע"ד דלכאורה י"ל למאן דבעי סוכה דירת קבע בודאי מן הסברא החיצונה שלא תהיה פחותה מעשרה טפחים כדאי' במפרשי' דבפחותה מעשרה ליכא דירת קבע ולפ"ז מיושב דבל"ז לק"מ אלא לר' יהודא דס"ל אמות בת ה"ט אימא דסגי בח' ומחצה ז"א די"ל ר"י לשיטתו דס"ל סוכה דירת קבע בעינן ועיין בדף ז' ע"ב א"כ בלא"ה צריך להיות גובהה י"ט שהי' דירת קבע מה שאין כן עתה דיליף מבית עולמים פריך שפיר לר' יהודא דס"ל אמות בת ה"ט נילוף משם שצריכה להיות גובה מי"ט דהיינו חד סרי ופלגי' ופשיטא דתהי' דירת קבע ופשוט הוא: